א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2585-02
09/09/2008
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל / ס. נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
חברת עדי חן תעשיות עדינות 1991 בע"מ
עו"ד י. ננר
|
הנתבע:
1. תכשיטי השרון (צחי) בע"מ
2. צחי זמיר
3. טלי זמיר
4. אריה זמיר
עו"ד ע. ארקין
עו"ד ש. פוטשניק
|
| פסק-דין |
א.
מהות התובענה
זו תביעה במסגרתה מתבקש בית-המשפט להורות לנתבעים 1-4, ביחד ולחוד, כדלקמן:
- להשיב לתובעת תכשיטי זהב ותכשיטי זהב משובצי יהלומים הנמצאים בחזקתה של הנתבעת 1, אשר שייכים לתובעת;
- לשלם לתובעת בגין כל יום של איחור בהחזרת התכשיטים הנ"ל; וכן לשלם פיצוי כספי בגין תכשיטים נוספים, אשר נגנבו ממנה ע"י הנתבע 2.
ב.
עובדות רלבנטיות
התובעת (להלן גם: "
עדי חן") הינה חברה בע"מ, העוסקת בענף התכשיטים והמתכות היקרות; מנהלה ובעל המניות העיקרי בה הינו מר מאיר חוזז (להלן: "
מאיר חוזז").
הנתבעת 1 (להלן גם: "
תכשיטי השרון") הינה חברה בע"מ אשר הוקמה בשנת 1999, המתפעלת שתי חנויות תכשיטים בכפר-סבא; בעלי מניותיה, בחלקים שווים, הם הנתבע 4 - אביו של הנתבע 2, ביחד עם הגב' זיוה חוזז, אשתו של מר מאיר חוזז.
הנתבע 2 (להלן גם: "
צחי זמיר"), בנו של הנתבע 4, עבד כסוכן מכירות אצל התובעת במשך כשנתיים עד שנת 1999; ולאחר מכן עבד כשכיר בחנויות תכשיטי השרון.
הנתבעת 3 (להלן גם: "
טלי זמיר"), הינה אשתו של הנתבע 2.
הנתבע 4 (להלן גם: "
אריה זמיר"), אביו של הנתבע 2 ובעל מחצית המניות בתכשיטי השרון.
במשך תקופה ארוכה סיפקה התובעת תכשיטים לנתבעת 1, חלקם בדרך של קונסיגנציה (משגור) וחלקם האחר נמכר לה. לטענתה, צחי זמיר היה הרוח החיה בנתבעת 1, ושימש גם כקניין שרכש עבורה סחורה מהתובעת. יצוין כי עפ"י כל העדויות שנשמעו, הנתבעת 1 נוהלה הלכה למעשה ע"י צחי זמיר ומאיר חוזז (עדות מאיר חוזז בעמ' 70 שורות 13-14, עדות צחי זמיר בעמ' 281 שורה 2).
לטענת התובעת, החל משנת 1999 גילו עובדיה ומנהליה, חוסרים בתכשיטים מתוך מלאי החברה, אך רק במחצית השנייה של שנת 2002, התעורר בקרבם החשד שהנתבע 2 הוא זה שגונב סחורה מהחנות.
בעקבות חשדות אלה, התקינה התובעת מצלמות וידאו נסתרות בחנותה ברחוב אלנבי בת"א, אשר תיעדו את הנתבע 2 כשהוא גונב תכשיטים ומסתיר אותם בבגדיו ועל גופו.
כן הותקנו בסוף חודש נובמבר 2002 מצלמות וידאו נסתרות בחנות הראשית של הנתבעת 1 בכפר-סבא, וגם הן תיעדו גניבות של כספים מקופת החנות ע"י הנתבע 2.
התובעת פנתה אל המשטרה, אשר פתחה בחקירה במסגרתה נערך מעקב אחר הנתבע 2, וביום 10.12.02 הוא נתפס "על חם" בחנות של התובעת כשהוא גונב סחורה; בחיפוש על גופו נתגלו תכשיטי זהב במשקל של כ-740 גרם.
לטענת התובעת נתגלו בחיפוש על גופו גם כ- 25 תכשיטי זהב משובצי יהלומים.
כן נערך חיפוש בביתם של הנתבע 2 ואשתו במהלכו נתגלתה כספת ובה סחורה במשקל של 6.250 ק"ג וכ-3,000 פריטים. המשטרה גם ביצעה פשיטה על חנות הנתבעת 1 בכפר-סבא, וגילתה בכספת סכום גדול במזומן, הן במטבע ישראלי והן במט"ח וכן שיקים של לקוחות שלא הופיעו בספרי הנהלת החשבונות של הנתבעת 1.
הנתבע 2 הודה כי 20,000 ש"ח מתוך הסכום שנתגלה מהווה תמורה ממכירת תכשיטים גנובים השייכים לתובעת, ועל כן המשטרה מסרה לתובעת את הסכום הזה, כמו גם את כל הסחורה הגנובה שנתפסה על גופו ובביתו של הנתבע 2.
הנתבע 2 הועמד לדין פלילי, הודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו, הורשע ונשלח (לאחר ערעור הפרקליטות על קולת העונש), לריצוי שנת מאסר בפועל; כן הוטלו עליו קנס כספי בסך 50,000 ש"ח, ותשלום פיצוי למר מאיר חוזז בסך 30,000 ש"ח (נספח 8 ל-ת/5).