פסק-דין בתיק א 28855/06

א. כללי וטענות הצדדים

זו תביעה שתחילתה בבקשה לביצוע 5 שיקים בהוצל"פ ע"ס קרן של 40,500 ש"ח, המשוכים ע"י הנתבעת לפקודת התובעת, ושהוגשו לפירעון, אך חזרו מהסיבה "חשבון מוגבל". סכום החוב בהוצל"פ כיום 68,071 ש"ח.

הנתבעת טענה בתצהיר ההתנגדות, שמסרה השיקים לאביה, רפי אוחנה (להלן - " רפי"), לצרכיו האישיים, ושאין לה ידיעה אודות נסיבות מסירת השיקים, אלא כפי שנמסר לה מאביה.

בתצהיר תמיכה בהתנגדות אישר רפי, שהשיקים נמסרו לו ע"י הנתבעת, והחתומים על ידה, הסכומים והתאריכים מולאו על ידו. נטען, כי במסגרת עבודתו במתחם השוק בכפר ויתקין, הכיר את מנהל המכירות של התובעת, דניאל שוחט (להלן - " דני"), שהציע לו לרכוש טובין המשווקים ע"י התובעת. נטען, כי הרכישה בוצעה באופן פרטי, ולא ע"י חברת עייני ליין בה עבד, בדרך של העברת הזמנה, אולם לאור הפער בין מועד ההזמנה למועד האספקה, נתבקש למסור השיקים כביטחון להזמנה, ושישמשו כבטחון בלבד. לטענתו, סוכם שהתשלום יתבצע מיד עם קבלת הטובין לקראת אפריל 2005, אולם עם סגירת מתחם השוק, וחיסול העסקים, סוכם, כי ההזמנות יבוטלו, והשיקים יוחזרו לידיו. הטובין לא סופקו, השיקים לא הוחזרו, ומכאן ההתנגדות.

בהעדר התובעת בדיון בהתנגדות, ניתנה לנתבעת רשות להגן. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית, והנתבעת הודיעה, כי תצהיר ההתנגדות ישמש תצהיר עדות מטעמה.

התובעת באמצעות מנהלה דני, טענה, כי השיקים חזרו מסיבת חשבון מוגבל, עובדה הסותרת טענת כשלון התמורה. לטענתה, סיפקה את מלוא הסחורה בעד השיקים, ופירטה בתצהירה את אספקת הסחורה בצירוף נספחים, לרבות קבלות וחשבוניות. לגבי טענת הנתבעת כאילו השיקים נתנו לביטחון, נטען שעל פני השיקים אין כל סייג ו/או תנאי לפיו ניתנו כביטחון, תוך שמפנה לסיבת ההחזרה.

ב. דיון והכרעה

העידו בפניי הנתבעת, המצהיר מטעמה, מר רפי אוחנה, ומנהל התובעת, מר דניאל שוחט, וחזרו על עיקר טענותיהם בתצהירי העדות. בהמשך הגישו הצדדים סיכומים בכתב עפ"י החלטתי. לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, הדיון, וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לקבל את התביעה.

אין חולק כי השיקים נמשכו, ונחתמו ע"י הנתבעת, ונמסרו לתובעת באמצעות רפי. השאלה היא האם השיקים נמסרו לתובעת כביטחון בקשר עם אותה עסקה בין רפי לתובעת, או שמא נמסרו במהלך העסקים בין עייני ליין לתובעת.

הנתבעת טוענת, כי השיקים נמסרו לביטחון, אך לא צויין דבר בעניין זה על גבי השיקים עצמם. על הנתבעת להוכיח, איפוא, טענה זו, כי מדובר בשיקים לביטחון.

בע"א 623/88, גולדנברג נ' המשביר המרכזי בע"מ, פד"י מד (2)801, 803, נאמר:

" מסירת שטר בטחון היא מסירה על תנאי וזכות המחזיק בשטר בטחון לממשו על ידי סיחור ו/או תביעה לפרעון קמה רק אם נתמלא התנאי. נטל הראיה מוטל על החייב השטרי להוכיח הן שהיתה מסירה על תנאי והן שהתנאי לא התקיים". ראה גם ע"א 562/88 בן אריה נ' סופר, פד"י מה(1)647.

