מבוא וטענות הצדדים
1. לפניי 2 תובענות שהדיון בהן אוחד, בקשר עם שכירות מסחרית.
2. התובענה האחת, א 24154/06, היא תביעה כספית בסך 41,525 ש"ח של אביגדור אי.וי.ג'י. בע"מ (להלן: 'חב' אביגדור') נגד רחל ציביאק (להלן: 'רחל'), הבעלים של הנכס, ודוד ציביאק, בנה, מיופה-כוחה ומנהל הנכס (להלן: 'דוד'; וביחד - 'ציביאק'). התביעה היא להשבת סכומם של 2 שטרי-חוב שמסרה חב' אביגדור לציביאק להבטחת חיובי השכירות, אשר נפרעו; וכן לתשלום דמי תיווך.
3. התובענה האחרת, א 69669/06, היא תובענה שטרית בסך 30,465 ש"ח על 2 שטרות נוספים כאמור, אשר הוצגו לפירעון וחוללו עקב הוראת ביטול. תביעה זו הוגשה על ידי דוד נגד חב' אביגדור, עושת-השטרות; ונגד הערבים - ברכה אביגדור ('ברכה'), רבין אביגדור ('רבין') ואברהם אביגדור ('אברהם'; להלן ביחד: 'אביגדור').
4. אביגדור טוענים כי השכירות, שלפי תקופתה החוזית הסתיימה ביום 13.10.05 [חוזה מיום 13.10.04, נ/1, סעיף 3.1], הוארכה בהסכמה בעל-פה בחודש ימים; עד יום 13.11.05. עקב אילוץ של דוד, פגישת הפינוי נקבעה ליום 17.10.05. דוד סירב לקבל את המושכר לחזקתו עקב טענות בלתי מוצדקות בדבר ליקויים במושכר. כמו כן, דוד ביקש להשהות את התשלום בגין יתרת התקופה, עד שישיג פטור מניכוי מס במקור. לפיכך לא היה צידוק, לטענת אביגדור, להצגת השטרות לפירעון או לביצוע, לפי העניין. עוד טוענים אביגדור כי הביאו לציביאק שוכר חלופי, לפי הסכמה כי במקרה כזה יזכו לעמלת-תיווך בסך השווה ל-2,400$ בצירוף מע"מ (סכום דמי השכירות לחודש אחד). לבסוף טוענים אביגדור כי ציביאק אינו זכאי לתשלום כלשהו, משום שהזכויות בגין הנכס הוקנו לכונסת-נכסים.
5. ציביאק טוענים כי דוד אינו נושא בכל חבות אישית, באשר לא פעל אלא כשלוחה של רחל, בעלת הנכס. עוד טוענים ציביאק כי לא סוכם על הארכת השכירות, בכתב, כנדרש בסעיף 18.3 בחוזה; וכי אין יסוד לטענה שבקשתו של דוד עמדה ביסוד גלישתו של השימוש במושכר לתוך החודש השני מתום התקופה החוזית. על כן חבים אביגדור בדמי שימוש בסך השווה ל-7,500$ בצירוף מע"מ לחודש, בגין חודשיים, לפי סעיף 11.3 בחוזה. עוד חבים אביגדור, לטענת ציביאק, בדמי שימוש בגין שטח של הנכס שלא נכלל במושכר. ציביאק כופרים בהסכמה לשלם דמי תיווך, ומכל-מקום - בתוקפה, בשים לב להוראות חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-2006. עוד מכחישים ציביאק את הטענה כי התשלום הושהה לפי בקשתם, מטעמי מס. לעניין מעמדה של כונסת-הנכסים טוענים ציביאק כי אינו רלבנטי לחיובים שבמחלוקת שהשתכללו לפני מינויה.
6. אביגדור עומדים על טענת חבותו האישית של דוד, ומכחישים את השימוש בשטחים חורגים בנכס.
7. אין עוד מחלוקת בין הצדדים כי אביגדור חבים בתשלומי הארנונה והחשמל בגין תקופת החזקתם בנכס.
