פסק-דין בתיק א 27290/00

1.         בעלי הדין בשתי התובענות, שהדיון בהן אוחד, הנם קרובי משפחה המתגוררים במקרקעין גובלים. התובעים בת"א 27290/00 (להלן: חוסיין ועומר) הנם הבעלים של מקרקעין הידועים כחלקה 8 בגוש 19602 מאדמות כפר כאבול. הנתבעים בתובענה זו (להלן: אחמד, מוופק וסעיד) הנם הבעלים של חלקה גובלת מצד צפון.

            בין בעלי הדין נתגלע סכסוך בעקבות התמוטטות קיר תומך אשר הוקם בגבול החלקות. יש להצטער על כך שתחת טיפול במפגע שנוצר השקיעו בעלי הדין מזמנם, כספם ומרצם כדי לנהל הליכים משפטיים ארוכים, שאין בהם תועלת של ממש.

2.         המקרקעין מצויים בשטח הררי. מבחינה טופוגרפית קיימים הפרשי גובה בין המגרשים. החלקה של אחמד, מוופק וסעיד גבוהה מזו של חוסיין ועומר. בניית בתיהם של הראשונים קדמה לזו של הבניין אשר הוקם על ידי האחרונים. אלה הקימו בניין על החלקה הנמוכה בשנות התשעים המאוחרות של המאה הקודמת.

3.         לצורך הקמת הבניין ביצעו חוסיין ועומר יישור שטח חלקתם, וכתוצאה הפרשי הגובה התעצמו. מכיוון שכך, היה צורך בהקמת קיר תומך בגבול המגרש. הגם שבעלי הדין הביאו ראיות לשכנעני כי היוזמה להקמת הקיר באה מצד זה או אחר, נוכח העובדה  אשר אינה שנויה במחלוקת כי ההחלטה על הקמת הקיר התומך הושגה בהסכמה וגם בביצוע העבודה פעלו הצדדים בצוותא חדא, אין לכך חשיבות.

4.         בעלי הדין אף טרחו והביאו ראיות להוכיח, כל אחד לפי נקודת מבטו, מי מהנצים הגה את רעיון הקמת הקיר, מי היה אדיש להקמה ומי תרם את חלק הארי לביצוע. גם סוגיה זו אינה בעלת חשיבות. הצורך בהקמת הקיר התומך נולד מפאת הפרשי הגובה בין המגרשים ולעניין זה אין נפקא מינה אם היה זה המצב הטופוגרפי מאז ומתמיד או שמא חל שינוי בעקבות עבודות הבנייה שבצעו עומר וחוסיין.

5.         העובדה עליה אין עוררין היא, כי שני הצדדים הסכימו על הקמת הקיר ושניהם גם נרתמו למלאכה, כך שניתן לקבוע כי הן התכנון והן הביצוע נעשו בצוותא חדא. חוסיין ועומר היו אלה שהעמידו כלים מכניים לצורך חפירות, הביאו משאבות בטון ועבדו ביחד עם בני משפחה וחברים בהקמת הקיר התומך. אחמד, מוופק וסעיד מצדם תרמו את כמות הברזל שנדרשה וגם הם, בני משפחתם וחבריהם עבדו בהקמת הקיר.

כמו-כן, אין מחלוקת כי הקמת הקיר נעשתה מבלי שהצדדים התייעצו עם מהנדס מומחה וממילא לא הוכנו תוכניות הנדסיות ולא היה פיקוח של מומחה.

6.         ביום 14.12.99 התמוטט הקיר התומך (וכן קיר תומך אחר שנבנה לפי מתכונת דומה, שאינה נושא להליכים דנן). כתוצאה מהתמוטטות הקיר נגרם נזק לבניין של עומר וחוסיין. על כן הגישו את התובענה נשוא ת"א 27290/00 בה נתבע פיצוי בסך 95,000 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו להם. פיצוי זה מורכב מעלות תיקון הנזקים שנגרמו לבניין, ערך החומרים שהשקיעו בהקמת הקיר ואשר ירדו לטמיון וכן ירידת ערך הנכס כמפורט בחוות דעת המהנדס גרזוזי מטעמם וכן פיצוי בגין נזק בלתי ממוני.

