פסק-דין בתיק א 24639/01

העובדות

1.         במועד הרלוונטי לתובענה הקימו התובעים בית מגורים בשטח כ- 140 מ"ר  בכפר יפיע. הנתבעת הנה חברה מוגבלת במניות העוסקת, בין היתר, בייצור אריחי ריצוף ושיווקם (להלן: חברת אלוני).  ביום 13.8.00 התקשרו התובעים בחוזה עם חברת אלוני לפיו רכשו 160 מ"ר אריחים לריצוף בגודל 30X30 מסוג טרצו (אריחים המיוצרים בתהליך תעשייתי ועשויים תערובת חומרים שונים [אגרגטים] ולהם מרקם משתנה לפי סוג התערובת) סוג א' בעלי תקן ישראלי. התובעים רכשו אריחים בעלי שני סוגי מרקם. מחצית מהם מסוג  "קררה פולייה קטן" (להלן: אריחי פולייה) ומחציתם מסוג "קררה ג'וזייה גדול" (להלן: אריחי ג'וזייה). כן רכשו התובעים שיפולים (פנלים) תואמים.

2.         בסמוך לאחר אספקת האריחים והתקנתם על ידי רצף (הנתבע 2) אשר הוזמן על ידם התברר לתובעים כי סופק להם מוצר בעל תכונות ואיכות שונים ממה שהוזמן.  לטענתם, התגלו באריחים פגמים רבים המתבטאים בחרירים, סדקים, שברים וגופים זרים, אשר פוגעים במראה הכללי של הריצוף.

בעקבות זאת, פנו לחברת אלוני, נציגיה בקרו בביתם ואף כי אלה לא מצאו את הפגמים הנטענים גילתה היא נכונות, לפנים משורת הדין, לבצע תיקונים ולכך לא הסכימו התובעים.

ההליך בבית המשפט

3.         משלא הגיעו לעמק השווה הגישו התובעים נגד חברת אלוני תובענה אשר לפי כותרתה הנה לביטול החוזה ולתשלום פיצויים, אך לפי האמור בגוף כתב התביעה הנה כספית בעיקרה. בכתב התביעה נתבע פיצוי בסך 64,194 ש"ח המורכב מעלות החלפת הריצוף בהתאם לחוות דעת של שמאי מטעמם (37,194 ש"ח), מנזק בלתי ממוני (20,000 ש"ח) וכן שכר טרחת השמאי (7,000 ש"ח) המהווה למעשה חלק מהוצאות המשפט.

4.         מלכתחילה הוגש ההליך לבית משפט השלום בנצרת, נגד חברת אלוני בלבד, והועבר לבית משפט זה בהסתמך על תניית שיפוט חוזית.  נוכח טענת המומחה מטעם חברת אלוני כי סיבת הפגמים נעוצה בעבודת הרצף, תושב העיר ג'נין, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן בו צורף כנתבע נוסף, ללא פירוט כדבעי של עילת התביעה נגדו. מאמצי התובעים להמציא את כתב התביעה לידיו עלו בתוהו ובפועל זנחו את תביעתם נגדו. התובענה נגדו תמחק אפוא מחמת חוסר מעש.

5.         לאחר שנתקבלה חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט הסכימו בעלי הדין כי יינתן פסק דין  על סמך חומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט וסיכומי טענות בכתב.

חוות דעת המומחים

6.         התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת של השמאי סלאמה ח'אלד אשר בפן המקצועי הסתייע במהנדס עוראבי איאד שסבר כי איכות האריחים אינה תואמת לאריחים סוג א' שהוזמנו שכן " בולטים לעין פגמים רבים בשכבת המדרך... בחלק מהאריחים בולטים כתמים... במספר אריחים רב קיים פגם מסוג שקעים ונקבים...בחלק גדול מהאריחים קיים חוסר רצף במרקם של פני שכבת המדרך מסביב לאגרגטים, שנראה בהם חוסר מלט מקשר כתוצאה מליטוש לא מושלם...בחלק קטן.. התגלו סימנים של גופים זרים..כגון סימנים של גפרור בשכבת המדרך..". השמאי העריך את עלות החלפת הריצוף בסך של 37,194 ש"ח. 