8. עקב החובה והאינטרס הציבורי לחסוך במשאב הציבורי של זמן שיפוטי - דנתי באותן טענות וראיות שמצאתי כמשמעותיות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.
9. עקב שינוי בסידור העבודה של בית המשפט, נוצר אצלי עומס עבודה חריג, שגרר עיכוב בכתיבת פסק הדין. התנצלותי המערכתית לפני הצדדים.
חבויות אישיות
10. החוזה בין אביגדור לציביאק נכרת בינם לבין "רחל ציביאק, באמצעות מיופה-כוחה בנה דוד ציביאק" [נ/1, פתיח].
11. לא נסתרה עדות רחל [פרוטוקול מיום 3.9.07, עמ' 5] כי היא היורשת היחידה של זכויות בן-זוגה המנוח בנכס. רחל אשררה [שם, עמ' 6-7] את ייפוי-הכוח של דוד, שניתן לו על ידיה יחד עם בן-זוגה המנוח [נ/2].
12. לפיכך, ולאור חוק השליחות, אני דוחה את התביעה שהגישו אביגדור נגד דוד.
13. דוד היה ממילא מעורב בהתדיינות זו באופן מלא, מכוח היותו התובע בתובענה השנייה והעד המרכזי מטעם רחל. לפיכך אין חיוב מיוחד בהוצאות בגין דחיית התביעה האישית נגדו. תחת זאת, קבלת טענתו בעניין זה תישקל, יחד עם שאר העניינים, לעניין ההוצאות בתובענות המאוחדות.
14. ערבותם האישית של יחידי אביגדור לשטרי-הביטחון שעשתה חב' אביגדור לטובת ציביאק, להבטחת חיובי השכירות, משקפים את אומד דעת הצדדים שלפיו - גם במישור של עסקת-היסוד - יחובו יחידי אביגדור ביחד ולחוד עם חב' אביגדור בגין חיובי השכירות.
הארכת השכירות
15. אמנם, סעיף 18.3 בחוזה שולל תוקף מהסכמות שלא יעוגנו בכתב חתום על ידי הצדדים. אולם, השימוש בטענה חוזית זו, ככל שימוש בטענה חוזית, כפוף לעקרון תום-הלב [חוק החוזים (חלק כללי), סעיף 39].
16. משדוד הודה בהסכמתו להארכת השכירות, ולו בכפוף להסכמה על הגדלת דמי השכירות (לא לפני שהכחיש זאת לחלוטין; ראו הטיעון בסיכומי אביגדור, פסקאות 9-10, והמובאות הראייתיות שם) - אינו יכול להישמע עוד בכפירתו בהסכמה האמורה, עד כדי דרישה לדמי שימוש בגובה של כשילוש דמי השכירות, כאילו דובר בהפרת חוזה סתם.
17. יחד עם זאת, לא ניתן לעקר את תניית הכתב האמורה ממשמעותה. תכליתה הייתה למנוע עמימות עקב טענות שאינן מגובות בכתב. משנתגלעה מחלוקת בשאלת התנאי להסכמה האמורה, מבחינת גובה דמי השכירות - יד אביגדור על התחתונה.
18. כלומר: ציביאק מנועים, מכוח עקרון תום-הלב, מלהתכחש להסכמתם העקרונית, הכפופה להגדלת דמי השכירות; אך אביגדור מנועים, מכוח התניה החוזית, מלטעון להסכמה ללא תנאי על בסיס דמי השכירות המקוריים, בהיעדר כתב חתום על כך.
19. לפי ניסיון החיים והידיעה השיפוטית, ובשים לב לכך שקביעת דמי השכירות נעשתה רק כשנה לפני כן, ולעדותו של דוד בדבר עניינו בהארכת השכירות של אביגדור [פרוטוקול מיום 29.5.07, עמ' 14] - אין להניח שלו מומשה ההסכמה העקרונית האמורה, היו דמי השכירות מוגדלים ביותר מ-15% ביחס לדמי השכירות המקוריים.