7.         אחמד, מוופק וסעיד מצדם הגישו תובענה כספית נגד חוסיין ועומר בת"א 19713/01 בה נתבע סך של 100,000 ש"ח המורכב מעלות השקעתם בהקמת הקיר ובפגיעה בחלקתם עקב שינוי צורתה. הנזק הוערך על ידם בסך 153,000 ש"ח ברם הועמד על סך 100,000 ש"ח לצרכי אגרה.

8.         לטענת חוסיין ועומר, הסיבה להתמוטטות הקיר נעוצה בכמות  הבלתי מספקת של ברזל  שהונח בתוך הקיר ואשר בנוסף גם היה בקוטר בלתי מספיק.

הגם שסביר להניח כי גורמים שונים חברו יחדיו והביאו לקריסת הקיר במועד בו התרחש האירוע מוכנה אני לצאת מתוך ההנחה כי הכשל בזיון היווה הגורם המכריע. אין בכך כדי לשנות את התוצאה. בעלי הדין החליטו בצוותא חדא להקים קיר תומך ללא תכנון הנדסי וללא פיקוח כלל (ומן הסתם גם ללא קבלת היתר בנייה מרשויות התכנון). לו הסתייעו במהנדס מומחה שהיה מכין תוכנית הנדסית הכולל את כמות הברזל הדרושה וסוגו ולו הסתייעו בפיקוח מהנדס כמתחייב היתה קריסת הקיר נמנעת. לכן, גם אם הסיבה המיידית היא כמות הברזל וקוטרו הרי שהגורם למחדל זה נעוץ ב"חטא" המשותף של שני בעלי הדין שהקימו קיר תומך מבלי להסתייע במומחים.

שני הצדדים נושאים אפוא יחדיו באחריות לקריסת הקיר ותוצאותיה.

9.         מכיוון שכך, על שניהם לשאת בנזק שווה בשווה. איש מהצדדים לא הוכיח כדבעי מה היקף השקעתו בהקמת הקיר ואין אפשרות לאמוד זאת על סמך חומר הראיות המצוי בפניי. לא זו בלבד שסביר להניח כי ההשקעה הכספית והאנושית היתה זהה אלא שמשהעידו כי רכשו חומרי בניין היה עליהם להוכיח מה היו העלויות בפועל ואין מקום להסתמך על חוות דעת של מומחים.

            אותו הדין בנוגע לנזקים שנגרמו לבניין עומר וחוסיין. לגרסתם בוצעו התיקונים בפועל וחרף זאת בחרו להביא חוות דעת של מומחה המסתמכת על מחירונים שונים בעוד שלטענת בעלי הדין הוצאו כספים בפועל.

            על כך ניתן להוסיף כי טענת חוסיין ועומר בדבר ירידת ערך הנכס כתוצאה מהתמוטטות הקיר לא הוכחה כדבעי שכן הם מסתמכים על חוות דעת של מהנדס אשר אינו בעל הכישורים הדרושים להערכת ירידת ערך נכס.

10.        שני הצדדים מסכימים כי המצב כפי שהוא היום מהווה סיכון בטיחותי. בעת גביית עדותו של התובע חוסיין טאהא בביתו, אשר מפאת גילו ומצבו הבריאותי נבצר ממנו להתייצב בבית המשפט על מנת למסור עדות, התאפשרה התרשמות בלתי אמצעית וניתן היה להיווכח כי אכן קיימת סכנה מוחשית של התמוטטות נוספת. בנסיבות אלו, טוב ייעשו בעלי הדין אם יפעלו בהקדם להקמת קיר תומך חודש, הפעם בתכנון מהנדס ובפיקוחו פן יתרחש אסון בנפש.

            פסק הדין יועבר לידיעת המועצה המקומית כפר כאבול על מנת שתתן את דעתה לסכנה הקיימת ותנקוט בצעדים המוקנים לה על פי דין לתיקון המצב.

11.        סוף דבר, אני מורה על דחיית התובענה ת"א 27290/00 ות"א 19713/01.

            בנסיבות איני עושה צו להוצאות.