חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 28950/01

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
28950-01
9.2.2005
בפני :
מרדכי בן חיים

- נגד -
:
1. אדטו מנחם
2. נחום נתן

עו"ד אלון 		:
1. חלימה ג'ורג'
2. פולנדר אברהם

עו"ד זרנקין
פסק-דין

א.        מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

1.         התובעים מזה והנתבעים מזה התקשרו ביום 16.8.94 בהסכם שכירות בלתי מוגנת (להלן: "ההסכם") בגדרו שכרו הנתבעים מן התובעים של 600 ממ"ר (להלן: "המושכר) מתוך מוסך בשטח כולל של 999 ממ"ר (להלן: "המוסך) הכל כמפורט וכמוגדר במבוא להסכם אשר צורף לכתב התביעה.

לגרסת התובעים מטרת השכירות הייתה הקמת מכון לבדיקת כלי רכב על ידי הנתבעים (להלן:"המכון").

2.         תקופת השכירות המקורית על ההסכם החלה ביום 1.10.94 והסתיימה ביום 31.3.96; בסעיף 5 להסכם ניתנה לשוכר (הנתבעים - מ.ב.ח ) אופציה:

"להאריך את תקופת השכירות 3 פעמים ברציפות כל פעם לתקופה נוספת של 18 חודשים ".(להלן התקופות הנוספות).

בסיום כל תקופה נוספת כאמור יהיה השוכר רשאי להודיע למשכיר על סיום הסכם זה בתנאי שיודיע על כך למשכיר בהודעה בכתב שלושה חודשים לפני תום כל תקופה נוספת כאמור.

בהעדר הודעה כנ"ל - יראו את השוכר כממשיך את השכירות לתקופה נוספת".

3.         דמי השכירות התקופתיים נקבעו בסעיף 6 להסכם ובסעיף 12 לו, נקבעה חובת השוכר לשלם בדייקנות ועבור תקופת השכירות את כל מיסי הארנונה העירונית ותשלומי חובה האחרים אשר יחולו על הנכס בשיעור של 60% מכלל הסכומים אשר יושתו על כלל המוסך .

4.         בכתב התביעה שהוגש ביום 27.2.01 טוענים התובעים כי שעה שביקרו בנכס במהלך שנת 1999 , הסתבר  להם לתדהמתם כי הנתבעים נטשו את המושכר ללא שנתנו לתובעים הודעה על כך, וזאת ללא ששולמו על ידם דמי שכירות בגין התקופה האחרונה כמו גם מיסי העירייה.

עוד הסתבר לתובעים להוותם כי הנתבעים פתחו מכון חדש במרחק של כ-        300 מטר מן המושכר.

5.         לגרסת התובעים הם נתקלו בקשיים בנסיונם להשכיר את המושכר לאחר , וכי רק לאחר מאמצים מרובים עלה בידם לאתר שוכר חלופי לשטח של 300 ממ"ר מכלל המושכר וזאת בדמ"ש חדשיים בסכום  של 800 דולר החל מיום 26.1.00, בעוד שחלק נוסף של המושכר (400 מ"ר) עלה בידי התובעים להשכיר רק בחודש מרס 2000 וזאת בדמ"ש חודשיים של 1,000  דולר .

6.         התובעים מייחסים לנתבעים הפרה של סעיפים 6,7,19 של ההסכם ובכתב תביעתם עתרו לחייב את הנתבעים בסכומים שפורטו בערכים  הנכונים ליום הגשת התביעה כדלקמן:

הפסד דמ"ש לתקופות בהן עמד המושכר ריק ו/או הושכר חלקית  142,358 ש"ח  

חוב מיסי עירייה                                                                                 129,314 ש"ח

פיצוי בגין עוגמת נפש וטירחה                                                                        10,000   ש"ח

נזק הגלום בהפחתת מספר השוכרים הפוטנציאליים בעתיד          50,000  ש"ח

עלות שיפוצים להתאמת המכון                                                           47,279  ש"ח

סה"כ סכום הנזקים הנתבעים                                                          378,789 ש"ח

7.         הנתבעים הכחישו את טענות התובעים במלוא מוטתן ובכתב ההגנה שהגישו, טענו כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>