פסק-דין בתיק א 25562/05

מבוא

1.      בפניי תביעת התובעת ילידת 1945 בגין נזקי גוף שנגרמו לה בעקבות נפילה שאירעה ביום 22.7.04 (להלן: "התאונה").

2.      הנתבע 1 - אבי נבון (להלן: "הנתבע") היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו הבעלים והמחזיק של מספרה הידועה בשם "מספרת סלון 2000" (להלן: "המספרה").

3.      הנתבעת מס' 2 - איילון חב' לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחת") היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו מבטחת אחריותו של הנתבע בגין נזקים לצד שלישי.

4.      עפ"י הנטען, ביום 22.7.04 הגיעה התובעת למספרה ביחד עם בתה הגב' אריאלי (להלן: "הבת") וביחד עם שני ילדיה התאומים בני שנה ושמונה חודשים על מנת לספרם.

5.      עפ"י הנטען, התובעת ישבה על כסא בפינת ההמתנה במספרה כאשר אחד הנכדים - ים יושב על ברכיה בעוד שהנכד הנוסף - גל יושב על כסא החפיפה (להלן: "הכסא") כשלידו נמצא מר יוני בן הרוש - עובדו של הנתבע (להלן: "העובד").

6.      התובעת הבחינה כי העובד עוזב לפתע את מקומו מתרחק מהכסא עליו יושב גל על ברכיו. התובעת חששה כי גל יפול מהכסא ועל כן הורידה במהירות את ים מברכיה, קמה ממקומה במהירות כדי להגיע לגל שישב במרחק כמה מטרים ממקום מושבה. תוך כדי כך נתפסה רגלה הימנית של התובעת במרווח שבין הכסא עליו ישבה לשולחן שבסמוך, היא איבדה את שיווי משקלה נפלה ונחבלה.

7.      עפ"י הנטען, זמן מה קודם לכן יצאה הבת מהמספרה על מנת לקנות "במבה" לנכדים.

8.      לטענת התובעת, העובד אפשר לגל לעלות על הכסא; נטשו בלא התראה כשהוא מצוי בסיכון; על כן, הנתבע חב באחריות שילוחית למעשי ומחדלי העובד.

9.      הנתבעים חולקים על טענותיה העובדתיות של התובעת, כמו גם על חבות הנתבע.

10.  פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 20.5.08 את חקירותיהם הנגדיות של התובעת, בתה הנוספת של התובעת הגב' חגית אשכנזי (להלן: "חגית"), הנתבע ואחיו של הנתבע מר יהודה נבון (להלן: " האח").

כן קראתי בעיון את המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים ושמעתי את סיכומיהם של ב"כ בעלי הדין בתום שמיעת הראיות.

11.  כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

דיון

ממצאים ומסקנות בדבר נסיבות אירוע התאונה

12.  כאמור, הצדדים חלוקים בדבר נסיבות אירוע התאונה, וליתר דיוק בדבר הנסיבות שבעטיין קמה התובעת ממקומה.

13.  התובעת הגישה מספר תצהירים בהם התייחסה לנסיבות שקדמו לארוע התאונה: "הנכד גל "השתובב" בסמוך מאוד לספר השכיר יוני בן הרוש שהתעסק אז בחפיפה והיה בקשר עין עימו. הנכד גל עלה על כסא מסתובב שעל ידו עומד הספר השכיר יוני. תוך כדי כך יוני עזב את מקומו התרחק ופנה לעיסוק כלשהוא כשהנכד נותר עומד לבדו על כסא כאמור (כסא מסתובב).

אני שחששתי מנפילת הנכד (גל) הורדתי במהירות את הנכד (ים) מברכיי וקמתי ממקומי במהירות כדי להגיע מיידית לנכד (גל). תוך כדי נתפסה רגל ימין שלי במרווח שבין הכסא עליו ישבתי - לשולחן שבסמוך, איבדתי שיווי משקלי נפלתי ונחבלתי". (סעיפים 3-5 לתצהיר התובעת מיום 18.10.07 וס"ק 2ד' לתצהיר התובעת מיום 22.6.07).

14.  אקדים ואומר כי עדותה של התובעת אמינה בעיניי והנני מעדיפה על פני עדויותיהם של התובע והאח. עדותה של התובעת נתמכה, במרבית חלקיה, בעדויותיהם של הנתבע והאח. באשר למחלוקת בשאלה האם גל אכן ישב על הכסא כטענת התובעת, או היה בקרבת אזור החפיפה בלבד - העובד הוא זה שיכול היה לשפוך אור של ממש על מחלוקת זו ומשהנתבעים לא זימנוהו לעדות - אין מנוס מהחלת הכלל של המנעות מהבאת ראייה.

15.  יוער כי בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי העובד עבד במספרה כשנה וכי מסר לבקשת חוקרת (ככל הנראה), מטעם המבטחת את פרטיו ואת מס' הטלפון הנייד שלו על מנת שתגבה ממנו הודעה בדבר נסיבות ארוע התאונה.

16.  בסופו של יום אין מחלוקת כי גל לא ישב על מקומו והסתובב במהלך ההמתנה ברחבי המספרה שמרבית קירותיה מוקפים במראות. אותה שעה ישבה התובעת בפינת ההמתנה כשים יושב על ברכיה.