פסק-דין בתיק א 28128/06

מבוא

1.         בפניי תביעה לתשלום סך של 292,125 ש"ח. עילת התביעה היא התחייבות של הנתבעת 2 ( להלן: "הנתבעת") לשלם לתובע 1, רוני מזרחי ( להלן: "מזרחי") סך של 50,000 דולר בצירוף מע"מ כחוק לאחר שבית המשפט יאשר את מכירת המגרש ברח' פנחס אילון בחולון, הידוע כחלקה 25 בגוש 6869 ( להלן: "המגרש"), לנתבעת.

            וזהו נוסח ההתחייבות:

            " אני הח"מ מר יהודה לוי מספר ת.ז. ___________ מתחייב בזה בשם י.ד. לוי אלברט חברה לבנין בע"מ ח.פ. 511474041 לשלם למר רוני מזרחי או מי מטעמו סך של 50,000 $ +מע"מ כחוק תוך 60 ימים מיום אישור בית משפט למכירת המגרש לחברתנו בגוש 6869 חלקה 25 רחוב פנחס איילון  ח- 300 חולון.

                                                                                (-)

_________________________________

יהודה לוי- י.ד. לוי אלברט חברה לבנין בע"מ"

2.         התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. בכתב התביעה נטען כי ההתחייבות נחתמה בעקבות חזרתם של הנתבעים מהסכמתם לקיים שותפות עסקית עם מזרחי בקשר לרכישת המגרש, לצורך בנייה משותפת, ומתוך כוונה לשפות את מזרחי בגין הוצאות שהוציא עובר לכינון השותפות.

3.         הנתבעים טענו בבקשת הרשות להגן כי הלכה למעשה מדובר בתשלום שהתחייבו לשלם למזרחי על מנת שיסיר את השתתפותו מהליך של התמחרות למכירת המגרש, ובכך יאפשר לנתבעת לזכות במגרש תמורת מחיר נמוך יותר. בסופו של דבר, בוטל הליך ההתמחרות, לאחר שאחת מבעלי הזכויות בקרקע, חברת מ.א. נתנאל חברה לבנין ולעבודות ציבוריות בע"מ ( להלן: "חברת נתנאל"), מחתה על שלא זומנה להשתתף בהליך. על כן, בוטלה ההתמחרות על ידי כונס הכנסים, ועם ביטולה, וקביעת מועד חדש לקיומה, בטלה גם התחייבותם לשלם כסף למזרחי. יתר על כן, הנסיבות השתנו כליל, שכן הנתבעים נאלצו לבוא בדברים עם חברת נתנאל על מנת לרכוש את זכויותיה במגרש ולהוציאה מהליך ההתמחרות, דבר שגרם להם לשלם כספים מעל ומעבר למה שתכננו בפועל לצורך רכישת המגרש. הם טענו גם כי הנתבע 1, יהודה לוי ( להלן: "יהודה") הודיע למזרחי כי בנסיבות החדשות שנוצרו, בטלה ההתחייבות המקורית, ומזרחי רשאי להשתתף בהתמחרות החדשה. מזרחי הסכים לביטול, והא ראייה, הוא התייצב להתמחרות החדשה שנקבעה ליום 11.1.2006 ואף ביקש לדחותה למועד אחר, שנקבע ליום 19.1.2006, ולאחר מכן אף ביקש דחייה נוספת.

4.         בפתח הדיון בבקשת הרשות להתגונן סולקה על הסף מחמת העדר עילה התביעה נגד יהודה. הנתבעת קיבלה רשות להתגונן. בהחלטה ליתן רשות להגן ציינתי כי טענות הנתבעת לא נסתרו, וכי מדובר בטענות חמורות ביותר, שיש לברר את מידת אמיתותן. הוספתי וציינתי כי אין להוציא מכלל אפשרות שאם יתברר שמדובר בטענות אמת- עסקינן בחוזה פסול שספק רב אם ראוי לאכפו בשלמותו או אף בחלקו. ציינתי כי אין חולק כי בסופו של דבר נמכר המגרש לנתבעת, משמע, לכאורה התקיים התנאי המתלה לחובת התשלום כלפי מזרחי, אך בשלב זה לא נסתרה הטענה לפיה הושגה הסכמה מאוחרת יותר בדבר ביטולו של ההסכם המקורי, לנוכח שינוי הנסיבות שחל בעקבות ביטול הליך ההתמחרות המקורי וניהולו מחדש בשיתופה של חברת נתנאל. כמו כן, קבעתי כי יש לברר את הטענה לפיה ההסכם נועד לחול ביחס להתמחרות ספציפית, ועם ביטולה, חדל ההסכם להתקיים. הזכרתי את הקושי הרובץ לפתחם של התובעים, והוא, שאם אכן היה מדובר בשיפוי בגין הוצאות השותפות, לכאורה לא היתה כל הצדקה לקשור את התשלום באישור המכירה על ידי בית המשפט.

5.         מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של מזרחי.

מזרחי מציין כי בעקבות מודעה שפרסם בעיתון עו"ד יורם וסרצוג, כונס הנכסים שמונה על ידי בית המשפט לשם מכירת המגרש, הוא החליט להשתתף במכרז לשם רכישת המגרש. ביום 21.12.2005 פנה אליו דוד לוי, מנהלה של הנתבעת ( להלן: "דוד"), וביקש להפגש עימו.נערכה פגישה בין השניים ובמהלכה הציע לו דוד לרכוש יחדיו את המגרש באמצעות החברות שבשליטתם, כדי לבנות על המגרש יחדיו, ולהתחלק ברווחי המכירה של הדירות. מזרחי קיבל את ההצעה. ביום 25.12.2005, יום לפני המועד שנקבע לקיום ההתמחרות במשרדו של כונס הנכסים, הודיע לו דוד כי נמלך בדעתו וכי הוא מתכוון לרכוש את המגרש לבדו. מזרחי הביע את הסכמתו לכך אך דרש פיצוי בגין ההוצאות שנגרמו לו עובר להסכמה לכינון השותפות. על כן ניסח מזרחי את ההתחייבות נשוא התביעה, ויהודה חתם עליה, לא לפני שתיקן את המועד לתשלום משבעה ימים לאחר אישור בית המשפט, לשישים ימים לאחר האישור. ביום 26.12.2005 נערכה ההתמחרות והנתבעת הוכרזה כזוכה. לאחר מכן נקבעה אמנם התמחרות נוספת, בשל אי זימונה של חברת נתנאל, אך לא היה בכך משום פתיחת המכרז לקבלת הצעות חדשות, אלא התמודדות בין המשתתפים המקוריים. בסופו של דבר, נותרה זכייתה של הנתבעת על כנה, משום שחברת נתנאל לא התייצבה להתמחרות הנוספת שנקבעה. ביום 29.1.2006 אישר בית המשפט את זכייתה של הנתבעת, אך זו סרבה לשלם למזרחי את הסכום עליו התחייבה לפי כתב ההתחייבות.

6.         מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של יהודה ודוד. על פי תצהירים אלה, בשנת 2004 הוגשה תביעה לפירוק השיתוף במגרש. התביעה הוגשה על ידי אריה נתנאל, הבעלים של 16% מהזכויות במגרש. באותה עת החזיקה הנתבעת בזכויות ל- 64% מהמגרש, בין זכויות הרשומות על שמה ובין באמצעות חוזים עם בעלי זכויות רשומים, שבגינם נרשמו הערות אזהרה לטובתה. חברת נתנאל החזיקה ביתרת 17% של הזכויות, בין שהיו רשומות על שמה ובין באמצעות חוזים עם בעלי זכויות רשומים. ביום 5.9.2005 ניתן צו לפירוק השיתוף במגרש ומונה כונס נכסים לשם מכירתו במכרז. לנתבעת היה ברור כי ההתמודדות במכרז תהא מול חברת נתנאל שכן שתי החברות כבר ביצעו עסקאות במגרש והיה להן רצון לרכוש אותו בשלמותו כדי לבנות עליו. גם התובעת 2 ( להלן: "התובעת"), חברה בשליטתו של מזרחי, הגישה הצעה למכרז. דוד ויהודה נפגשו עם מזרחי ביום 21.12.2005 כדי לבקש שיפרוש מן המכרז, אך הוא סרב לכך. לא דובר כלל על הקמת שותפות בין הצדדים. לישיבת ההתמחרות התייצבו יהודה ומזרחי לבדם. חברת נתנאל לא התייצבה. אז הודיע מזרחי ליהודה כי הוא מוכן לבטל את השתתפותו במכרז, תמורת תשלום בסך 50,000 דולר, ובכך יאפשר לנתבעת לזכות במגרש בלא התמחרות, על בסיס הצעה של שני מליון דולר, הוא המחיר בו הוערך המגרש על ידי שמאי. הנתבעת היתה מוכנה לשלם סכום זה, משום שכבר התקשרה בהסכמי רכישה עם בעלי זכויות במגרש והיתה מוכנה לשלם תמורת המגרש אף יותר ממחיר השוק. בו ברגע שלף מזרחי התחייבות מודפסת שהכין עימו מראש, והחתים את יהודה עליה. למעשה, ההתחייבות נחתמה ביום 26.12.2005 ולא ביום 25.12.2005. על כן, פרש מזרחי מן ההתמחרות והנתבעת הוכרזה כזוכה תמורת תשלום בסך שני מליון דולר. דא עקא, ביום 28.12.2005 הודיע כונס הנכסים על ביטול ההתמחרות, לאחר שהתברר כי חברת נתנאל לא הוזמנה אליה, ונקבע מועד להתמחרות חדשה. בכך התבטלה למעשה ההתחייבות,  שנערכה בגדרה ובצילה של התמחרות ספציפית שבוטלה. הואיל ולנתבעת היה ברור שאם חברת נתנאל תתייצב להתמחרות החדשה, היא תגיש הצעה מעל להערכת השמאי, רכשה הנתבעת מחברת נתנאל את חלקה במגרש תמורת 600,000 דולר ביום 9.1.2006, כך שהפכה לבעלת 81% מהזכויות במגרש. לא היתה עוד משמעות מעשית להתחייבות המקורית כלפי מזרחי, משום שמחיר המגרש עלה למעשה מבחינתה של הנתבעת בסך של 260,000 דולר מעבר לשני מליון דולר. על כן הודיע יהודה למזרחי בטלפון על ביטול ההתחייבות ואמר לו כי הוא רשאי לשוב ולהתייצב להתמחרות החדשה. ואכן, מזרחי התייצב להתמחרות החדשה שנקבעה ליום 11.1.2006 ואף ביקש לדחות אותה ליום 19.1.2006. לבקשתו נדחתה ההתמחרות פעם נוספת, ליום 22.1.2006. בסופו של דבר הוא ויתר על השתתפותו בהתמחרות, והנתבעת הוכרזה כזוכה.