7.         חברת אלוני מצדה הגישה חוות דעת של המהנדס יצחק חיט אשר היה בכלל דעה כי הפגמים באריחים מקורם בעבודה לקויה מצד הרצף אשר התקינם על מצע רטוב ומבלי שאטם את המישקים (פוגות) בין האריחים. המהנדס חיט לא מצא פגם במרקם של פני שכבת המדרך. לדעתו, האריחים " טובים, נאים ותקינים ואין כל צורך להחליפם..". לדעתו, רצוי לנסות להסיר את כתמי הרטיבות שנתגלו (ואשר נובעים לדעתו מעבודה לקויה של הרצף) על ידי פעולת קרצוף או ליטוש. המהנדס יצחק חיט הוסיף כי עלות ליטוש אבן מגיעה לסך של 10 דולר למטר רבוע ועלות עבודת קרצוף עומדת על סך 3 דולר למטר רבוע. עלות החלפת הריצוף מגיעה לכדי 14,700 ש"ח. מחירים אלה נכונים ליום מתן חוות הדעת (13.9.01).

8.         נוכח הפער בין חוות דעת בעלי הדין מונה בהסכמה המהנדס סמיח משרקי כמומחה מטעם בית משפט (להלן: המומחה או מומחה בית המשפט). משמונה בהסכמה, אין חוות דעת זולת חוות דעתו (ראה תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984).

9.         לפי ממצאי המומחה האריחים שסופקו הנם מסוג א' ומלבד פגם אחד עונים על דרישות התקן הישראלי. לדעתו, חרירים, סדקים, שברים וגוף זר באריח אחד אשר מצא באריחים הנם בגדר המותר. במאמר מוסגר יצוין כי אם אמנם הותקנו אריחים פגומים בשיעור העולה על המותר הרי האחריות לכך מוטלת על הרצף, שמחובתו למיינם ולברור מתוכם אריחים פגומים טרם התקנתם.

            המומחה מצא פגמים שונים, כגון חוסר מילוי מישקים בין האריחים וביצוע ריצוף בניגוד לתקן הישראלי על מצע מסוג "עדסייה" במקום מצע של חול, אותם יש לייחס לרצף. המומחה לא מצא את בעית הרטיבות עליה הצביע המומחה מטעם חברת אלוני.

כן מצא המומחה בחלק מאריחי ג'וזייה (להם הופנו עיקר טענות התובעים) " חוסר רצף במרקם של פני שכבת המדרך", פגם עליו גם הצביע מומחה התובעים, ואשר מקורו בליטוש בלתי מושלם בסוף תהליך הייצור. חוסר רצף במרקם מהווה פגם אסור לפי תקן ישראלי מספר 6 (טבלה 6) באריחים מסוג א'.

            המומחה בדק הן את האריחים שהותקנו בבית התובעים והן אריחים השמורים בביתם והמוחזקים באריזתם המקורית ומצא ליקוי רק באלה שהותקנו בפועל. לפי הסברו (ראה בעמוד 4 לחוות דעתו ותשובות על שאלות הבהרה מיום 7.3.05) מסקנתו אינה משתנה שכן פגם זה מתגלה לאחר השימוש בפועל.

10.        לדעת המומחה ניתן לתקן את הפגם על ידי ליטוש האריחים וראוי לבצעו בבית כולו,  אף כי באריחי פולייה לא נמצא פגם. זאת, משום שעל ידי ביצוע ליטוש חלקי ייווצר הפרש של מילימטר עד שניים  בגובה הריצוף בין החדרים המרוצפים באריחי ג'וזייה לעומת אלה המרוצפים באריחי פולייה, שייפגע במראה הריצוף. לדעתו התקנת סף מתכת בין חלקי הריצוף השונים, כמוצע על ידי חברת אלוני, עלול להוות מכשול שיסכן את דרי הבית ולכן אינו מומלץ (ראה תשובותיו על שאלות הבהרה מיום 7.3.05).

עוד הוסיף המומחה, כי ביצוע ליטוש האריחים על ידי בעל מלאכה טוב יתקן את הפגם, לא יפגע בעמידות האריחים ולא יקצר את "אורך חייהם". המומחה הסכים כי לא ניתן ללטש פינות בעזרת מכונה ויש ללטשן ידנית באיכות פחותה מליטוש בעזרת מכונה.

            כן הוסיף כי עלות ביצוע העבודה על ידי חברת אלוני תגיע לסך של 10 דולר למטר רבוע ואילו ביצוע על ידי קבלן אחר יעלה 20 דולר למטר רבוע. עלות הליטוש על ידי קבלן חוץ הוערכה על ידו בסך כ- 13,000 ש"ח.

הפרת חוזה

11.        המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לענייננו מצויה ב חוק המכר תשכ"ח-1968 (להלן: חוק המכר). סעיף 11 לחוק המכר קובע לאמור: