פסק-דין בתיק א 2442/03

מבוא

1. התובעת- חברת ביטוח ביטחה את הנתבעים בביטוח חבות מקצועית לסוכני ביטוח והנפיקה להם פוליסת ביטוח שמספרה 940074/98-74-1  ( להלן: "הפוליסה").

2. ביום 22.11.97 אירע מקרה ביטוחי המכוסה על פי הפוליסה, הנתבעים אשר הפעילו את הפוליסה קיבלו מהתובעת במסגרת הכיסוי הביטוחי שירותי ייצוג בהודעת צד ג' שהוגשה כנגדם בת.א. 10017/98, כאשר בסופו של יום התביעה כנגד המבוטחים-הנתבעים נדחתה.

3. התובעת הגישה תביעתה לחיוב הנתבעים בתשלום סכום של 5,547 ש"ח שמהווים לטענתה חוב הנתבעים שנוצר בגין אי תשלום ההשתתפות העצמית החלה עליהם לאור הכיסוי הביטוחי שניתן בתביעה שהוגשה נגדם. 

4. משלא הגישו הנתבעים כתב הגנה ניתן ביום 30.3.03 פסק-דין בהעדר בו חויבו הנתבעים לשלם את סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט.

5. ביום 15.10.06 פנו הנתבעים-המבקשים בבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ועיכוב הליכי ההוצאה לפועל (בש"א 15590/06) . כב' הרשם א' שדה (כתוארו אז) בהחלטתו מיום 4.12.06 הורה על ביטולו של פסק הדין וקבע כי הבקשה לביטול ותשובת המבקשים על נספחיה יהוו כתב הגנה.

6. בטרם נשמעו הראיות הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה ההכרעה בתובענה תהיה על סמך החומר הקיים בתיק, חומר נוסף שיבקשו הצדדים להוסיף וסיכומי הצדדים. בהתאם לאותה הסכמה הוגשו סיכומי הצדדים.

טיב המחלוקת

7. אין מחלוקת כי התובעת פעלה מכח הפוליסה, נתנה לנתבעים יצוג משפטי במסגרת הודעת צד ג' שהוגשה כנגדם (ת.א 10017/98 שלום חיפה) וכי בסופו של יום נדחתה ההודעה לצד ג' ללא צו להוצאות.

8. אין מחלוקת כי על פי הרשימה לפוליסה  נקבע שיעור דמי ההשתתפות העצמית בגובה של 1,000$ וזהו למעשה סכום התביעה אותו סרבו הנתבעים לשלם.

9. אין מחלוקת כי על פי הרשימה לפוליסה האמור בה הינו בכפיפות לתנאים שפורטו ב"מהדורת הפוליסה  74-100-4-אל".

10. השאלה היחידה שבמחלוקת הינה האם חברת הביטוח אשר הוציאה הוצאות לשם ניהול המשפט בשם הנתבעים רשאית לגבות דמי השתתפות עצמית מהנתבעים- המבוטחים כאשר ההודעה לצד ג' שהוגשה נגדם נדחתה והתובעת- המבטחת לא חויבה לשלם לצדדים שלישיים דבר.

תמצית טענות התובעת

11. התובעת טוענת כי במעשיהם, במחדליהם ובהתנהגותם של הנתבעים באי תשלום דמי ההשתתפות הם הפרו את התחייבויותיהם כלפי התובעת והתעשרו על חשבונה. לטענתה  מרגע הודעתו של המבוטח על קרות מקרה הביטוח הוא מפעיל למעשה את הפוליסה ועליו לשאת בתשלומים על פי הפוליסה על כל המשתמע מכך על מנת ליהנות מכיסוי ביטוחי.

12. התובעת מסתמכת על לשון סעיף 14 לתנאים הכללים של הפוליסה שצורפו לתגובתה לבקשת הביטול (נספח 3 בבש"א 15590/06) וטוענת כי לשון הסעיף הינה ברורה, נוכח הסעיף על הנתבעים לשלם השתתפות עצמית ללא קשר לתוצאות המשפט שכן הסעיף מחייב תשלום השתתפות עצמית בעבור כל סכום שיוצא על ידי המבטח כחלק מהוצאות הנובעות ממקרה הביטוח ואין כלל חשיבות אם שולם סכום כלשהו לצד ג'. הסעיף אינו מצומצם לתשלומים ששולמו לצד ג' עקב תביעה אלא מורחב ל"כל סכום הוצאות".

13. התובעת טוענת כי נגרמו לה הוצאות הכרוכות בטיפול בהודעה לצד ג' ולכן על הנתבעים לשאת בדמי השתתפות עצמית בגין ההוצאות ששולמו על ידה לטיפול בתביעה ובמקרה זה קבלת ייעוץ וייצוג משפטי שאם לא כן הרי מדובר בעשיית עושר ולא במשפט. לשון הפוליסה לטענתה הינה ברורה ואין חשיבות לתוצאה הסופית של התביעה. לטענתה גם האמור ברשימה תחת הכותרת השתתפות עצמית תומך בפרשנותה.

14. התובעת בתגובתה לביטול פסק הדין טוענת כי הפוליסה הנדונה היא פוליסה "על בסיס תביעה", לכן אין הכרח בקיומו של אירוע המכוסה בפוליסה על מנת לחייב את המבוטח בתשלום השתתפות עצמית. די בכך שמוגשת תביעה על ידי צד ג', תביעה אשר מכוחה נגרמו למבטחת הוצאות, על מנת לחייב את המבוטח להשתתף בתשלום הוצאות אלה, בין אם תביעת צד ג' נדחתה ובין אם התקבלה.

15. התובעת טוענת כי ההשתתפות העצמית חלה בין היתר גם על "הוצאות דין וטורח" והנתבעים חייבים בתשלומם על פי סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח.

              תמצית טענות הנתבעים