פסק-דין בתיק א 24370/05

בפני תביעה שטרית בסכום של 6,104 ש"ח (להלן - " התביעה"). 

התובע הגיש בקשה לביצוע שטר בסכום של 5,823 ש"ח. הבקשה הוגשה לגבי שיק של 12,823 ש"ח שמסרו הנתבעים לתובע. בבקשה צויין שהנתבעים שילמו סכום של 7,000 ש"ח על חשבון השיק.

טענות התובע

בסוף חודש מאי 2004 הגיעו הנתבעים אל התובע (בעל המוסך) עם רכב מסוג מיצובישי מס' רישוי 6526020 (להלן - " הרכב") השייך לנתבעת 2 וביקשו לדעת את עלות התיקון. במסגרת השיחה הובהר לנתבעים בתשובה לשאלתם, כי ניתן לתקן את הרכב ללא החלפת חלקים בעלות של 5,000 ש"ח ובנוסף החלפת הפנס האחורי בפנס חדש.  עם זאת הבהיר התובע לנתבעים כי לאחר תיקון כזה הרכב לא יחזור למצבו הקודם והתיקון יבלוט.

הנתבע 1 ששמע את הדברים הודיע כי בכוונתו לתבוע את חברת הביטוח לפצותו על נזקים אלה ולפיכך ביקש מהתובע לזמן שמאי מוסמך על מנת שיתן חוו"ד לפני ביצוע התיקון והחלפת החלקים ברכב.

התובע, הזמין שמאי ולאחר שקיבל את הוראות השמאי על אופן התיקון הדרוש פנה לנתבע 1 שאישר לו להזמין את  החלקים הדרושים ולבצע את התיקון לרכב בהתאם להוראות השמאי.

לאחר שהסתיימו עבודות התיקון הגיעו הנתבעים ולבקשתם הוציא התובע  חשבונית על שם הנתבעת 2  בסך 12,823 ש"ח בגין התיקון. הסכום הנ"ל שולם בשיק שמועד פרעונו 8.8.04 . 

הנתבעים הגיעו פעם נוספת למוסך כשחוות דעת של השמאי היתה מוכנה ולקחו את חוות הדעת של השמאי  לאחר שמסרו לידי התובע שיק בגין שכר טרחת השמאי. עד אותו מועד לא נשמעה כל טענה מצד הנתבעים לגבי התיקון.  במהלך התיקון, הרכב שהה במוסך 10 ימים שבמהלכם הנתבע 1 הגיע למוסך 3 פעמים וראה במו עיניו את התקדמות התיקון והחלפת החלקים.

בתחילת חודש 8/04 התקשרה הנתבעת 2 לתובע וביקשה ממנו שלא לפרוע את השיק במועד פרעונו עד שיוסדר הענין עם חברת הביטוח.

בהמשך היתה שיחה נוספת בה ביקשו הנתבעים  שלא לפרוע את השיק וכי הם יגיעו למוסך בכדי להסדיר את התשלום בכרטיס אשראי.

בתאריך 6.9.04 הגיעו הנתבעים והודיעו כי הם מתקשים לקבל את הפיצוי מחברת הביטוח וביקשו לשלם בתשלומים באמצעות כרטיסי אשראי בבעלותם את סכום השיק אך בשלב ראשון יכלו לשלם רק 7,000 ש"ח והבטיחו לשלם את היתרה לאחר שבועיים.  במהלך אותה פגישה העלתה הנתבעת 2 את הסיכום כאמור על הכתב אלא לאחר שבנו של התובע, מר טארק שנכח בפגישה קרא את המסמך והבין כי הנתבעים מתנים את תשלום יתרת החוב בקבלת תביעתם על ידי חברת הביטוח, כעס מר טארק וקרע את המסמך.

הנתבעים הודיעו  שאין בכוונתם לשלם את יתרת החוב ולכן הוגשה התביעה.

טענות הנתבעים

הנתבעים מסרו את הרכב לתיקון, והודיעו לתובע כי הסכום המקסימלי שהם מוכנים להשקיע בתיקון הוא בסך  5,000 ש"ח. הנתבעים הבהירו לתובע כי אינם מערבים את חברת הביטוח  הביטוח מאחר ואינה מכסה נזק לצד שלישי שעה שמדובר בבני זוג.

לאחר שהתובע אמר לנתבעים כי על סמך נסיונו, חברת הביטוח תכסה את הנזק הסכימו הנתבעים לשלם 750 ש"ח לשמאי מתוך תקווה שחברת הביטוח תפצה אותם על הסך של 5,000 ש"ח.

הנתבעים מעולם לא הסכימו והתובע גם לא פנה אליהם לחרוג מהסכום המוסכם של 5,000 ש"ח. במהלך תקופת התיקון, הגיע הנתבע 1 למוסך לצורך תשלום על תיקון מזגן וטיפול ברכב, עבודה שלא נכללה בהסדר הראשוני ושילם סכום נפרד של 3,000 ש"ח. התובע מעולם לא ביקש את רשות הנתבעים לחרוג מהסכום המוסכם של 5,000 ש"ח.

במועד קבלת הרכב נודע לנתבעים לראשונה על סכום התיקון בסך 12,823 ש"ח ובלית ברירה הסכימו הנתבעים להפקיד שיק דחוי לתאריך 8.8.04 (מועד בו היה אמור להגיע הפיצוי מהביטוח).

חברת הביטוח סרבה לשלם את סכום התיקון ובתאריך 6.9.04 הגיעו הנתבעים למוסך התובע לסיים את המחלוקת. במסגרת השיחה הוסכם שתשלום של 7,000 ש"ח בכרטיס אשראי יסיים את המחלוקת והתובע יחזיר את השיק.

הנתבעים שילמו 7,000 ש"ח  אולם בנו של התובע קרע את המסמך וסרב להחזיר לנתבעים את השיק בניגוד לסיכום לפני התשלום של 7,000 ש"ח.

התובע רימה את הנתבעים, השיק הופקד בניגוד למוסכם ולגבי יתרת הסכום כמפורט בכתב התביעה  חל כשלון תמורה.

הנתבעים מעולם לא אישרו תיקון ברכב מעל 5,000 ש"ח ואין מקום לחייב אותם בתשלום עבור תיקון שנעשה בניגוד להוראותיהם.

דיון