פסק-דין בתיק א 25445/05

1.       לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים, אשר ארעה ביום 24.6.04. התאונה התרחשה עת החליק התובע, יליד 1972 בקטנוע מ.ר. 3756301 על הכביש. הקטנוע היה בזמנים הרלבנטים מבוטח על ידי הנתבעות (להלן: "הקטנוע"). התובע טוען כי עקב התאונה נחבל בגפיים ונגרמו לו נזקי גוף. (להלן: "התאונה").

2.       הנתבעות כפרו בעצם אירוע התאונה ואף התכחשו באשר לחבותן. עיקר הטענה הנה כי התובע שילם את דמי הביטוח לאחר קרות התאונה ועל כן אין להן אחריות. בנוסף טוענות הנתבעות כי מדובר בתאונת עבודה ועל כן מכל סכום שייפסק יש לבצע ניכוי רעיוני של דמי הפגיעה שיכולים היו להשתלם על ידי המל"ל.

נכות אורטופדית:

3.       ביום 23.10.05 מינו הצדדים בהסכמה את פרופ' תום הלל כמומחה בתחום האורטופדיה על מנת שיבחן את שיעור הנכות הרפואית שנותרה בתובע עקב התאונה. המומחה בדק את התובע ביום 18.01.06 וציין בחוות דעתו בפרק "סיכום ומסקנות" כי:

"לפני כשנה וחצי החליק עם אופנועו ונחבל במרפק  השמאלי. בבדיקתו ביום התאונה, הייתה רגישות באזור ראש עצם הרדיוס במרפק. בצילום המרפק הועלה חשד לשבר בראש הרדיוס. צילום מרפק שבוצע כחודשיים וחצי לאחר התאונה, היה תקין ושלל קיום שבר בראש הרדיוס. בבדיקתו כיום, התנועות במרפק ותנועות הסופינציה-פרונציה אינן מוגבלות. אין נכות עקב הפגיעה במרפקבזמן התאונה. מתאונן כיום על כאבים בשורש היד השמאלית. אין רישום על פגיעה בשורש היד בעת התאונה הנידונה.אין קשר בין התאונה להפרעותיו בשורש היד".

4.       עוד ציין המומחה באשר לנכותו הזמנית עקב התאונה כי:

"את נכותו הזמנית אני מעריך באי כושר מלא על פי תעודות המחלה, למשך 17 ימים. לאחר מכן נכות זמנית של 30% למשך עוד 3 חודשים.".

5.       המומחה נשאל על ידי התובע שאלת הבהרה שנוסחה כך: "בהנחה כי בית המשפט ייקבע כי אכן מר סבג נפגע בתאונה בכף ידו, מהם אחוזי הנכות המתאימים להגבלה שמצאת בתנועות היד?". המומחה השיב ביום 23.5.06 כי חוזר על אבחנתו לפיה אין קשר בין הפרעותיו בשורש היד השמאלית לתאונה הנידונה, אבל אם היה קשר כזה אזי שיעור הנכות אותה היה קובע הנה בסך של 5% על פי מחצית הנכות הקבועה בסעיף 35 (1) ב' לתקנות המל"ל.

6.       עיקר טענותח התובע היא כי לא היה בתיעוד הרפואי כל מחלה או תאונה שעשויים היו להסביר את המגבלה בשורש כף היד ועל כן הסבירות כי נובעת מן התאונה גבוהה. המומחה לא בדק ולא שאל את התובע לגבי מנגנון הפגיעה. העצם שנפגעה למעשה מחברץ בין המפרק לבין שורש כף היד כך שלא ייתכן כי לא נפגעה בתאונה.

7.       המומחה נחקר על חוות דעתו ועמד על כך כי אין פגיעה בשורש כף היד עקב התאונה (עמ' 3 ש' 18). המומחה ציין כי על פי הרישומים שיש בידו התלונה הראשונה לגבי חבלה בשורש כף היד הנה מיום 29.5.05 לפיה התובע התלונן ארבעה ימים טרם בדיקתו (עמ' 9 ש' 20).

