פסק-דין בתיק א 26459/05

עסקינן בתביעה מיום 2.5.05 בגין תאונה עצמית מיום 4.5.04 (להלן: "התאונה") בה סטתה  משאית, נהוגה על ידי נתבע 1 (להלן: "הנתבע"), מנתיב נסיעתה, ופגעה במתקן תאורה שבבעלות מדינת ישראל המצוי בכביש 44  כ - 200 מ' מצומת שמשון לכיוון מערב. נתבע 2, אחי הנתבע, הוא בעליה של המשאית. התובעת היא חברה, שהתקשרה בהסכם עם המדינה למתן שירותי עבודות אחזקה שוטפת למתקני תאורה, כאשר השירות כולל תיקון מתקני תאורה שיינזקו על ידי צד ג', ללא קבלת תמורה כספית נוספת מהמדינה.  כנגד התחייבות זו המחתה המדינה לתובעת את הזכות לתבוע את המזיקים למתקני התאורה (נספח א' לכתב התביעה).

התובעת רכשה החומרים הנדרשים ותיקנה את מתקן התאורה בעצמה ובאמצעות עובדיה.

התביעה העיקרית וע"פ הודעת צד ג', כנגד נתבעת 3(להלן: "הכשרה") נדחתה ביום 27.6.07, משנוצר השתק פלוגתא - עקב הכרעה בתיק מקביל - הקובע שלמשאית לא היה ביטוח צד ג' במועד התאונה מטעם הכשרה (ת.א 3325/06 (שלום, ירושלים) ).

משגדר המחלוקת בין הצדדים נותר רק בשאלת חיוב הנתבעים בתוספת מע"מ, לעלות תיקון הנזק למתקן התאורה, ולמע"מ ששולם לשמאי התובעת (ראה עמ' 2 לפרוטוקול ותגובות הצדדים מיום 18.3.07 ו 25.3.07 ) נתבקשו הצדדים לסכם לעניין החיוב במע"מ. 

הוגשו סיכומי תשובה על ידי התובעת אף על פי שלא ניתנה הרשות לכך.

טענות התובעת:

1.         לטענת התובעת, משהסכימו הנתבעים שאין מחלוקות בין הצדדים למעט לעניין החיוב   במע"מ, הרי ששאר  טענות הנתבעים, במסגרת סיכומיהם, מהוות הרחבת חזית אסורה ועל כן אין להידרש לטענות אלו.

2.         עוד טוענת התובעת, לגופו של עניין, שמכוח ההסמכה שקיבלה ממדינת ישראל במסגרת   ההסכם, לתבוע את המזיק בגין נזק למתקני התאורה, ומשהתובעת אחראית באופן מוחלט לתחזוקתם ותיקונם של מתקני התאורה ללא קבלת תמורה נוספת ממדינת ישראל, במקרה של נזק שנגרם למתקני התאורה על ידי צד ג', הרי שהוכחה עילת התביעה של התובעת כנגד הנתבעים, עקב הנזק שגרמו למתקן התאורה.   

3.         עוד מוסיפה התובעת, שבשוגג נכתב בכתב התביעה שההתקשרות הינה עם עיריית אשקלון ולא  עם מדינת ישראל.  

4.         כן מוסיפה וטוענת התובעת, שהסמכתה לתבוע את המזיק למתקני התאורה, אינה המחאת זכות אסורה כאמור בסעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), וזאת מאחר וההסמכה קדמה לאירוע התאונה, כך שעסקינן בזכות עצמאית ולא בהמחאת זכות. 

5 .        עוד מוסיפה וטוענת התובעת, שעילת תביעתה מקורה גם בדיני עשיית עושר ולא   במשפט, כך שבכל מקרה אין עסקינן בהמחאת זכות אסורה, משעילת התביעה אינה נובעת רק מדיני הנזיקין.

6.         עוד טוענת התובעת, שהיא מחויבת בתשלום מע"מ לשלטונות המס, על הסכום שיפסק לה  

            בתובענה בעבור עלות תיקון מתקן התאורה.

לאחר תשלום רכיב המע"מ, בסך 15.5% לשלטונות המס, הסכום שיישאר בידי התובעת יהווה  רק פיצוי חלקי של הנזקים שנגרמו לה -  על כן יש לפסוק לה פיצוי הכולל מע"מ.

טענות הנתבעים:

1.         לטענת הנתבעים, האישור המסמיך את התובעת לתבוע את המזיק למתקני התאורה, אינו מקים עילת תביעה לתובעת כנגד הנתבעים, וזאת מהטעמים הבאים :

א.         לא צורף הסכם ההתקשרות עם מדינת ישראל.

ב.         על פי סעיף 2 לכתב התביעה, התובעת התקשרה עם עיריית אשקלון ולא עם מדינת ישראל, ולא  צורף כל הסכם או אישור אחר מטעם עיריית אשקלון המסמיך את התובעת לתבוע את המזיק למתקני התאורה. 

ג.          אין התקשרות ישירה של התובעת עם מדינת ישראל אלא באמצעות מ.ע.צ .