פסק-דין בתיק א 27770/03

בפני תביעה על סך של 21,449  ש"ח, בגין חוב עבור טיפול במוסך,אשר הוגשה בסדר דין מהיר.

התובעת הינה חברה בע"מ, המנהלת מוסך לטיפול בכלי רכב מתוצרת VW, סיאט ואאודי בתל אביב.

הנתבע הינו בעל רכב אאודי, הנתבעת 2 הינה אשתו וגם בבעלותה רכב.(להלן: "כלי הרכב").

טוענת התובעת כי במהלך השנים 01-00 הכניס הנתבע את כלי הרכב לטיפולים שונים במוסכי התובעת.  בגין הטיפולים הופקו לנתבע חשבוניות מס . דא עקא, הנתבע שילם אך סך חלקי של חשבונית אחת מתוך חמש חשבוניות שצבר לחובתו.

מנהל התובעת נעתר לבקשת הנתבע ודחה את ביצוע התשלומים עד לאחר שהנתבע יסדיר את נושא האחריות לרכבו עם היצרן ו/או היבואן. לכן רק ביום 20/02/02 פנתה התובעת אל הנתבע במכתב רשום בו דרשה כי ישלם את חובו, משלא התקבל מענה למכתבה של התובעת שלח ב"כ התובעת ביום 05/06/02 מכתב לכתובתו הפרטית של הנתבע ואף למקום עסקו, אך גם בגין מכתבים אלו לא נתקבל כל מענה מצד הנתבע.

לכן טוענת התובעת שעל הנתבעים לשלם ביחד ולחוד את החוב הנתבע.

הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי כלי הרכב נרכשו על ידם מהתובעת, וכי החשבוניות המפורטות מתייחסות לטיפולים בגין ליקויים חוזרים ונשנים ברכבו של הנתבע אשר תוקנו במסגרת האחריות.

הנתבעים הינם לקוחות ותיקים של התובעת הן לעניין רכישת רכבים והן לעניין תחזוקתם והטיפול השוטף בהם ועד לשנת 2000 לא התעוררה כל בעיה ולא נוצר חוב כלשהו.

הנתבע טוען כי התשלום החלקי ששולם שולם בגין הליקויים שתוקנו ושאינם שנויים במחלוקת מבחינת האחריות.

הנתבע טוען כי רכש רכב מסוג אאודי דגם A4 שנת יצור 97 מאת התובעת. לאחר רכישת המכונית התגלו תקלו חוזרות ונשנות במנוע, במערכות השמן, הטורבו, ההגה ותזמון פעולת המנוע, שלטענת הנתבע אינן אופייניות לרכב מהסוג הזה ובפרט לא ברכב חדש.

עם תום תקופת האחריות החלה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום בגין תיקון התקלות, הנתבע שילם עד שהבחין כי מדובר בתקלות חוזרות ונשנות וסירב לשלם בגין התיקון שכן מדובר בתיקונים כושלים שחוזרים על עצמם.

התובעת סייעה לנתבע בהתכתבות אל מול היבואן, ומשלא התקבלה כל תגובה מהאחרון רצה הנתבע לפנות ליצרן הגרמני, אלא שלטענתו, התובעת הניעה אותו מלעשות זאת תוך שהבטיחה כי הכל יתוקן וכן תינתן לנתבע הנחה משמעותית עת ירכוש רכב חדש  דרך התובעת כמנהגו.

הנתבע טוען כי למרות בקשותיו ולמרות אופיו של ההליך לא צירפה התובעת את מלוא כרטסת הטיפולים של כלי הרכב כי אז היה מתגלה כי תביעתה חסרת בסיס.

הנתבע טוען כי התובעת התרשלה בטיפול ברכבו ולא פעלה כמוסך סביר שעה שלא הצליחה לתקן את התקלות.

הנתבע טוען כי על פי המצג שהציגה בפניו התובעת את הרכב דובר ברכב משוכלל, אמין ללא תקלות או פגמים מובנים במערכות שבו, והוצג כרכב יוקרתי לכן רכש את הרכב.

טוען הנתבע כי  ביום 14/05/03 ארעה לרכבו תקלת מנוע בעת הנהיגה בה, כתוצאה מכך נגררה המכונית למוסך התובעת באמצעות גרר.

ביום 15/05/03 כשהגיע הנתבע למוסך הבחין כי מנוע רכבו פורק לשאלתו לפשר הפירוק השיב נציג התובעת כי לאור העובדה כי נעשה שימוש בשמן מלוכלך היה צורך לפרק את המנוע.

הנתבע טוען כי החלפת השמנים אשר בוצעה ברכבו בוצעה בתובעת, וכן כי בטרם נגרר הרכב נבדק על ידי מכונאי מטעם שגריר שטען כי רצועת התזמון נקרעה, הנתבע טוען כי גם את רצועת התזמון החליף אצל התובעת כשישה חודשים לפני שנקרעה וזאת לאחר שהרכב עבר 9,000 ק"מ בלבד בעוד שהרצועה צריכה להחזיק מעמד לאורך נסיעה של 90,000 ק"מ.

ביום 21/05/03 הודיעה התובעת לנתבע כי רכבו מעוכב אצלה עד לתשלום הסך נשוא התביעה, ובנוסף סך של 12,000 ש"ח עלות הטיפול האחרון, משטען הנתבע כי לא ניתן לעכב את רכבו לאור חובות עבר הודיעה לו התובעת כי חתם על מסמך לפיו מאפשר לתובעת לעכב את רכבו גם לאור חובות עבר. הנתבע הכחיש כי חתם על המסמך כאמור ואף הגיש תלונה במשטרה על סחיטה וזיוף.