משנטענה על ידי הנתבעת הטענה, כי השיקים נמסרו לבטחון בלבד, דהיינו, מסירתם היתה על תנאי, על הנתבעת להוכיח, כי אכן מסירת השיקים היתה על תנאי, וכי התנאי לפירעונם לא התקיים.

מעיון בהעתק ההזמנה (נספח א' לתצהיר ההתנגדות), לא צויינו מועדי הזמנה ואספקה, ההזמנה לא נושאת חתימה, לא ברור ע"י מי נערכה, לא ברור האם השיקים נמסרו עבור עסקה אחת או מספר עסקאות, ולא ראיתי כי סוכם בין הצדדים לעסקה, כי תהיה לנתבעת אפשרות למסור שיקים לביטחון, הגם שלא צויין על פני השיקים כי נמסרו לביטחון. גם מחקירתו של רפי לא שוכנעתי להנחת דעתי, שהשיקים נמסרו כביטחון. נראה כי תשובותיו בעניין לא בהירות די הצורך, גרסתו אינה מסתברת, אינה קוהרנטית, ולא נתמכה בשום ראייה ו/או עדות.

לעניין כשלון התמורה, לא שוכנעתי, כי הסחורה לא סופקה במלואה. אין חולק כי השיקים חזרו מחמת "חשבון מוגבל", ולא מהוראת ביטול. גם מן הדיון עולה, כי הסחורה שאמורה היתה להגיע באפריל 2005, הגיע אל רפי בפברואר 2005 (עמ' 6). בנוסף העיד רפי, כי " כשהייתי מקבל סחורות הייתי מביא את אשתי כדי לבדוק" (שם). לנוכח טענה זו, גם אם נלך לשיטת הנתבעת, כי ארע כשלון תמורה, הרי שהנתבעת לא השכילה להגיש תצהיר עדות של אשתו של רפי שנהגה לבדוק סחורות, שתתמוך בגרסה זו, לא הביאה לעדות בבית המשפט, והימנעות זו נזקפת לחובתה. מעבר לכך, אציין, כי התובעת הציגה ראיות טובות בעניין קבלת הסחורות, הסותרות טענת הנתבעת, ועל פיהן אשתו של רפי חתומה על קבלת הסחורות.

עדותו של מנהל התובעת, דני, נראית לי אמינה, קוהרנטית, ומסתברת יותר. דני לא נחקר בעניין השיקים שנתנו כבטחון, ועיקר חקירתו נסובה סביב שאלת אספקת הסחורה. מעדותו עולה, כי השיקים נמסרו לתובעת, למרות מוגבלות החשבון, (עובדה שהיתה ידועה לרפי ולנתבעת) במהלך העסקים הרגיל עם חב' עייני ליין שבה רפי עבד, החשבוניות והקבלות הוצאו על שם עייני ליין, ולא על שמו של רפי, עובדה, שככל הנראה, לא הפריע לרפי, ולכן גם לא טען דבר בעניין. 2 מן השיקים שנמסרו לתובעת ושחזרו, הוחלפו ע"י הנתבעת באמצעות רפי לסילוק החוב. כן עולה מעדותו, כי רפי הציג עצמו כבעלים של עייני ליין, אשתו עבדה עימו כל הזמן, והיא זו שחתומה על החשבוניות והקבלות.

בסיכומיה מעלה הנתבעת טענות לעניין שליחת הקבלות לנתבעת, אי צירוף כרטיס הנהלת חשבונות מטעם התובעת, חשבוניות לא חתומות, חוסר התאמה בין הקבלות לחשבוניות, וכו'. פרט לטענות אלה שנטענו בעלמא, לא צרפה הנתבעת ולו מסמך אחד לסתור טענות התובעת, ולהוכיח את טענותיה.