פסק-דין בתיק א 29722/05

פסק הדין ניתן בהמשך לדיון הוכחות אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת תביעה שטרית אשר הוגשה על ידי התובע כנגד הנתבע בגין שיק מס' 739984 ע"ס 9,000 ש"ח מיום 12/6/97, אשר הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ מס' 01-79793-03-9.

משניתנה לנתבע רשות להתגונן, תצהירו של הנתבע אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות מהווה כתב ההגנה בתיק. הנתבע טען בתצהירו הנ"ל, בין השאר, כדלקמן:

1. השיק נמסר לסנדלר מטביי ז"ל אשר הלווה לנתבע כספים, ובגין ההלוואה מסר לו את השיק ע"ס 9,000 הש"ח הנ"ל כאשר הוא לא ציין בו תאריך כלשהו, וכאשר מדובר בפניה להלוואה במהלך השנים 1993-1994.
2. כעבור זמן קצר החזיר למר סנדלר מטביי ז"ל את סכום ההלוואה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, אולם שכח לדרוש ממנו את שיק הביטחון הנ"ל.
3. בשנת 1995 פנה לבנק דיסקונט וסגר את החשבון, וכאשר מר סנדלר ז"ל נפטר, פלוני ככל הנראה לקח ממנו את השיק בשנת 2000 או 2001.
4. מישהו ציין את מועד הפירעון בשיק ללא הסכמתו.
5. אין לתובע זכות להגיש את השיק לביצוע כ- 7 שנים לאחר מועד מסירתו, וכאשר חלף מועד ההתיישנות.

 התובע הגיש תצהיר עדות ראשית לביסוס תביעתו ובו הצהיר, בין השאר, כי:

1.       את השיק נשוא התביעה קיבל מגב' אנה סנדלר, שהינה אלמנתו של מר מטביי סנדלר ז"ל, יחד עם 3 שיקים נוספים על חשבון החזר הלוואה ע"ס 30,000 ש"ח.

2.       הגב' אנה סנדלר הינה קרובת משפחה של התובע, והתובע הלווה לה 30,000 ש"ח לבקשתה ולאחר שבעלה חלה במחלה סופנית.

3.       התובע ביקש מגב' סנדלר בשנת 2003 להחזיר את הכסף, אולם היא פרצה בדמעות והודיעה כי אין בידיה כספים פרט ל- 4 שיקים שקיבל בעלה לאחר שהלווה כספים לאנשים אחרים. 

4.       גב' סנדלר הוסיפה והודיעה לתובע כי הצליחה לאתר רק משפחה אחת שמסרה שיק ע"ס 600 ש"ח מתוך 4 השיקים הנ"ל, אשר הודיעו לה כי אין להם כסף, וכן איתרה את הנתבע אשר הציע לשלם 300 ש"ח במקום 9,000 ש"ח כנקוב בשיק.

5.       בעקבות זאת, גב' סנדלר הציעה להעביר את השיקים לידי התובע על חשבון חובה, ולאחר שהוגשו שיקים נוספים לביצוע, אותם חייבים מיהרו לשלם את חובם.

6.       השיק נשוא התביעה הוגש לביצוע ביום 27/7/03, כאשר נשלחה הודעת חילול ביום 29/7/03.

הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית לקראת דיון ההוכחות ובו חזר על טענות ההגנה הנ"ל, וכן הוסיף טענות נוספות שלא פורטו כלל בכתב ההגנה ושהינן בגדר הרחבות חזית אסורות. כך, למשל, הועלתה הטענה לפיה התובע אינו אוחז כשורה. כמו כן, קיימת התייחסות לכך שהנתבע אכן נטל הלוואה מסנדלר מטביי ז"ל, כאשר הוסכם לשלם הלוואה על סך 9,000 ש"ח ב- 10 תשלומים חודשיים בסך של 900 ש"ח כל חודש והוסכם על תוספת ריבית בשיעור של 5% בחודש.

הנתבע הוסיף וטען כי בשנת 1995, או בסמוך לכך, פנה לבנק דיסקונט וסגר את חשבון הבנק, וכי שמע שסנדלר מטביי ז"ל נפטר בשנת 2000 או 2001, והשיק ככל הנראה הגיע לאן שהגיע בדרך לא חוקית, כאשר הוא שכח לקחת ממר סנדלר את השיק הנ"ל.

באותו תצהיר הועלתה טענה נוספת אשר לא הועלתה כלל בכתב ההגנה, המתייחסת לכך שבאם מדובר בהלוואה חוץ בנקאית, אזי היה על התובע להגיש את בקשת הביצוע לשטר בהתאם לחוק.

גב' אנה סנדלר הגישה אף היא תצהיר בתמיכה לתביעה ובו, למעשה, חזרה על טענות התובע כפי שהוזכרו לעיל.

ביום דיון ההוכחות, ביקש ב"כ הנתבע למחוק את תצהירה הנ"ל של גב' סנדלר מפני שלא התייצבה לדיון. ב"כ התובע טען כי מדובר באישה בת 80, חולה ואיננה יכולה, פיזית, להגיע לדיון. הוא הוסיף כי אין צורך בעדותה. ביהמ"ש קבע כי הצדדים יוכלו להתייחס לכך בתום יום החקירות או בסיכומיהם.