פסק-דין בתיק א 28073/01

1.         תביעה זו עניינה בסכסוך כספי שהתגלע בין סוכנים לתיווך במקרקעין, בנוגע לתשלום דמי תיווך בעבור שתי עסקאות במקרקעין.

2.         העובדות הרלוונטיות לענייננו הינן כדלקמן:

            התובעים 2 ו-3, ה"ה עדי לוי וצחי ברקו, מתווכי מקרקעין מורשים, היו בזמן הרלוונטי לתביעה הבעלים במשותף של סוכנות תיווך בשם "רי/מקס קונטקט" שהיא תובעת מס' 1 ( להלן " רימקס או הסוכנות" ).

3.         נתבעת מס' 1 גב' אמירה שוורץ ( להלן "גב' אמירה" ) הינה מתווכת מורשית במקרקעין אשר עבדה ברימקס מיום 1.8.98, בתור סוכנת עצמאית, והיתה זכאית לעמלה בת 50% בגין שירותי תיווך בכל עסקה בה תתווך, על פי הסכם בכתב שנחתם בין הצדדים. 

4.         מר איוניר אילן שהינו נתבע מס' 2  ( להלן "מר איוניר" ) היה בתקופה הרלוונטית לתביעה, הבעלים של ארבע בתים ברח' הבנים בזכרון יעקב, שניים מהם ברח' הבנים 11 ( אחד מזרחי והשני מערבי ), ושניים מהם ברח' הבנים 26, ( אחד מזרחי והשני מערבי ).

5.         מר איוניר חפץ למכור את הבתים הנ"ל, ולשם כך הוא פנה למספר מתווכים.

ביום 27.9.99חתם מר איוניר על הזמנת שירותי תיווך במקרקעין מאת רימקס, לשם מכירת שני הבתים ברח' הבנים 11 ( המערבי והמזרחי ) ובית אחד ברח' הבנים 26 ( הבית המערבי ) ( נספח ג' לתצהיר לוי עדי ת/1 ). 

            אין חולק כי גב' אמירה היא זו "שהביאה את הנכס הזה" לרימקס כדברי התובעים ( ראה עדותו של תובע מס' 2 מר לוי בעמ' 26 ש' 11 ובעמ' 29 ש' 15 לפרוטוקול ), וכי ההסכם נחתם מולה עת עבדה ברימקס, וכי היא היתה הסוכנת המטפלת בעסקה כפי שצויין בטופס ההזמנה.

            כמו כן אין חולק כי בהסכם לא נכלל סעיף בלעדיות.

6.         בתחילת חודש 3/00 עזבה גב' אמירה לטענתה את עבודתה ברימקס, והחלה לעבוד באופן עצמאי תחת השם "נדל"ן 2000".

7.         ביום 31.5.00 נחתם בין גב' אמירה לבין התובעים הסכם לסיום התקשרות ( נספח ב' לתצהיר מר לוי ת/1 ) ( להלן "הסכם סיום ההתקשרות" ).

בהסכם פירטו הצדדים את ההתחשבנות שנותרה ביניהם, ובס"ק (ד) ו- (ה) נקבע, בנוגע לגב' אמירה, כדלקמן:

"(ד) לא תגרום בהתנהגותה במישרין או בעקיפין כל נזק לעסקי רימקס ו/או למוניטין שלה, של שותפיה, סוכניה ולקוחותיה.

(ה)  לא תשתמש בחומר שהגיע לידיה במסגרת עבודתה ברימקס על מנת להתחרות ברימקס או בשותפיה."

8.         התובעים וגב' אמירה חלוקים בדעתם לעניין מועד הפסקת ההתקשרות, כאשר התובעים מצדדים בתאריך 31.5.00 כמועד הקובע, ואילו גב' אמירה טוענת כי היא הפסיקה את עבודתה ברימקס לקראת סוף חודש 2/00.

למחלוקת זו חשיבות לעניין עסקאות שנקשרו בתקופת הביניים הנ"ל, כפי שיפורט בהמשך.

9.         נתבעים מס' 3 ו-4 ה"ה אילן ואורלית סלע ( להלן "משפחת סלע" ) היו בתקופה הרלוונטית לתביעה, הבעלים של דירה ברח' יציאת אירופה 21, אותה חפצו למכור, ולשם כך פנו למתווכים שונים. 

10.        ביום 1.4.00 פנתה גב' סלע אל גב' אמירה, וחתמה בפניה על הזמנת שירותי תיווך על נייר פירמה של "נדל"ן 2000", למציאת בית לרכישה. הפגישה נערכה בביתה של גב' אמירה אשר שימש ככל הנראה כמשרד.

בהזמנה הנ"ל צויין, בין היתר, הבית ברח' הבנים 26 של מר איוניר, ולידו המחיר המבוקש  345,000 דולר ארה"ב ( נספח י"ג לתצהיר גב' אמירה נ/12 ).