פסק-דין בתיק א 28552/06

1.         בפניי תביעת שכר טרחה של עורך דין נגד לקוח לתשלום סך של 262,036 ש"ח.

2.         התובע, עורך דין במקצועו, ייצג את הנתבעת 1 ( להלן: "החברה") בהליכים משפטיים נגד צד שלישי, אדם בשם ישראל ברזילי ( להלן: "ברזילי"). שירותיו של התובע נשכרו על ידי הנתבע 2 ( להלן: "הנתבע"), שהוא מנהלה ובעליה של החברה. מדובר היה בהליכים לגבייתם של שני שיקים, בסכום כולל של 290,000 ש"ח, שמשך ברזילי לפקודתה של החברה  ואשר חוללו באי פרעון בשנת 2002.

3.         השיקים הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בשנת 2002 ונפתחו שני תיקי הוצאה לפועל. ברזילי הגיש התנגדות לביצועם של השיקים, והדיון הועבר לבית משפט השלום בפתח תקוה, ונדון במסגרת תביעה שטרית (ת.א. 1647/03). תחילה, ובטרם הועבר התיק להליך של תביעה שטרית, סוכם בין הצדדים בעל פה כי שכר טרחתו של התובע יהיה בהתאם למה שיתווסף לחוב בתיקי ההוצאה לפועל (מה שמכונה "שכ"ט א' ושכ"ט ב'") ( להלן: "ההסכם הראשון"). לאחר מכן, כאשר התיקים עברו למסלול של תביעה שטרית, שונה הסכם שכר הטרחה בין התובע לנתבעים, וכדרכם של הסכמים בעל פה, תוכנו שנוי במחלוקת: התובע טוען כי הוסכם שיהיה זכאי לשכר טרחה בשיעור של 20% מסכום פסק הדין, בלא קשר לגבייה בפועל, ואילו הנתבעים טוענים שהוסכם כי שכר הטרחה יעמוד על 20% מסכום הגבייה בפועל. הדבר היחיד שהועלה על הכתב בקשר לכך, ביום 17.6.2004, היה תרשומת לקונית ולפיה " ברזילי- 20%" ( להלן: "ההסכם השני"). בין כך ובין אחרת, אין למעשה חשיבות לפרשנותו של ההסכם השני, שכן החליף אותו הסכם שכר טרחה שלישי, כפי שנראה להלן.

4.         ביום 25.5.2005 התקבלה תביעתה השטרית של החברה, והתיקים הוחזרו ללשכת ההוצאה לפועל להמשך הליכי הגביה נגד ברזילי. ערעורו של ברזילי על פסק הדין נדחה ביום 6.10.2005 על ידי בית המשפט המחוזי.

5.         עד ליום 29.6.2005 עלה בידי התובע לגבות מברזילי במסגרת הליכי הוצאה לפועל סכום כולל של 140,009 ש"ח.

ביום 29.6.2005 שילמה החברה לתובע שכר טרחה בסך של 68,477 ש"ח. סכום זה מורכב מהסכומים הבאים:

(א)        סך של 58,000 ש"ח, המהווה 20% מסכום פסק הדין נגד ברזילי, שעמד על סך נומינלי של 290,000 ש"ח;

(ב)        סך של 6,527 ש"ח בגין הליכי בר"ע והליכים נוספים הן בתביעה נגד ברזילי והן בתביעה אחרת. 

מהסכום הכולל הופחת סך של 6,000 ש"ח בגין מקדמה ששילמה החברה בעבר. היתרה לתשלום, בצירוף מע"מ בשיעור 17%, עמדה על 68,477 ש"ח.

הואיל והתובע גבה מברזילי עד לאותו מועד סך של 140,009 ש"ח, הוא ניכה לעצמו את שכר הטרחה בסך 68,477 ש"ח והעביר את היתרה בסך של 71,532 ש"ח, לידי החברה.

מכאן עולה שבפועל שולם לתובע שכר טרחה בשיעור של 20% מסכום פסק הדין, קרי, בהתאם לפרשנותו שלו להסכם השני, למרות שאותה עת הסכום שנגבה מברזילי היה נמוך מסכומו של פסק הדין נגדו. לטענת הנתבעים, הם הסכימו לכך לפנים משורת הדין, לנוכח בקשתו של התובע כי ישולם לו מלוא שכר הטרחה בגין פסק הדין, בלא קשר לסכום שנגבה בפועל עד אותה עת.

6.         במקביל לתשלום שכר הטרחה עבור הטיפול בתביעה השטרית, נכרת בין הצדדים חוזה שכר טרחה שלישי ( להלן: "ההסכם השלישי"), שעניינו הטיפול בהליכי הגבייה בתיקי ההוצאה לפועל. זו הפעם הועלו ההסכמות על הכתב.

בסעיפים 2 ו- 3 להסכם השלישי אישר התובע כי חובם של הנתבעים בגין התביעה השטרית וההליכים הנוספים, שולם. כל שנותר על הפרק הוא להסדיר את נושא שכר הטרחה בגין הליכי הגבייה בתיקי ההוצאה לפועל.

וכך קובע סעיף 4 להסכם השלישי:

            " א. באם יוסי (ר.א.י.מ.) [הנתבעים- ח.ב.] מסכים להתפשר עם החייב ברזילי אזי מסכום הפשרה הכולל ישולם לחי [התובע- ח.ב.] שכ"ט השווה ליחס שבין יתרת שכ"ט בתיקי ההוצל"פ נכון להיום בתוספת 15,000 ש"ח שנפסקו בביהמ"ש, לבין 150,000 ש"ח. מובהר כי ליוסי [הנתבע- ח.ב.] הסמכות הבלעדית להחליט על פשרה כאמור.

            ב. באם נגבים סכומים מן החייב, מבלי להסכים עימו על סגירת חובו, אזי כל סכום שייגבה עד לגובה של 150,000 ש"ח יועבר לר.א.י.מ. [החברה- ח.ב.] וחי [התובע- ח.ב.] יהיה זכאי ליתרת החוב בהוצל"פ במידה ויגבה אותו מן החייב או לחילופין, יחליט חי על היפוך היחס האמור בס"ק 4(א) לעיל, דהיינו ליוסי ישולם סך השווה ליחס שבין יתרת השכ"ט בתיקי ההוצל"פ נכון להיום בתוספת 15,000 ש"ח, לבין 150,000 ש"ח, וזאת תמורת הסיוע של יוסי בגביית החוב.

            ג. באם הליכי הגבייה מצליחים בין אם במימוש נכסים המכסים את סכום החוב או בדרך אחרת, אזי החלוקה תהיה ביחס האמור בס"ק 4(א) לעיל."