דיון

7.         בפתח סיכומיהם טוענים התובעים כי דין ההגנה להמחק על הסף, משום שבעת שמיעת ההוכחות התברר כי החברה שהשתתפה בהתמחרות וזכתה במכרז כלל אינה הנתבעת, אלא חברה אחרת בשליטתם של יהודה ודוד, היא חברת י.ד. לוי אלברט (2000) חברה לבנין (1997) בע"מ, שמספר הח.פ. שלה הוא 512422916. אין בידי לקבל טענה זו, משום שהלכה למעשה, משמעות הטענה היא שהתביעה דווקא היא שצריכה להדחות על הסף, משום שההתחייבות עליה מבוססת התביעה היא התחייבותה של הנתבעת, לשלם למזרחי את סכום התביעה אם הנתבעת היא זו שתזכה במגרש. משמע, כל זכייתה של חברה אחרת, שאיננה הנתבעת, שומטת למעשה את הבסיס מתחת לתביעה כולה, לפחות על פי עילתה הנוכחית. יוצא איפוא שהתביעה במתכונתה הנוכחית אינה מגלה כל עילה נגד הנתבעת, שלא היא היתה זו שזכתה במכרז, וכבר מטעם זה דינה להדחות על הסף.

            יחד עם זאת, הואיל ודינה של התביעה להדחות גם לגופו של ענין, אתייחס לייתר טענות הצדדים ולמסקנות העולות מתוך חומר הראיות.

8.         מטעם הנתבעת זומן לעדות עו"ד רמי סלנט, המייצג קבלנים במכרזים הנערכים במסגרת הליכי פירוק שיתוף במקרקעין. בין השאר, הוא ייצג בעבר גם את מזרחי עצמו. עו"ד סלנט טען בעדותו כי דרכו של מזרחי היא להשתתף במכרזי פירוק שיתוף במקרקעין רק כדי לקנות את דרכו החוצה תמורת סך של 50,000 דולר שהוא דורש מהקבלנים המעוניינים באמת ובתמים לקנות את המגרשים.

            וכך העיד עו"ד סלנט:

            " נתקלתי בתובע במכרזים, בהרבה תיקים שהופעתי והגשתי תביעות, ניתן צו פירוק ומונה כונס נכסים ופרסם מכרז וניתנו הצעות וביניהם הצעות של רוני מזרחי ובמקרים כאלה הכונס מזמין את המציעים להתמחרות ובהתמחרויות האלה מגיע  מזרחי רוני ואומר לקבלנים תנו לי 50 אלף ואני יוצא ולא אתחרה בכם ... היו גם מקרים שסוכם על התמחרות בין שני קבלנים בלבד ואז הגיע רוני מזרחי ורצה להצטרף והיה מוכן לצאת תמורת 50 אלף דולר ששולמו לו בסופו של דבר ... במקרה אחר שהיתה התמחרות אצל עו"ד מנדלסון הופיע רוני מזרחי יחד עם אביו והתפאר בזה שרק מה- 50 אלף הוא הוציא 300 אלף בשנה האחרונה. יש לו שיטה של סחיטה מקבלנים וקבלנים פוחדים ולא רוצים לדבר, והוא ממשיך בשיטתו" (ע' 15 לפרוטוקול).