פסק-דין בתיק א 29603/05

בפניי תביעה כספית בסך 5,545 ש"ח אשר הגישה התובעת, חברה העוסקת בהקמה, תחזוקה וניהול מערכות מחשב ורשתות כנגד הנתבעת, חברה אשר הזמינה ממנה עבודות בתחום עיסוק התובעת, עבודות אשר כללו בדיקה של מע' מחשב בעסק של הנתבעת, איתור תקלות, קונפיגורציה של הרשת, הרשאות שימוש, חיבור לאינטרנט, בדיקת אמצעי אבטחה וגיבוי.

א.         טענות התובעת

1.         התובעת התחייבה לביצוע עבודות לנתבעת בהתאם להצעת המחיר אשר הוגשה ואושרה ע"י הנתבעת בחותמתה והפכה להסכם, נספח א להסכם (להלן - " ההסכם").

            ההסכם ביטא את דעת הצדדים לגבי ההתקשרות ובהתאם לסיכומים בע"פ ביניהם וכלל את כל השירותים המפורטים בו. הנתבעת התחייבה רק עפ"י ההסכם המודפס ולא לגבי ההערות בכתב יד שהוספו בו ובהתאם לכך, התחייבה לקנות מהתובעת בנק שעות של 50 שעות עבודה מקצועיות ולשלם סך של 45$ בצירוף מע"מ לשעה. בסך הכל, התחייבה הנתבעת לשלם 2,250 $.

2.         במסגרת ההסכם, הוצע לנתבעת לקנות בנק שעות של 100 שעות עבודה מקצועיות במחיר של 40$, אך זו סברה שדי לה ב-50 שעות המפורטות בהסכם לביצוע העבודה.

            בכל שלבי המו"מ וביצוע העבודה, הובהר לנתבעת ולמנהלת הגב' רות להב, שהתמורה בגין עבודת התובעת מחושב לפי שעות במסגרת בנק השעות שרכשה הנתבעת.

            לא הוצע ולא הוסכם בין הצדדים,שהעבודות יבוצעו במחיר קבוע ללא קשר לכמות העבודה הנדרשת.

3.         התובעת ביצעה את העבודה לה התחייבה בהסכם וחייבה את הנתבעת בהתאם לשעות העבודה שבוצעו בפועל ואשר נדרשו לצורך השלמת העבודה והן 53.9 שעות. כמחווה של רצון טוב, לא חויבה הנתבעת במלוא 100 השעות אשר התחייבה לרכוש.

4.         במהלך ביצוע העבודות שהוזמנו ושסוכם עליהם הנתבעת דרשה מהתובעת לבצע עבודות נוספות שכללו בין השאר תיקון מחשב נוסף, אבחון תקלה נוספת במדפסת, חיבורי רשת, התקנת מחשב חדש ועוד כמפורט בדו"ח העבודה והגישה לנתבעת חשבון לתשלום נוסף בסך 3,545 ש"ח כולל מע"מ, אותו סירבה הנתבעת לשלם.

            התובעת עותרת ליתרת חובה של הנתבעת ובנוסף סך של 2,000 ש"ח בגין אובדן שעות, טרחה ועוגמת נפש.

ב.         טענות הנתבעת

1.         מנהל התובעת הציג עצמו כעוסק בתחום, אך הובהר, כי מומחיותו ומיומנותו נמוכים.

2.         הנתבעת הזמינה מהתובעת שירותי רשת וגיבוי למחשב בהתאם להבטחות מנהל הנתבעת, אשר העביר לנתבעת טיוטת הסכם, בו מציעה התובעת לנתבעת שירותים שונים.

            מזכירת הנתבעת העבירה לתובעת תיקונים בכתב יד בטיוטת הזמנת העבודה ועל גביהן חותמת התובעת. מנהל התובעת פנה אל מנהלת הנתבעת כדי לברר מדוע לא נחתמה הצעה בחתימת מורשת חתימה מטעם הנתבעת והובהר לו, כי אין הסכמה ואישור לטיוטת ההסכם. סוכם בין השניים, שהתובעת תבצע את ההתחייבויות המפורטות בטיוטת ההסכם על תיקוניו בתמורה לתשלום, כאשר העבודה תבוצע ע"י התובעת בשלמותה.

            לטענת הנתבעת, ללא קשר לשעות העבודה שהושקעו ע"י התובעת, תמורת העבודה שתשולם ע"י הנתבעת תעמוד על מה שהוסכם, כאשר מנהל התובעת העריך שיושקעו בין 40 ל-50 שעות עבודה ולא יותר.

3.         לטענת הנתבעת, טיוטת ההסכם הבלתי חתומה, נספח א' להסכם על ההערות בכתב יד היא ההסכמה היחידה בין הצדדים.

            לאור זאת, הנתבעת שילמה את המוטל עליה בהתאם לביצוע 38.8 שעות עבודה ולפי 45 $ לשעה.

            לגרסת הנתבעת, ביצוע עבודה במחשב נוסף הגדרות של גיבויים הינם במסגרת ההסכם ומפורט בטיוטת הצעת העבודה של התובעת.

            הנתבעת מתנגדת לחיובה בגין שיחות טלפון ועבודה במסגרת האחריות שניתנה על ידי התובעת לעבודתה.

4.         לטענת הנתבעת, התובעת דורשת שכר בגין 5 שעות עבודה בניסיון לחבר מדפסת חדשה למע' המחשוב כאשר בפועל התובעת לא הצליחה לחברה ובסופו של דבר התברר, כי מדובר בפעולה פשוטה ולכן, הנתבעת אינה חייבת לשלם לתובעת בגין אי מקצועיותה. הנתבעת מציינת, כי מנהל התובעת הבטיח לחבר את המדפסת בתוך דקות.