פסק-דין בתיק א 269/03

1.       בת.א. 269/03 הגישו התובעים, אסעד חנא שאהין ואליאס חנא שאהין (להלן "שאהין") תביעה נגד מדינת ישראל, לביטול הסכם פשרה מיום 14.9.82 (להלן "הסכם הפשרה"), אשר קיבל תוקף של פסק דין בתיקי הסדר מס' 705, 719 ו- 699/מעיליה, בבימ"ש המחוזי בחיפה (להלן "פסק הדין").

בתביעתם טענו התובעים כדלקמן:

במסגרת הסדר המקרקעין בתיקי הסדר מס' 705,719,699/מעיליה הם תבעו זכויות בעלות בחלקות כדלקמן:

גוש 18666 חלקה זמנית 33 חלקה סופית 33  שטח החלקה 19,771 מ"ר- בשלמות

גוש 18666 חלקה זמנית 18 חלקה סופית 84  שטח החלקה 12,905 מ"ר- בשלמות

גוש 18666 חלקה זמנית 75 חלקה סופית 29 שטח החלקה 14,233 מ"ר - ½

מדינת ישראל תבעה זכויות בחלקות הנ"ל בטענה שהם בגדר מואת.

על פי מה שהיה מקובל בתיקי ההסדר במעיליה , הכירה מדינת ישראל במחצית מזכויות הבעלות שלהם בחלקות באופן שהחלק שהוכר הסתכם ב- 19,896 מ"ר.

ברוח זו הציעה מדינת ישראל לשאהין הסכם פשרה לפיו הם יעבירו למדינת ישראל את זכויותיהם בחלקות הנ"ל ובנוסף יצרפו להם את זכויותיהן בחלקות נוספות כדלקמן:

גוש 18666 חלקה 64 שטח החלקה 4,186 מ"ר  - בשלמות

גוש 18666 חלקה 104 שטח החלקה 5,458 מ"ר - בשלמות

גוש 18675 חלקה 7 שטח החלקה 1,724 מ"ר - בשלמות

ובתמורה יקבלו שאהין ממדינת ישראל מקרקעין באותו שטח ובשווי דומה במקום אחר.

שאהין קיבלו את ההצעה וביום 14.9.82 התקשרו בהסכם פשרה , אשר קיבל תוקף של פסק דין, ולפיו התחייבו שאהין להעביר למדינת ישראל את הבעלות בחלקות הנ"ל ומדינת ישראל התחייבה להעביר לשאהין את הבעלות בחלקות מס' 30, 31 ו- 32 בגוש 18660, בשטח כולל של 32 דונם. מדינת ישראל התחייבה גם לגרום לכך שהשטח של 32 דונם שהיא מעבירה לבעלות שאהין יוכשר לעיבוד חקלאי.

בתביעתם טוענים התובעים כי הסכם הפשרה ופסק הדין בטלים ומבוטלים ו/או דינם להתבטל מאחר והם התקשרו בהסכם הפשרה עקב הטעיה שבוצעה על ידי המדינה (שלא גילתה להם עובדות לענין השווי ו/או היעוד של מקרקעי התובעים ובקשר לכך שניתן יהיה לבנות על מקרקעין אלה תוך זמן קצר). לטענתם, הם התקשרו בהסכם הפשרה עקב טעות, שהיא תוצאה של הטעיה מצד מדינת ישראל, שאף הודיעה לשאהין כי המקרקעין המוחלפים הם באותו שווי.

עוד טענו כי מדינת ישראל התחייבה להעביר לבעלותם קרקע בשטח של 32 דונם בחלקות מס' 30,31 ו- 32 בגוש 18660, כאשר קרקע זו כלל לא היתה בבעלות מדינת ישראל וכי בפועל מדינת ישראל הפרה את ההסכם , כאשר לא העבירה לבעלות התובעים את החלקות הנ"ל.

שאהין תובעים, כאמור, ביטול הסכם הפשרה ופסק הדין וכן פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב ההפרה.

שאהין מוספים וטוענים כי הם התקשרו ביום 2.3.93 בהסכם עם ולירי שרב בן מיכאל וטל רחלי בת יאיר, לפיו התחייבו להעביר להם את הבעלות בחלקות מס' 30, 31 ו- 32 בגוש 18660 , כאשר ההסכם היה מותנה בכך שהתובעים יקבלו לבעלותם חלקות אלה. לאור הפרת הסכם הפשרה סוכל החוזה עם שרב, ולא נכנס לתוקף .

לטענת שאהין, יורשי שרב (שיקראו להלן: "שרב" ו/או "יורשי שרב") הגישו נגדם תביעה וטענו כי הפרו את החוזה עימם הפרה יסודית ובנסיבות אלה על מדינת ישראל לפצותם בגין נזקיהם אלה.