פסק-דין בתיק א 24947/01

מבוא

1. ביום 2.7.01 הגיש התובע תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת עבודה שארעה 6 שנים קודם לכן, התביעה הוגשה כנגד מעבידתו-הנתבעת.

2. השאלה המרכזית הטעונה הכרעה הינה האם הרמת שק מלט השוקל 50 ק"ג ללא עזרה או תדרוך מקימה אחריות מצידו של המעביד לפגיעה שנגרמה לעובד כתוצאה מהרמת השק.

3. התובע יליד 1968 עבד כעוזר רצף, ביום 5.7.95 עת הרים התובע שק מלט השוקל 50 ק"ג "נתפס" גבו והוא הרגיש בכאבים שהקרינו לרגלו הימנית (ר' סע' 3 לתצהיר התובע ת/3 וטופס 250 ת/5).

4. בשאלת גובה הנזק תמך התובע טענותיו בחוות דעת של שני מומחים,  האורטופד דר' יורם פולמן שהעריך נכותו ב-30% והאורולוג דר' יוסף אברבנאל שהעריך נכותו האורולוגית (חוסר זקפה) ב-30% נוספים.

5. דר' ברטלר האורטופד מטעם הנתבעת העריך אף הוא את נכותו של התובע ב-30% אלא שלדעתו רק 5% מתוכם יש לייחס לתאונה נשוא התביעה, דר' רן לין האורולוג מטעם הנתבעת העריך כי לתובע 10% נכות שלא ניתן לקבוע כי נגרמו בתאונה.
6. ניסיונות רבים נעשו לסיים ההליכים בפשרה לרבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט שבוטל לאחר שהתובע חזר בו מהסכמתו לשאת במחצית שכרו והצדדים גם הגיעו להסכמה דיונית למינוי מומחים מטעם בית המשפט בשני התחומים, הסכמה דיונית שגם ממנה חזר התובע. משלא הגיעו הצדדים לפתרון המחלוקת מחוץ לכותלי בית משפט, התיק נקבע לשמיעת הראיות. בנוסף לעדות התובע העידו אשתו הגב' אמאל ושאחי וחברו  מר מאגד דעייף, מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר יצחק עמר. לאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב. 

7. זה השלב להבהיר כי ב"כ התובע בחר להגיש סיכומים תוך התעלמות מוחלטת ממהותם של סיכומים, מההליך שנוהל ומתוכנו. הסיכומים נועדו לסייע לבית המשפט בעת כתיבת פסק הדין, סיכומי התובע במובנים רבים לא תרמו להבנת המחלוקות והדוגמא הבולטת לכך הינה חישוביו המוגזמים של ב"כ התובע בפרק הנזקים, חישובים שהגיעו לסכום של 4,933,070 ש"ח  ואזכיר כי התובע היה זה שבחר להגיש תביעתו בבית משפט השלום. כפי שאפרט להלן במרכיבים רבים מסעיפי הנזק אין בסיס בראיות ובדין לסכומים הנתבעים, כך לדוגמא הבסיס לחישוב הפסדי שכר, הינו שכר הבסיס כשהוא צמוד למדד ללא ריבית, (להפסדי שכר העבר מתווספת ריבית ממחצית התקופה), התובע בחר לחשב שכרו הבסיסי בתוספת ריבית והצמדה, כך שבעת חישוב הפסדי השכר בעבר הוא העריך הפסדיו כאילו כולם התרחשו ביום התאונה וכך הגיע למשל לגובה הפסד שכר בעבר בשיעור של 1,634,688 ש"ח שכולו שגוי משפטית ועובדתית.

תמצית טענות הצדדים  

8. לטענת התובע אירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבעת לא שמרה על כללי הזהירות והבטיחות בעבודה מאשר שהיא שמרה עליהם.

9. התובע רואה את רשלנות הנתבעת בכך שהיא לא סיפקה לו מקום עבודה בטוח ומוגן, הנהיגה שיטת עבודה פסולה ומסוכנת, לא דאגה למכשור ואמצעים מתאימים להרמת שקי מלט והנעתם ממקום למקום מבלי שהדבר יהווה סכנה לתובע, לא העמידה לרשות התובע עוזרים מתאימים לצורך העבודה בין היתר כדי להרים או לעזור בהרמת שקי המלט הכבדים. הוא מוסיף כי הנתבעת אף לא הדריכה אותו בעבודתו לרבות בעניין אופן הרמת שק מלט. התובע מוסיף כי הנתבעת הפרה הוראות הבטיחות בעבודה.

10. התובע מבקש לקבוע כי נפגע כושר השתכרותו באופן מלא ועל בסיס קביעה זו של 100% יש לפסוק לו את הפיצוי בגין מרכיבי הנזק השונים.

11. הנתבעת טוענת כי לא מוטלת עליה אחריות למקרה או למצבו של התובע הן מבחינת אחריות למקרה. לטענתה מצבו הרפואי של התובע אינו תולדה של תאונה אלא מצב של התדרדרות מתמשכת. היא טוענת כמו כן כי אף אם אירעה תאונה כלשהי באתר שתחת פיקוחה הרי לא הייתה כל התרשלות מצידה והעבודה בה הועסק התובע הינה עבודה רגילה ומקובלת בענף הבנייה, אותה מבצע כל פועל לא מקצועי.

12. הנתבעת מלינה על ההפרזה וההגזמה בסכומים הנתבעים תוך השוואתם לראיות ולתחשיב הנזק שהגיש התובע. הנתבעת סבורה כי לתובע לא נגרם נזק אורולוגי כלשהו במיוחד בהעדר תוצאות בדיקות הכרחיות שלא הומצאו למומחה מטעמה ובתחום האורטופדי נכותו של התובע עומדת לטענתה על שיעור של 5% בלבד.

13. הנתבעת טוענת כי יש לבחון את התנהגות התובע עובר לתאונה ולראות כי התובע לא היה עובד חרוץ, כי התובע לאחר התאונה לא היה צריך להפסיק לעבוד באופן מוחלט כפי שבחר לעשות ללא סיבה וכי בפועל הסכומים שמקבל התובע מהמל"ל מראים כי לא נגרמו או ייגרמו לו הפסדי שכר כלל.

טיב המחלוקת

14. אין מחלוקת כי במועד התאונה התובע היה עובד של הנתבעת באתר הבניה שלה בנווה חיים בחדרה וכי הוא הועסק כעוזר רצף.
15. יש להכריע בשאלת חבותה של הנתבעת, לאחר בחינת נסיבות האירוע על פי עדויות התובע ומנהל הנתבעת, במידה וקיימת חבות יש לבחון קיומו של אשם תורם.
16. יש להכריע באשר למרכיבי הנזק השונים, נושאים בולטים שבמחלוקת הינו שיעור שכרו הבסיסי של התובע עובר לתאונה, נכותו התפקודית של התובע בהתחשב בעובדה כי מיום התאונה ועד היום התובע לא שב לעבוד בעבודה כלשהי ובחינת נכותו הרפואית של התובע בתחום האורטופדיה והאורולוגיה.