פסק-דין בתיק א 24958/04

בפניי תביעה לסילוק יד משטח בגודל 16.70 מ"ר ברחוב האתרוג 14 ביפו, חלק מחלקה 55 בגוש 7035 ואשר סומן בתשריט שצורף לתצהיר התובע באותיות ב' וג', (להלן: "שטח המריבה").

התשריט מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דיני זה.

עוד עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בחיובים כספיים בגין ירידת ערך דמי שימוש וכד'.

ביהמ"ש שמע את הראיות והעדויות בתיק, הוגשו סיכומים מטעם באי כוח הצדדים, ופסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת התיק לגופו.

טענות התובעים:

התובעים טוענים כי  רכשו זכויות במבנה העורפי ברחוב האתרוג 14 ביפו, על פי הסכם שנערך עם רשות הפיתוח, מבנה הכולל את שטח המריבה.

התובעים טוענים כי הנתבעים מחזיקים בשטח המריבה בלא שתהיה להם כל זכות שבדין, וללא הסכמתם של התובעים.

התובעים טוענים כי הנתבעים לא הרימו את הנטל להוכיח כי יש להם זכות כלשהי בשטח המריבה ובוודאי שלא זיקת הנאה.

התובעים טוענים כי הם זכאים לדמי שימוש ראויים, בגין השימוש שנעשה על ידי הנתבעים בשטח המריבה.

בנוסף התובעים טוענים כי הנתבעים מנעו את חיבור הנכס שבבעלותם לרשת החשמל, ובכך גרמו לנזק שכן התובעים לא יכלו לעשות שימוש במבנה ולהשכירו.

התובעים טוענים כי החזקת שטח המריבה על ידי הנתבעים גורמת לירידת ערך הנכס בכללותו, משום שבשל כך לא ניתן לפצל את הנכס לשתי יחידות למרות שהדבר ניתן מבחינה פיזית ותכנונית, ובשל ירידת הערך הם זכאים לפיצוי.

לפיכך, התובעים עותרים להורות על סילוק ידם של הנתבעים משטח המריבה, ופיצויים כמבוקש.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טענו כי התובעים זנחו את הסעד של סילוק יד.

הנתבעים טוענים כי התובעים לא הוכיחו את זכויותיהם בשטח המריבה.

הנתבעים טוענים כי הם מחזיקים בשטח המריבה מתחילת שנות השבעים וחזקתם יוצרת להם זיקת הנאה.

הנתבעים טוענים כי התובעים אינם זכאים לתשלום בעבור דמי שימוש בתקופה שלא היו הבעלים.

הנתבעים טוענים כי זכויות עמידר, הבעלים של המבנה כולו, לא הומחו לתובעים.

לחילופין נטען כי דמי השימוש הנטענים הינם מופרזים וכי יש לקבל את טענות הנתבעים בעניין זה.