פסק-דין בתיק א 28014/83

1.  המחלוקת בתיק זה מתייחסת לחלקה 133 בגוש 17572 בשטח של   508 מ"ר מאדמות כפר מנדא, להלן: "החלקה". הליכי ההסדר החלו בזמן המנדט הבריטי. את החלקה תבע המנוח סאמי עבד אל חאמיד הידוע גם בשם סאמי חמד נימר חמד, ז"ל, להלן: "המנוח", בהתאם לתזכורת תביעה מס' 636 מיום 28.4.1945  להלן : "תזכורת התביעה", שצילום ממנה הוצג וסומן נ/2.

     אקדים ואעיר שמסמכי ההסדר המקוריים סומנו במספרים סידוריים ממספר 1 ועד מס' 6 בעיגול. צילומים של חלק מהם הוצגו וסומנו במהלך שמיעת הראיות.

     אסקור להלן את הראיות ואת טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נרשם אחרת.

     אפרט להלן את הסעיפים הרלוונטיים בתזכורת התביעה של המנוח. תרגום הסעיפים לעברית הוא שלי מהשפה הערבית שבטופס .

     לפי תזכורת התביעה תבע המנוח רק את החלקה בלבד. בתזכורת התביעה ציין את המספר המדוייק של החלקה ותחת הכותרת " אופן הרכישה" בעמוד הראשון, נכתב: "ברכישה לא רשומה מבעלים לא רשום לפי חג'ית רכישה מצורפת ("הסכם" בעברית - ר.ג'), שימוש וחזקה ( תצרוף - בערבית) מאז אותו תאריך ועד היום ללא עוררין".

תחת הכותרת "ממי נרכשו" נרשם: "פדה עבד אל ע'ני מוסטפא ואחמד יוסף זערעורה ששניהם היו מחזיקים ומשתמשים ( יטצרפאן - בערבית) תקופה מעל 10 לפני המכירה ללא עוררין". הרכישה היתה בשנת 1937.

תחת הכותרת " הזכות הנרכשת", נרשם " בשלמות". בס' 5 לתזכורת התביעה, המתייחס לפרטי הרישום של החלקה ושם הבעלים הרשום בפנקס נרשם: " איני יודע". המנוח הוסיף וציין בסעיף המתייחס לתשלום מס הרכוש, כי הוא "משלם מס הרכוש באמצעות פדה ואחמד הנ"ל". עוד תיאר את החלקה כ"חאכורה בה עץ זית אחד שננטע לפני שנת 1331 להיג'רה". בהתייחסו לגבולות החלקה ציין "לפי המפה". בסוף תזכורת התביעה מופיעה חתימתו של המנוח בטביעת בוהן ידו ואישור פקיד ההסדר לחתימה, לאחר שהקריא לו את מה שנרשם בה והמנוח נשבע על אמיתות התוכן בנוכחותו, ביום 28.4.1945.

ס' 12 לתזכורת התביעה מתייחס לראיות שברשות המנוח. בסעיף זה נרשם "חג'ית רכישה מצורפת". לתזכורת התביעה צורף הסכם מכר "חג'ה" עליו חתומים המוכרים המאשרים כי מכרו את הקרקע שבבעלותם בשלמות למנוח ביום 27.4.1937, להלן: "ההסכם".  צילום של תזכורת התביעה שסומנה במספר 6 בתוך עיגול יחד עם ההסכם הוצגו וסומנו נ/2. ב נ/2 לא ניתן להבחין בתאריך החתימה אך הוא ברור לחלוטין על הבולים שבהסכם המקורי ליד חתימת המוכרים. בהסכם מתוארת החלקה ככזו שיש בה "עץ זית אחד" במוקע אל רע'בה. כן נרשמו גבולותיה של החלקה [שעוד אתייחס אליהם בהמשך], הודאת המוכרים בקבלת התמורה והצהרתם כי מסרו את החזקה בחלקה לידי הקונה. עוד הוסיפו המוכרים והצהירו בהסכם כי הם "מוכנים להסיר ולמנוע כל תובע שיתבע כל זכות בכל דרך". המנוח נפטר ביום 1.4.1963 ויורשיו על פי דין צורפו כתובעים במקומו, כמפורט בצו הירושה ת/1 מיום 26.2.01להלן: " התובעים".

2.  עוד קודם לתביעת המנוח הוגשה לפקיד ההסדר תזכורת תביעה נוספת, מס. 379 מיום 20.3.1945 - נ/1 - שהוא צילום של תזכורת התביעה המקורית, המתייחסת למספר חלקות בגוש 17572, ביניהן חלקה 133, היא החלקה שתבע המנוח, להלן: " התביעה הסותרת". התובעים בתביעה הסותרת הם וספי סעיד כמאל, שכתובתו ביום הגשת התביעה היתה "שכם" וסובחייה כאמל ד'אהר  אסעד, שכתובתה בעת הגשת התביעה היתה "ירושלים" ושניהם ביחד יקראו להלן: " הנפקדים". במקום הנפקדים ובשמם הופיע בהליך זה האפוטרופוס לנכסי נפקדים, להלן: " האפוטרופוס" ו "רשות הפיתוח", ושניהם ביחד ייקראו להלן: " הנתבעים". ביחס לאופן הרכישה נרשם בתביעה הסותרת כדלקמן: "ברכישה רשומה מבעלים רשום וחזקה ושימוש מאז אותו תאריך עד עכשיו ללא עוררין". הנפקדים ציינו בתזכורת התביעה כי רכשו את החלקות מ"בדוי אלחאג' ד'אהר  אשר היה מחזיק ומשתמש תקופה מעל 10 שנים לפני המכירה ללא עוררין" משנת 1934. בסעיף המתיחס לתשלום המסים נרשם כי הנפקדים הם ששילמו את המסים מאז 1934.

     בס' 5 לתזכורת התביעה הסותרת, שכותרתו: " פרטים המתייחסים לרישום הקרקע בלשכת הרישום (טאבו) - ציין אם אינה רשומה" ובכותרת משנה לסעיף זה, נתבקש התובע לציין שמו של מי שרשום במרשם או בפנקס, את מהות הזכות הרשומה בשמו ומאיזה תאריך. בסעיף זה נרשם בשם הנפקדים:

     וספי סעיד כמאל                   ½         

                                                         } הרישום הוא משנת 1934

     סובחיה כאמל ד'אהר אסעד   ½

     במלים אחרות הנפקדים הצהירו בסעיף זה כי החלקות שתבעו רשומות על שמם במירשם או בפנקס  משנת 1934.

     בס' 12 לתזכורת התביעה המתייחס לראיות - לא נרשם כלום, אלא סימן שאין מסמכים  - "/".

3.  יוצא, אפוא, כי לגבי החלקה הוגשו שתי תביעות סותרות, האחת ע"י המנוח והשניה ע"י הנפקדים. בנסיבות אלה אמורות שתי התביעות להיות מועברות להכרעתו של בית המשפט. התביעות הסותרות לא התבררו בבית המשפט אלא בשנת 1983. לא ברור כיצד התעורר פתאום הסכסוך בתיק זה שעה שביום 6.5.83 נפתח תיק ההסדר מס' 14/83, אשר הובא בפני כב' השופט א. כהן שקבע כי המנוח הוזמן כדין אך לא הופיע ובנסיבה זו החליט לרשום את החלקה בשם הנפקדים אך בהיותם נפקדים ומכח תעודה שהציג בפניו האפוטרופוס לנכסי נפקדים מכח ולפי ס' 30 (א) ו-(ב) לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950, להלן:" התעודה", שהעתק ממנה צורף, כמוסכם, לסיכומי ב"כ הנתבעים, נרשמה החלקה על שם הנתבעים.

     על פי ההסדר הדיוני בין הצדדים הנתבעים פתחו בהבאת ראיותיהם. הוסכם גם בין ב"כ הצדדים לצרף לסיכומי ב"כ הנתבעים מסמכים שלא הוצגו במהלך הדיון. מטעם התובעים העיד עאדל, בנו של המנוח, להלן: " עאדל", ואילו מטעם הנתבעים העידו שני עדים, ד"ר שרני דן, להלן: " המומחה", שהכין חוות דעת בענין פענוח תצלום אויר לחלקה, להלן: " חוות הדעת", ומר נזאר לוי, עוזר פקיד ההסדר במחוז חיפה שהציג את מסמכי ההסדר המתייחסים בין, היתר ,לחלקה.

4.  כאן המקום להתייחס להשתלשלות העניינים בתיק זה לפני שאתייחס לטענות ב"כ הצדדים. כפי שציינתי לעיל, שתי תזכורות התביעה הוגשו בזמן המנדט, ולא הועברו מאז לבית המשפט בהתאם להוראות פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט-1969, להלן : "הפקודה". התיק הועבר לבית משפט זה בתאריך לא ידוע מאחר ועל הכריכה לא נרשם התאריך, אם כי בשלב יותר מאוחר, יש על הכריכה פתקית של מיחשוב שבה רשום מספר התיק 82014/83 כשתאריך הפתיחה הוא 6.5.83. על כריכה ידנית אחרת רשום "הסדר מנדא 14". לא צויין תאריך. מעיון בתיק עולה כי הישיבה הראשונה שהתקיימה בפני כבוד השופט א. כהן היתה ביום 16.6.83, אם כי השופט כהן ציין שני תאריכים סותרים באותו עמוד, בראש העמוד 16.6.83 ובתחתית העמוד, עם החתימה, לאחר שבית המשפט החליט לדון בהעדר התובע, שהוזמן כדין, נרשם תאריך 14.6.83. מיד לאחר כך הגיש ב"כ הנתבעים תעודת אישור נפקדות ובית המשפט נתן פסק דין, לפיו קיבל את התביעה והחליט לרשום את החלקה על שם הנתבעים. התובעים הגישו בקשה בדרך המרצה, בקשה מס' 10/95 לביטול פסק הדין מהנימוק שהמנוח לא הוזמן לדיון שהתקיים ביום 16.6.83 מאחר והוא נפטר בשנת 1963. בשלב יותר מאוחר הסכים ב"כ הנתבעים לביטול פסק הדין כפי שעולה מהחלטתו של כב' השופט כהן בהמרצה מס' 1955/96, מכל מקום, לאור בקשתו של ב"כ התובעים מצד אחד, והסכמת ב"כ הנתבעים מצד שני, החליט בית המשפט לבטל את פסק הדין בהסכמה. משבוטל פסק הדין נקבע התיק תחילה בפני שופטים אחרים עד שהגיע אלי, בשנת 2002.

5.  לטענת ב"כ הנתבעים, וספי וסובחייה הם נפקדים מכח תעודה שהוציא האפוטרופוס, בהתאם לס' 30(א) לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950, להלן : "החוק". עוד טען ב"כ הנתבעים כי "הנפקדות אינה שנויה במחלוקת", ומכל מקום לא הובאה ראיה שיש בה כדי לסתור או לשלול את האמור בתעודה. ב"כ הנתבעים המשיך וטען כי התובעים לא הביאו ראיה כדי להוכיח את גבולות החלקה שתבע המנוח מארבעת רוחות השמיים, כפי שנקבע ב ע"א 1986/92, מ"י נ. קנג', פ"ד נ (ו) 499 בע' 507, להלן: " פס"ד קנג'", או כדי לזהות ולהוכיח את שם המוקע " אלרע'בה", המוקע בו נמצאת החלקה. ב"כ הנתבעים המשיך וטען כי התובעים לא הוכיחו את גבולות החלקה כפי שתוארו בהסכם. בעדותו ציין עאדל, את שמות הבעלים הגובלים כיום (הדגש במקור - ר.ג') לחלקה ואת הכביש המצוי ממערב לה - לחלקה -  שמות אלה, לטענת ב"כ הנתבעים - אינם חופפים לשמות הבעלים המצוינים בהסכם. מסכם ב"כ הנתבעים וטוען כי בהעדר ראיה המזהה את גבולות החלקה לפי השמות המופיעים בהסכם, לא עמד התובע בנטל המוטל עליו. כדוגמא וכחיזוק לטענה זו מצביע ב"כ הנתבעים על כך שעאדל ציין כי השכן בגבול המזרחי של החלקה הוא אחמד כאמל ד'אהר - ע' 12 ש' 17, בעוד שבהסכם המכר נכתב אחמד אל כאמל.