פסק-דין בתיק א 28107/01

בתביעה העיקרית

1.         מדובר בתביעה שעניינה ליקויי בניה שנתגלו בדירות התובעים, אותן רכשו מאת הנתבעת בפרויקט "מצפה העמק" בעיר נצרת. לטענתם, לאחר שנמסרה לידיהם החזקה בדירות נתגלו בהן ליקויים רבים כמפורט בחוות דעתו של המהנדס מרדכי שטיינר, אשר צורפה לתביעתם.

התובעים עתרו לחייב את הנתבעת בגין הליקויים כפי שפורטו בחוות הדעת מטעמם, וכן לפצותם בגין עגמת הנפש שנחלו, בגין דיור חלופי לתקופת ביצוע עבודות התיקון וכן לחייבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד. התביעה הוגשה, לצורכי אגרה, על סך 480,000 ש"ח כאשר כל משפחה מעמידה תביעתה  על סך 160,000 ש"ח.

2.         בשים לב לטענות הצדדים אשר נגעו בעיקרם לעניינים שבמומחיות, מינה כב' השופט סוקול, את המהנדס רן ברוקנר כמומחה מטעם בית המשפט.   המומחה נתבקש לבדוק את הדירות, לחוות דעתו לגבי הליקויים הנטענים ולאמוד את עלות תיקונם.

המומחה המציא ארבע חוות דעת בחודש יוני 2003, שלוש מתוכן מתייחסות לכל אחת מדירות התובעים בנפרד, וחוות דעת רביעית המתייחסת לרכוש המשותף. (להלן: "חוות הדעת").

3.         ביום 28.12.03 לאחר שהנתבעת הודיעה כי הגיעה להסדר כולל עם צד ג' מס' 2, נמחקה ההודעה כנגדו ללא צו להוצאות.

            ב"כ התובעים והנתבעת (להלן: "הצדדים") הסכימו כי פסק הדין יינתן על סמך החומר שבתיק בית המשפט ללא צורך בחקירת עדים או מומחים. למצער, צד ג' לא הצטרף להסדר זה ועל כן, פסק הדין דנא מתייחס רק לתביעה העיקרית שבתיק.

4.         בסיכומיהם אימצו למעשה הצדדים את ממצאיו וקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט, ללא כל סייג.

בפתח הישיבה מיום 12.01.05 אישר ב"כ התובעים כי במרפסת דירתם של התובעים מס' 1 נעשתה לאחרונה עבודה אשר כללה החלפת הריצוף ושיפור הניקוז, ולפיכך הסכים להפחית רכיבים אלה מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט (סעיפים 8.3.1 ו- 8.3.4). מוסכם על הצדדים כי סכום ההפחתה עומד על סך 10,500 ש"ח.

5.         התובעים טענו כי אין למסור לידי הנתבעת הזכות לבצע תיקון הליקויים בעצמה, לאחר שניתנו לה מספר הזדמנויות, אותן לא השכילה לנצל. לטענתם, לאחר שנעשו על ידי הנתבעת מספר תיקונים כושלים שלא הביאו לריפוי הפגמים והליקויים, אין עוד מקום לאפשר לה ביצוע התיקון בעצמה בניגוד לרצונם, ולאחר שאבד אמונם ביכולתה וכישוריה.

6.         סעיף 4ב' לחוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973, מורה כי מקום שנתגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנת לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. ההלכה הפסוקה מורה כי למוכר עומדת הזכות לבצע התיקון בעצמו אלא אם כן התברר כי נהג עם הקונה סחבת, או התעלם מפניותיו, או שביצע תיקונים חוזרים ונשנים כושלים שלא היה בהם כדי לרפא הפגמים.

7.         לסיכומיהם צירפו התובעים אגד מסמכים המצביעים על פניות מרובות אל הנתבעת, שנעשו על ידם משך שנים אחדות לאחר קבלת הדירות לידיהם. מחליפת מכתבים זו עולה כי הנתבעת ניסתה אמנם לבצע מספר תיקונים בדירות התובעים, אולם לא עלה בידה לרפא את כלל הליקויים.

בשים לב להזדמנויות החוזרות שניתנו לה, ואשר לא הביאו לפתרון הפגמים והליקויים בדירות נשוא הדיון כאמור, דומה כי הנתבעת מיצתה את הזכות הנתונה לה בדין לבצע את התיקונים בעצמה. משכך, זכאים התובעים לסעד של פיצוי כספי.

8.         בחוות דעתו ציין המומחה מטעם בית המשפט כי האומדנים שנקבעו על ידו התבססו על ההנחה כי התיקונים ייעשו על ידי הנתבעת. עוד הוסיף, כי המחיר שקבע נמוך מן המחיר שיידרשו לשלם התובעים באם יזמינו בעלי מקצוע מזדמנים לבצע אותן עבודות. בתשובה לשאלת הבהרה שהפנה אליו ב"כ התובעים, אישר המומחה כי בהערכה זהירה ובהתחשב גם ברמות המחירים הנקובות בחוות דעתו, יש לצפות לעלות נוספת של כ- 30% בממוצע בין ביצוע עצמי על ידי הדייר לבין ביצוע על ידי הקבלן.

            לאור מסקנתי לעיל, לפיה אין לחייב את התובעים ליתן לנתבעת לבצע את התיקונים בעצמה, מן הדין להוסיף לסכומים הנקובים בחוות הדעת שיעור של 30%.  יחד עם זאת, אין התובעים זכאים לאותה תוספת בגין הליקויים שנמצאו ברכוש המשותף. זאת על שום שתיקון ליקויים אלה, אם ייעשה בעתיד, יבוצע, יש להניח, על ידי קבלן שיידרש לתיקונים בהיקף נרחב ברכוש המשותף השייך לכלל הדיירים. בנסיבות אלו, יש לחשב את העלות לפי מחיר קבלן המבצע עבודה בהיקף נרחב ולא כפי המחירים הנהוגים אצל בעלי מקצוע מזדמנים.

9.         בסעיפים המתייחסים לתיקון הליקויים במערכות הניזוק בכל אחת מדירות התובעים, נקב המומחה בסכומים משוערים. בהעדר אומדן מדויק, אני קובע את הסכום הממוצע כמשקף את עלות תיקונם של אותם ליקויים.