פסק-דין בתיק א 27013/97

כללי

1.         התובע 1 (להלן: מג'דוב) הנו קבלן שיפוצים וצבע המנהל את עסקיו באמצעות התובעת 2, חברה מוגבלת במניות אשר הוקמה על ידו (להלן: חברת מג'דוב). חברת מג'דוב התקשרה כקבלן משנה עם הנתבעת 1 (להלן: חברת טלאל). במהלך ביצוע החוזים נקלעה חברת טלאל לקשיים כלכליים והפכה לחדלת פרעון. שיקים משוכים על חשבונה ואשר נועדו לתשלום תמורת עבודת התובעים חוללו באי-פרעון על ידי הבנק הנמשך כך שבפועל קבלו הנתבעים תמורה חלקית בלבד בעד העבודה שבצעו. 

2.         בגין החוב שנותר הוגשה תובענה זו לתשלום 334,991 ש"ח (קרן), המהווה סכום עשרה שיקים שנמסרו לחברת מג'דוב וחוללו באי-פרעון, נגד חברת טלאל ומנהלה הנתבע 2 (להלן: טלאל) ונגד חברה נוספת, הנתבעת 3 (להלן: חברת הבונה). לטענת התובעים חבה חברת טלאל מכח התחייבותה החוזית, טלאל חב באופן אישי, בין מכח התחייבותו לחיובי חברת טלאל ובין מכח תורת הרמת מסך ההתאגדות. חברת הבונה נתבעת בטענה שהוקמה כחברת המשך לחברת טלאל ועל כן חבה בגין התחייבויות האחרונה .

חברת טלאל וחברת הבונה הפכו בינתיים לחדלות פרעון, ואף כי לא נקטו בהליכי פירוק או מחיקה, אין בחיובן בפסק דין תועלת של ממש. עיקר המחלוקת סובבת אפוא סביב חבותו של טלאל.

העובדות

3.         מג'דוב, קבלן שיפוצים וצבע, הקים את חברת מג'דוב על מנת לנהל דרכה את עסקיו. במועד הרלוונטי לתובענה היתה חברת טלאל חברה משפחתית בה היו בעלי מניות טלאל ורעייתו אשר עסקה בעבודות בנייה ושיפוצים. חברת הבונה הוקמה במהלך פעילותה של חברת טלאל כחברה מוגבלת במניות שבעלי מניותיה טלאל ורעייתו.

4.         לפי הנטען בכתב התביעה במהלך שנת 1997 ביצע מג'דוב באמצעות חברת מג'דוב עבודות בשני אתרים בהם שימשה חברת טלאל כקבלן ראשי וחברת מג'דוב כקבלן משנה. האחד בעבור המועצה הדתית הר מירון (להלן: אתר הר מירון) והשני בהוסטל סנט לוקס בחיפה (להלן: אתר סנט לוקס). הנתבעים לעומת זאת טוענים כי בנוסף לשני אתרים אלה התקשרו הצדדים בחוזים אחרים לביצוע עבודות בערים כרמיאל ונהריה. מחלוקת זו אינה בעלת חשיבות בהליך דנן. עם זאת על סמך חומר הראיות שהוצג בפניי (ראה סעיף 8 בתצהיר טלאל נ/4, שיק א-11 לתצהיר מג'דוב ת/3) אני קובעת כי גרסת הנתבעים היא הנכונה.

5.         במועד כלשהו בתחילת שנת 1997 נכרת החוזה לביצוע עבודות שיפוצים באתר הר מירון.  חרף היקף העבודה הגדול יחסית (530,000 ש"ח) התקשרו הצדדים מן הסתם בעל פה, שכן לא הוצג חוזה בכתב. מכל מקום, אין חולק בנוגע לתמורה המוסכמת ולתנאי התשלום (שוטף + 30 או שוטף + 45 בהתאם להתקדמות בעבודה).

6.         ביום 4.3.97 נכרת חוזה בכתב לביצוע עבודות צבע ושיפוצים באתר סנט לוקס. על פי המוסכם, התחייבה חברת טלאל לשלם לחברת מג'דוב תמורת עבודתה 175,500 ש"ח לפי  תנאי התשלום כדלקמן: 45% על בסיס שוטף + 30; 45% על בסיס שוטף + 45 והיתרה בשיעור 10% על בסיס שוטף + 45 יום ממועד אישור המפקח.

7.         אין חולק כי מג'דוב השלים את העבודה באתר הר מירון. לעומת זאת באתר סנט לוקס ביצע לפי עדותו בין 60% - 70% מהעבודה בלבד, וזו הופסקה על ידו כאשר התברר לו כי שיקים שמסרה לו חברת טלאל חוללו באי-פרעון (עמ' 24 שורה 17, עמ' 27 ש' 24 - 28).

8.         תמורת העבודה שבוצעה באתרים השונים קבלה חברת מג'דוב שיקים משוכים על חשבונותיה של חברת טלאל בבנק ערבי-ישראלי בע"מ  או בבנק דיסקונט לישראל בע"מ. תחילה טען מג'דוב כי קיבל גם שיקים משוכים על חשבון חברת הבונה ברם בהמשך הודה כי התשלום בוצע באמצעות שיקים של חברת טלאל בלבד.

9.         אין חולק, כי בעת הגשת כתב התביעה טרם הגיע מועד פרעון כל השיקים ועד למועד זה חוללו שניים מתוך עשרת השיקים המאוחרים על סך 334,991 ש"ח (קרן) שמסרה חברת טלאל למג'דוב בתמורה לעבודה באתר הר מירון ובאתר סנט לוקס. לאחר הגשת כתב התביעה חוללו יתר השיקים. למותר לציין כי התובעים הגישו כתב תביעה מתוקן לאחר חילול כל השיקים. חרף זאת לא שונה תוכן כתב התביעה ונטען על חילול שני שיקים בלבד ועל הפרה צפויה בנוגע ליתר.

טענות הגנה

10.        בכתב ההגנה העלו הנתבעים טענות במישורים שונים. בנוגע לתובענה האישית נגד טלאל ונגד חברת הבונה נטען כי אין יריבות בינם לבין התובעים, שכן כל הקשר העסקי היה עם חברת טלאל בלבד; חברת טלאל וחברת הבונה הנן שתי ישויות שונות אשר הוקמו במועדים שונים ועיסוקן שונה. עוד נטען כי בנסיבות אין לייחס לטלאל חבות אישית או להורות על הרמת מסך.

11.        חברת טלאל מודה שמסרה שיקים למג'דוב תמורת העבודות שביצע, חלקם נפרעו כך ששולם סך של 300,000 ש"ח בקירוב. מתוך יתרת התמורה זכאית היא לקזז 65,495 ש"ח בגין נזקים שגרם מג'דוב עקב עבודתו הלקויה או עזיבתו את אתר סנט לוקס טרם השלמת עבודתו. עוד הוסיפה חברת טלאל כי חלק מהשיקים המחוללים סוחרו על ידי חברת מג'דוב, חלקם לצרכי נכיון,  לצדדים שלישיים אשר נוקטים בהליכים גם נגדה. בפועל אפוא קיבל בעדם תמורה, לכן עומדת לטובתה טענת "פרעתי".

נטל הראיה

12.        הנטל להוכיח קיומו של חוב וכן את חבות הנתבעים (מכח התחייבות אישית או הרמת מסך התאגיד) מוטל על כתפי מי שטוען זאת, ובמקרה דנן על מג'דוב, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה. טענת מג'דוב, לפיה לא הביאו הנתבעים עדים חיוניים לביסוס גרסתם, אינה אפוא במקומה ודינה להדחות.

13.        אם כי ניתן להבין ללבו של מג'דוב אשר ביצע עבודה ולא קיבל את מלוא התמורה בעדה לא ניתן לקבוע ממצאים ועובדות על סמך עדותו, אשר התבררה כמגמתית. עולה ממנה רצון להציג את טלאל באור שלילי כדי לסייע בעדו בתביעתו האישית נגד טלאל.

            כך, בעוד שבכתב התביעה נטען כי לא שולם מאומה בגין העבודה שבוצעה הודה בחקירה הנגדית שקיבל סכום כסף לא מבוטל על חשבון עבודה זו.

כמו-כן, בניגוד לעדותו בחקירה ראשית, לפיה נמסרו לו שיקים גם של חברת הבונה, התברר כי כל התשלומים נעשו באמצעות שיקים של חברת טלאל.

גם הטענה כי טלאל התחייב כלפיו באופן אישי התבררה כבלתי מבוססת. הוכח כי מג'דוב לא ניהל שיחות בעניין התשלומים עם טלאל אלא עם ידידתו, אשר עבדה באותה עת כפקידה בחברת טלאל. פקידה זו לא הוזמנה לצורך מתן עדות כך שעצם ההתחייבות לא הוכח כדבעי וממילא לא הוכח כי הפקידה פעלה בעניין כשלוחה של חברת טלאל.

ביחס למסמך מיום 16.11.97, עליו ידובר בהמשך, לגביו הצהיר מג'דוב כי נכתב על ידי טלאל ונחתם על ידו, הוברר שהמדובר במסקנה בלבד שכן המסמך הועבר לידיו באמצעות פקס ומן הסתם נכתב ונחתם על ידי הפקידה, ידידתו.

כמו כן, מג'דוב הכחיש תחילה כי הוצע לו להשלים את העבודה כקבלן של מזמין העבודה, עובדה שהתבררה כבלתי נכונה.