פסק-דין בתיק א 2819/03

מבוא

1.         התובע הינו בעלים של מונית מסוג סיטרואן קסרה מ.ר. 45-932-25 (להלן: " הרכב"), הגיש תביעה כנגד הנתבעת, שהיתה מבטחת הרכב בביטוח מקיף, לתשלום סך של 24,619 ש"ח בערכי קרן ליום הגשת התביעה (13.4.2003).

2.         בכתב התביעה נטען כי ביום 14.04.00 (תאריך שתוקן שלב מאוחר יותר), בשעה 23:00 לערך, נהג התובע במכוניתו, ובצומת שאול המלך - יואב, פגע מאחור ברכב מסוג פיג'ו (להלן: " הפיג'ו") שעצר לפני הרמזור (להלן: " התאונה"). הואיל ונגרמו נזקים לשני הרכבים המעורבים בתאונה, החליף התובע הפרטים הדרושים עם הנהג האחר, מר אלקרינאוי סעיד, ופנה לשמאי רכב, מטעם הנתבעת, לצורך הערכת הנזקים.

            התובע טוען, כי השמאי סירב להעביר לידיו עותק מחוות הדעת והעבירה לסוכן הביטוח, מר בובליל, כאשר גם האחרון לא העביר אליו עותק מחוות הדעת - עד למועד הגשת כתב התביעה.

עוד נטען בתביעה, כי מאחר והנתבעת לא אישרה את תיקון הרכב, ומאחר ולא היתה לתובע יכולת כלכלית לתקן את הרכב, על חשבונו, הוא נאלץ למכור את הרכב כפי שהוא, במצבו לאחר התאונה, בתמורת לסך של 7,000 ש"ח.

            התובע טוען כי על הנתבעת לפצותו על מלוא הנזקים שנגרמו לו, וכי הוא זכאי לקבל את ההפרש בין שווי הרכב ביום קרות התאונה, עפ"י מחירון לוי יצחק, ובהפחתת הסך שקיבל בעת מכירת הרכב (7,000 ש"ח).

3.         הנתבעת הכחישה טענות התובע בכתב ההגנה, וטענה כי נסיבות התאונה מוכחשות, וכי התאונה לא ארעה כנטען כמתואר על ידי התובע, ולכן דין התביעה להדחות ו/או להמחק על הסף.

            הנתבעת מבססת את טענותיה על דו"ח חקירה חסוי, שנערך עבורה, אשר העלה חשד, כי מדובר בארוע מבויים, במטרה להונות את הנתבעת ולקבל ממנה כספים במרמה. בנוסף, הכחישה הנתבעת הקשר הסיבתי בין הנזק הנטען בתובענה, לבין האירוע המתואר בכתב התביעה.

4.         בפתח ישיבת ההוכחות הסכימו בעלי הדין, כי נזקו של התובע יעמוד על סך של 20,500 ש"ח נכון למועד התאונה והצהירו כי ההוכחות יתמקדו רק: " בשאלת האחריות ובעיקר בשאלת הכיסוי הביטוחי". בית המשפט אישר את הסכמת הצדדים ונתן לה תוקף של החלטה (עמ' 6 לפרוטוקול ישיבת יום 7.11.2005).

            בנוסף להליכים בתיק זה הגישה בעלת הפיג'ו תביעה כנגד התובע (נתבע מס' 1) והנתבעת (נתבעת מס' 2), בגין הנזקים שנגרמו לפיג'ו במהלך התאונה. יצויין, כי עוד לפני ההסכמה בשאלת הנזק הסכימו בעלי הדין כי ההכרעה בשאלת הכיסוי הביטוחי שתתקבל בתיק האחר (בת.א. 8780/01 - שלום באר שבע) - תחייב אף בענייננו. אולם, לאחר שהתובענה בתיק האחר נמחקה מחמת חוסר מעש, מצד בעלת הפיג'ו, הסכימו הצדדים ששאלת האחריות והכיסוי הביטוחי ימשיכו להתברר בתיק זה וכי התיק האחר (א' 8780/01) ישמש כראיה, בהליכים שבין הצדדים.

5.         התובע נתן תצהיר עדות ראשית מטעמו, וכן תצהיר של מר מוטי שטרית - בעל עסק לגרירת מכוניות, אשר גרר את הרכב ממקום התאונה. הנתבעת הגישה תצהיר עדות של מר נתן מרדר, חוקר פרטי מטעמה.

            בתיק האחר (תיק א' 8780/01), הוגשו תצהירים מטעם נהג הפיג'ו ובעלת הפיג'ו  (התובעת שם), ותצהירו של התובע כאן. עדים אלו נחקרו בפני כב' השופט ואגו שדן בתיק האחר.

טענות התובע בסיכומיו

6.         התובע טוען בסיכומיו כי התאונה ארעה ביום 13.04.00 בסמוך לשעת חצות וכי רישום התאונה כאילו התרחשה ביום 14.04.00 הינו תוצאה של שגגה בטופס ההודעה על קרות מקרה הביטוח.

7.         עוד טוען התובע, כי טענת ההגנה של הנתבעת (כאילו מדובר באירוע מבויים שלא ארע), מתבססת על חשד סתמי שאין לו אחיזה בחומר הראיות. התובע טוען כי הנתבעת מבססת טענת הגנתה זו על עדות החוקר מטעמה, אשר בחלקה מהווה שינוי חזית ובחלקה עדות סברה, ואשר ממנה עולה כי המדובר בחשדות שאינם מבוססים.

8.         התובע מוסיף וטוען כי מחד, לא הופרכו העדויות שהובאו מטעמו, ומאידך כל שהעלתה חקירתו הבלתי מקצועית של החוקר הפרטי, הינן ספקולציות שלא תאמו למציאות, והפנה לכך שהעדויות שנגבו ע"י החוקר - לא הוגשו כראיה מטעם הנתבעת.

טענות הנתבעת בסיכומיה

9.         הנתבעת טוענת, כי התובע לא המציא ראיות של ממש להוכחת אירוע התאונה ומכאן שהתובע  - לא הוכיח את תביעתו.

10.        הנתבעת טוענת כי קיימות מספר טעויות הנטענות להיות מקריות (לרבות הטעות בתאריך התאונה), אך כולן מתואמות להפליא בין הצדדים המעורבים בפרשה, בעוד שהתובע לא נתן לכך הסבר מניח את הדעת.

            חיזוק לכך מוצאת הנתבעת בזניחת התובענה שהוגשה ע"י בעלת הפיג'ו בתיק האחר (בת.א. 8780/01), אשר כפי  הנטען נעשתה, לאור הבנתה, כי דין תביעתה להדחות.

            חיזוק נוסף מוצאת הנתבעת בטענתה לסתירות בעדות נהג הגרר, אשר טען מחד כי גרר את רכבו של התובע בלבד ממקום התאונה, אך לאחר מכן אישר, בהתאם ל- נ/3, שגרר גם את הפיג'ו.