8.       אני קובע שנכותו הרפואית של התובע בתחום האורטופדיה הנה כקביעה המומחה בשיעור של 0% . המומחה נחקר על חוות דעתו וחזר על האמור בה, לא הוגשו ראיות אחרות אשר יש בכוחן להשמיט את הקרקע תחת חוות דעת זו ולכן אני מקבלה במלואה, כך לעניין הנכויות הזמניות.

שאלת החבות:

9.       התובע נחקר בבית המשפט בנושא הכיסוי הביטוחי בחקירתו ציין כי: עובר לתאונה החליף מספר פעמים אופנועים (עמ' 12 ש' 22), התובע ציין כי ביום התאונה יצא מהבית על מנת להגיע לדואר בכדי לשלם את פוליסת הביטוח כאשר בחזרתו החליק ונגרמה התאונה (עמ' 13 ש' 21). התובע פינה עצמו לבית אימו (עמ' 14 ש' 1) ללא הקטנוע ולאחר מכן אשתו הגיע עם רכבה ולקחה אותו למיון. התובע טוען כי התאונה אירעה ביום חמישי בסביבות השעה 12:00 בצהריים בזמן ש"עשה סידורים" ולאחר מכן היה אמור לשוב למקום העבודה במספרה (עמ' 14 ש' 18). התובע עמד על כך שהתאונה ההתרחשה לאחר ששילם את דמי הביטוח בסניף הדואר (עמ' 18 ש' 4).

10.    בסיכומיו טען ב"כ התובע כי גם אם יקבע כי גרסת התובע אינה נכונה, על פי ההלכה תוקפה של תעודת הביטוח לא מותנה בתשלום הפרמיה. התובע טוען כי התעודה נשלחה ביום 20.6 בדואר כאשר אליו היא הגיעה רק בערבו של יום 23.6.04 (יום לפני התאונה). התובע מציין כי תימוכין לגרסתו ניתן גם למצוא באישור המשטרה שנעשה בסמוך לאירוע, השעה המצויינת היא שעה מאוחרת לתשלום הפוליסה.

11.   מנגד טוענת הנתבעת כי התובע לא העיד עדים רבים לתמיכה בגרסתו. הנתבעת טוענת כי אין מחלוקת כי תעודת הביטוח שולמה ביום התאונה בשעה 12:18 והייתה בת תוקף עד ליום 20.7.04 .

12.   הנתבעת טוענת כי אין לתת בעדות התובע כל אמון. בגרסתו הראשונה אצל הרופא יום לאחר התאונה מסר גרסה לפיה התאונה אירעה בשעה 12:00. התובע לא העיד את סוכן הביטוח דרכו היה נוהג לרכוש תעודות ביטוח, כך גם הפוליסה נשואת התביעה דנן -התובע טען כי הסוכן שלח התעודה בדואר.

13.   הנתבעת טוענת כי התובע הצהיר כי נהג על האופנוע מרחק קצר ללא ביטוח, וזה לכשעצמו מהווה עדות שיטה. הנתבעת מצביעה על העובדה כי הקטנוע נרכש ביום 14.4.04 בעוד שפוליסה הביטוח נרכשה רק ביום התאונה.

14.   הנתבעת טוענת כי התובע שיקר בעדותו שכן המיקום בו ארעה התאונה לשיטתו והרחוב ממנו פנה לרח' זוהר אינו מתיישב כלל עם דרך חזרה מסניף דואר אלא בכיוון ההפוך. בנוסף, טוענת הנתבעת כי התובע לא הביא לעדות את אמו בכדי לאשר את גרסתו שפנה אליה בסמוך ולאחר התאונה- עדות שיכלה להאיר על שעת התאונה, כך גם לא את אשתו שהגיעה לטענת התובע לאחר שעה מהתאונה.

דיון: