פסק-דין בתיק א 24762/00

1.         התביעה דנן הנה לפיצוי בסך 394,072 ש"ח בשל רשלנות מקצועית של הנתבע, עו"ד שמעון אולמן (להלן: " הנתבע").  הנתבע הגיש הודעה לצד שלישי בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

2.         להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת

א.         התובעים, פנחס פאוקר וכרמלה פאוקר,  יורשיה של  אמם המנוחה  מרטה  (מרתה) פאוקר (להלן: "מרתה ז"ל") ירשו ביחד עם צבי פאוקר, הצד השלישי (להלן: "צבי") וביחד עם בן דוד נוסף שאיננו צד לתביעה הנדונה, ואף  שמו פנחס פאוקר (להלן: "פנחס"),  את זכויותיה של המנוחה לוטי יעקובסון ז"ל.  כל  אחד קיבל רבע מזכויות  הבעלות בדירה הנמצאת ברח' בלוך 45 ת"א (להלן: "הדירה").

ב.         זכויות היורשים בדירה,  הינן בכפוף לזכות מגורים למשך כל חייה של גב' שרה פאוקר.  באשר לזכות המגורים נרשמה הערת אזהרה לטובת  שרה פאוקר, ונקבע כי כל פעולה בנוגע לדירה, מותנית באישור מוקדם של בית המשפט המחוזי.

ג.          בשנת 1990 מכר צבי את זכויותיו בדירה למרתה ז"ל בתמורה לסך  15,000 $ כערכם בשקלים דאז, 30,000 ש"ח.  הסכום שולם לו במלואו.

הוכח כי צבי מכר את חלקו כיוון שהיו לו חובות ועובדה זו הייתה ידועה הן למרתה ז"ל והן לעוה"ד  אולמן, שייצג את שני הצדדים בהסכם המכר.

ד.         עסקת המכר  מיום 5.12.90 דווחה לשלטונות המס  רק בשנת 1993.  כמו כן לא נרשמה הערת אזהרה באשר להסכם המכר הנדון. פעולות העברת רישום הזכויות מצבי למרתה ז"ל   התעכבו  וב- 4.12.94 התקבל צו  לעיקול זכויותיו של צבי בדירה, לטובת נושה של צבי בשם משה לב הר (להלן: "לב הר"). העיקול נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

(הערת אזהרה באשר לעסקת המכר בין צבי למרתה ז"ל נרשמה רק ביום 14.7.95 ).

ה.         בניסיון להסיר את העיקול הנ"ל הגיש עו"ד אולמן בשם מרתה ז"ל המרצת פתיחה מס' 1066/95 בביהמ"ש המחוזי בת"א (להלן: "המרצת פתיחה"). אותה עת עדיין שלטה הילכת  בוקר (בר"ע 178/70 פ"ד כה(2) 121) .

המרצת הפתיחה  נדחתה ע"י כב' השופטת סירוטה ומרתה ז"ל חוייבה בתשלום הוצאות ללב הר בסך 8,000 ש"ח בצירוף  מע"מ.  לאחר שלב הר פתח נגד מרתה ז"ל תיק הוצל"פ לגביית ההוצאות, שילמה לו מרתה בתשלומים בין מאי לאוגוסט 1999  סך 10,000 ש"ח.

ו.          חובו של צבי ללב הר בתיקי ההוצל"פ שנפתחו נגדו, עמד בשנת 1999 ע"ס כ- 218,000 ש"ח.

צבי משלם את חובו ללב הר  בתשלומים של 250 ש"ח לחודש עפ"י צו ראש ההוצל"פ. 

ז.          אין חולק כי הנתבע  התרשל במתן שירות משפטי  בלתי הולם למרתה ז"ל.  התובעים, פנחס וכרמלה, תובעים כיורשיה,  בגין רבע מזכויות הבעלות בדירה שרכשה מרתה ז"ל מצבי.

המחלוקות

3.         הצדדים חלוקים בשאלת גובה הפיצויים , אשם תורם שהנתבע  טוען כי יש לייחס  לתובעת/ים  ובשאלת חיובו של צבי לשפות את הנתבע בגין סכום פיצוי שייקבע בגין הטלת העיקול בלבד.

4.         התובעים טוענים כי הם זכאים לסך 231,837 ש"ח, סכום חובו של צבי כלפי לב הר עובר למועד הגשת התביעה, או לסכום החוב כפי שהוא מופיע כיום בתיקי ההוצל"פ.  כלשון הסיכומים "על התובעים "לפדות" את העיקול הרשום על זכויותיו של צבי פאוקר".

בנוסף הם מבקשים פיצוי בגין אי יכולת לממש את הזכויות בדירה במועד (בשנת 1996) ולטענתם עקב כך נגרם להם נזק בסך  100,000 ש"ח .

התובעים טוענים גם לסכום ההוצאות   שנפסקו בהמרצת הפתיחה. כאמור הנתבע אינו חולק על רכיב זה של הנזק.

להלן אדון בכל אחת מהמחלוקות.

5.         נזק בגין העיקול