פסק-דין בתיק א 2591/02

1.         עניינה של תביעה זו הוא במכתב מיום 2.11.00 (המכתב הנ"ל יכונה להלן: " המכתב"). התובעים טוענים כי המכתב הוא הסכם בו הם התקשרו עם הנתבעים 1-4 בשמם ובשם הנתבעת 5.

התובעים מבקשים בתביעה זו כי בית המשפט יצהיר כי המכתב הוא הסכם תקף ובר אכיפה, כי ביטולו על ידי הנתבעים איננו כדין והוא בטל, וכי התובעים זכאים מכוח המכתב לזכות שימוש במיזם נושא המכתב, ולזכות לממש את האופציה של רכישת 10% מהזכויות במיזם, כמפורט במכתב.

2.         התובעים עותרים כי בית המשפט יצהיר כי הם זכאים לקבלת מידע, שיאפשר להם לקבל החלטה מושכלת בקשר עם מימוש האופציה נושא המכתב, ולשם השקעת כספיהם בהתאם לזכותם על פי המכתב. התובעים טוענים כי כל עוד לא נמסר להם המידע, לא תכנס תקופת האופציה נשוא המכתב לתוקפה.

כן ביקשו התובעים שבית המשפט יצהיר כי נתבעת 5 היא חליפתה של הנתבעת 4, כי המכתב נחתם בשם הנתבעת 5, וכי הוא מחייב אותה.

3.         התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית לתמיכה בגרסתם הנטענת בכתב התביעה. גם מטעם הנתבעים הוגש תצהיר עדות ראשית.

במועד שנקבע להוכחות, הודיע ב"כ הנתבעים כי הוא מושך את תצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת 1, וכי הוא מוותר על חקירתם הנגדית של התובעים על האמור בתצהיריהם.

לאור הצהרה זו, נקבעו מועדים להגשת סיכומים בכתב.

טענות התובעים

4.         התובעים טענו כי משנחתם המכתב בינם לבין הנתבעים, ולאחר שהם קיימו את חלקם בו, הנתבעים לא היו רשאים להודיע על ביטולו באופן חד צדדי.

התובעים טוענים כי הם זכאים לסעד של אכיפת ההסכם נשוא המכתב, וכי הסעד ההצהרתי הוא הסעד הנכון בנסיבות הענין.

התובעים טוענים כי משיכת תצהירה של הנתבעת 1 צריכה לפעול לרעת הנתבעים, וכי העובדה שב"כ הנתבעים נמנע מלחקור את התובעים על תצהיריהם, צריכה לתת משנה תוקף לאמור בתצהירים.

טענות הנתבעים

5.         מנגד, טוענים הנתבעים כי המכתב שהתובעים מכנים אותו "ההסכם", אינו אלא מכתב כוונות שלא השתכלל לכדי הסכם מחייב, משום שלא היתה בו גמירות דעת והוא אינו מסוים דיו. במכתב חסרים פרטים רבים ומהותיים, שבית המשפט אינו יכול להשלים עבור הצדדים. מטרתו של המכתב היא רק להביא לכך שהצדדים יוסיפו לנהל מו"מ ביניהם.

לטענת הנתבעים, אף לו היה המכתב - הסכם מחייב, הרי שלא ניתן לאכוף אותו. התובעים לא איתרו משקיעים, ולא תיווכו במציאת משקיע. הנתבעים טוענים כי אין טענה לפיה התובעים הצליחו לגייס או שהיו קרובים להצלחה בגיוס כספים למיזם. ממכתב התובע 2 מיום 27.8.01 עולה, כי התובעים לא היו קרובים כלל לגיוס משקיע.

לכן התובעים אינם זכאים לתמורה על פי המכתב, שכן עולה ממנו כי האפשרות להפעיל את האופציה תינתן לתובעים רק לאחר גיוס המשקיעים על ידיהם.

הנתבעים טוענים כי המכתב על פי פרשנותו הנכונה, קובע כי התמורה המגיעה לתובעים מותנית בכך שהם יאתרו משקיעים מתאימים.

6.         זאת ועוד, הנתבעים טוענים כי התובעים אינם זכאים למימוש האופציה לקבלת אחזקות בשיעור של 10%, שכן לצורך כך היה עליהם להציע השקעה בסך 200,000$ מטעמם. הנתבעים טוענים כי התובעים לא יוכלו לטעון כי היו מוכנים להציע את התמורה לו היה ניתן להם כל המידע הנדרש, שכן "בכך אין משום קיום חיוביהם".

7.         הנתבעים טוענים עוד, כי התובעים לא הציגו כל ראיה שהיא לכך שהם השקיעו זמן ומשאבים בניסיון לגייס משקיעים, וכי הטענה ביחס למשקיע פוטנציאלי לא פורטה אף היא כלל. בנוסף, מאחר שלטענת התובעים קויימו פגישות כבר בחודש נובמבר, הרי שלא יתכן שנדרשה השקעה גדולה של התובעים.

כיום לא ניתן עוד לאכוף את המכתב, לטענת הנתבעים, שכן הם אינם נזקקים עוד להשקעה.

עוד נטען כי התובעים אינם זכאים לכל מידע שהוא מכוח המכתב.

8.         הנתבעים טוענים כי הנטל מוטל על התובעים להוכיח את תביעתם, ומשהנתבעים סברו כי התובעים לא יוכלו להרים את הנטל, בחרו הנתבעים שלא להביא ראיות מטעמם.