פסק-דין בתיק א 29668/06

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 17,560 ש"ח.

חברת טופ סייפטי בע"מ (להלן: "התובעת") עוסקת במתן ייעוץ בנושאי בטיחות אש וכן בעריכת תכניות בטיחות למבנים ופרוייקטים שונים אשר נוגעים בנושאי אמצעי מנע וגילוי שריפות.

לטענתה, חברת ב.י.ק.ל.ס. השקעות בע"מ (להלן: " הנתבעת 1"), אשר עוסקת אף היא בנושאים אלו הזמינה אצל התובעת שתי עבודות תכנוניות וייעוץ בשני פרוייקטים שונים אשר התנהלו בעיר יפו.

בין הצדדים הוסכם כי עלות העבודות דנן יועמדו בסך של 2,000$ ארה"ב לכל פרוייקט וסך הכל, 4,000$. סכומים אלו אמורים היו להיות משולמים לתובעת בשני חלקים, 50% עם הגשת התכנון הראשוני ו - 50% האחרונים לאורך המעקב וליווי הפרוייקטים עד לסיומם.

לשיטתה של התובעת, למרות שעמדה בהסכם הנ"ל וביצעה עבודתה בכך שהכינה את התכניות האמורות לא נמסר לה הסך המוסכם. למרות דרישותיה של התובעת לקבלת הסכומים האמורים, נדחתה היא ב "לך ושוב" למרות שלמעשה המשיכה להשתמש בתכניות שנמסרו לידיה על ידי התובעת. משכך, התעשרה הנתבעת שלא כדין מעבודתה של התובעת ויש לחייבה לשלם לתובעת את הסכומים האמורים לרבות הסך של 2,000$ אשר בוצעו על ידי התובעת כדבעי. כמו כן, נטען על ידי התובעת כי ד"ר אליעזר אייל ביקלס ומר רפאל גיל (להלן בהתאמה: " נתבע 2" ו - "נתבע 3") היו מנהליה או בעלי הנתבעת 1. משכך, וכיוון שהם היו אלה שעמדו בקשר עם התובעת לעניין הפרוייקטים האמורים, הוגשה תביעה זו גם כנגדם.

הנתבעים 1 ו - 2 אשר הגישו כתב הגנה במשותף הכחישו את טענות התובעת מכל וכל. לשיטתם, אין כל יריבות בינם לבין התובעת כאשר המסמכים אשר צירפה לכתב תביעתה ממוענים ל - "א.א בטיחות" בזמנים אשר הנתבעת 1 עוד לא הייתה קיימת. טענה זו נטענה גם לעניין התביעה כנגד נתבע 2 שכן גם שמו איננו מצויין בנספחי התביעה.

שנית, נטען על ידי הנתבעים 1 ו - 2 כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר מספר חודשים לפני תום תקופת ההתיישנות, כאשר המסמכים עליהם נסמכת התביעה נכתבו בחודש מאי לשנת 1998 וכי התביעה הוגשה בינואר 2005 (בבית המשפט בנצרת). שיהוי רב זה פוגע רבות בנתבעים בניסיונם לאתר ראיות שיתמכו בהגנתם בפני התביעה.

הנתבע 3 טען אף הוא בכתב הגנתו כי אין כל יריבות בינו לבין התובעת כאשר שמו איננו מאוזכר כלל בנספחי התביעה. שנית, לא ברור לנתבע 3 כלל מתי החלה ההתקשרות עצמה ומשכך, מצטרף לטענות שאר הנתבעים לעניין השיהוי הניכר בהגשתה של התביעה דנן.

עקב כל הסיבות אשר תוארו לעיל, לשיטת הנתבעים אין לבית המשפט אלא מלדחות את התביעה כנגדם.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר' ומשכך פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות ושאר המסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיתואר להלן.

בתאריך ה - 19/06/06 התקיימה בפני ישיבה מקדמית בנוכחות הצדדים, הנתבעים בעצמם כאשר רק התובעת הייתה מיוצגת על ידי בא כוח. הנתבעים, חזרו על טענותיהם לעניין העדר יריבות. כתגובה לכך טען ב"כ התובעת כדלקמן -

"אנחנו לא מכינים דברים בעלמא או בדיעבד."

לשיטתה של התובעת, א.א בטיחות, אליהם נשלחו המכתבים הנספחים לכתב התביעה הינם למעשה הנתבעים דכאן. משכך, החלטתי כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף. יחד עם זאת הוריתי לב"כ התובעת מה מצופה לענייני תצהירי העדות הראשית מטעמה כך -

"בשלב זה תגיש התובעת, עד ולא יאוחר מיום 01/09/06 תצהירי עדות ראשית מפורטים בליווי כל המסמכים שברשותה.

בתצהיר זה אני מצפה לפירוט נרחב של הפגישות בין נציג התובעת לנתבעים השונים וצורת הזמנת העבודה."

התובעת הגישה מטעמה תצהיר עדות ראשית של מר חן גרסיאני רפאל (להלן: "רפאל"), בעליה של התובעת ומי שפעל מול הנתבעים. בתצהירו טען כי בשנת 98 הוזמן למשרדו של הנתבע 2 במשרדו דאז בשם "בטיחות א+א", שם התבקשה התובעת להכין תכניות בטיחות לשני פרוייקטים - פרוייקט חמדת יפו ופרוייקט מבואות יפו. כמו כן, במהלך הפגישה האמורה סוכמה גם עלותה ותנאי התשלום כדלקמן -

"  50% עם הגשת התכנון ואישור שירותי הכבאות.

    50% במהלך שלב המעקב וליווי הפרוייקט עד לסיומו " (סע' 8 לת.ע.ר)