פסק-דין בתיק א 22997/04

בפני תובענה בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין :

1. ביום 11/8/2003 נחתם חוזה שכירות (להלן - "החוזה") לגבי דירה ברח' הראשונים בקרית חיים (להלן - "הדירה") בין התובע, מר קרן אברהם (להלן - "המשכיר") לבין הנתבעת, גב' שהרן בר נוי (להלן - "השוכרת").
2. במסגרת החוזה הפקידה השוכרת בידי המשכיר שטר בטחון על סך 10,000 ש"ח וזאת להבטחת קיום מחויבויותיה מכח החוזה (להלן - "שטר הבטחון").
3. במהלך חודש אוגוסט 2004, עם תום תקופת השכירות, עזבה השוכרת את הדירה.
4. לשיטת המשכיר נותרו חובות מצד השוכרת (הן באשר לדמי השכירות והן לגבי תשלומים שוטפים) וכן נגרמו למושכר נזקים אשר תיקונם באחריות השוכרת.
5. לפיכך, הגיש המשכיר את שטר הביטחון לביצוע בלשכת ההוצל"פ.
6. גרסת המשכירה הינה כי לא נותרו כל חובות וכי לא נגרמו כל נזקים, ובהתאם הוגשה התנגדותה לביצוע השטר.
7. התנגדותה של השוכרת התקבלה והתיק הועבר לשמיעה במסגרת תיק זה.
8. לאחר בחינת עדויותיהם של המשכיר והשוכרת, בחינת המוצגים שהוגשו לעיוני ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים :
9. ראשית, אני מאמצת את עדותו של המשכיר ומבכרת אותה על פני עדותה של השוכרת. עדותו הותירה רושם מהימן ונתמכה במסמכים הרלבנטיים, וזאת להבדיל מעדותה של השוכרת אשר סתרה עצמה, התחמקה ממתן תשובות לחלק מהשאלות (וראו את הערת בהמ"ש בעמ' 6 לפרוטוקול), נמנעה מהבאת ראיות אשר יכולות היו לסייע לגרסתה (כגון אסמכתאות לגבי תשלומים שבוצעו) והותירה רושם לא מהימן.
10. רק כדוגמא אציין את שינוי גרסתה באשר לתשלום דמי השכירות - כאשר בשלב אחד טענה ששילמה את כל דמי השכירות (ס' 12 לתצהירה) ואילו בשלב אחר טענה שלא שילמה את כולם (עמ' 5 שורה 28) בשל מצב הדירה.
11. שנית, הוכח כי מצבה של הדירה בעת עזיבתה של השוכרת היה במצב ירוד וכי נגרמו לה נזקים רבים. בהקשר זה אפנה לסעיפים 6 עד 8 לתצהירו של המשכיר, לתמונות שצורפו מטעמו (מוצג ת/2) וכן לטענתו לפיה הוא פנה לקבלן שיפוצים לצורך תיקון אותם ליקויים (וראו את החשבונית על סך 4,329 ש"ח מיום 7/9/2004). גרסתו זו לא נסתרה - ולמעשה הוא כלל לא נחקר לגבי נושא זה בחקירתו בבהמ"ש.
12. מנגד, איני יכולה לקבל את טענתה של השוכרת לפיה הדירה נמסרה לידיה במצב הנחזה מהתמונות, היות ולא יתכן שהיתה מקבלת לידיה דירה במצב שהוגדר על ידיה כ-  "רפת" (עמ' 6 שורה 1), ומתחייבת לשלם עבורה 500 $ ארה"ב לחודש, מה גם שבסעיף 20 לחוזה הצהירה השוכרת כי הדירה נמסרה לה במצב תקין. עוד יש לזכור כי החוזה דנן נכרת לאחר חוזה קודם בין הצדדים אשר מכוחו הושכרה הדירה לשוכרת בשנה הקודמת לתקופת השכירות בה אנו עוסקים. לו היו בדירה הליקויים הנטענים, ולו היא היתה  "בלתי ראויה למגורי אדם" , כפי שתארה אותה השוכרת - ניתן היה לצפות שהיא לא תתקשר עם המשכיר לגבי שנת שכירות נוספת. עוד אציין כי כאשר הופנתה השוכרת לתמונות שצילם המשכיר - ת/2, במטרה לברר מהי עמדתה באשר לטענה כי הן משקפות את מצב הדירה לאחר סיום תקופת השכירות, היא סרבה להתייחס לתמונות ופטרה את ב"כ המשכיר בתשובה -  "עזבי אותי" (עמ' 6 שורה 24).   
13. שלישית, הוכח כנדרש כי השוכרת לא שילמה את דמי השכירות לגבי החודשים אפריל ויולי 2004 וכן לגבי 11 יום מתוך חודש אוגוסט 2004. חוב זה הינו בשיעור של 1,167 $ ארה"ב, שהינם כ- 5,250 ש"ח (היות ושכר הדירה היה 500$ לחודש).
14. בהקשר זה אפנה לעדותו של המשכיר (עמ' 5 שורות 10-14) וכן להודאתה בכתב של השוכרת באשר לחוב זה, במסמך עליו חתמה ביום 5/5/2004 (נספח "ג" לתצהיר המשכיר) ולהודאתה בבהמ"ש (עמ' 7 שורה 10), וזאת למרות שבסעיף 12 לתצהירה היא הצהירה ששילמה את כל דמי השכירות - כפי שציינתי לעיל.
15. רביעית, הוכח כנדרש קיומם של חובות לועד הבית, בגין שימוש במים, דמי ארנונה ושימוש בגז - וזאת בסכום כולל של 3,245 ש"ח. בהקשר זה אני מאמצת את עדותו של המשכיר הנתמכת במסמכים ובקבלות - נספחים "ד" - "ו" לתצהירו. אני דוחה את גרסתה הסתמית של השוכרת כי לא נותרו כל חובות למעט חוב ארנונה חלקי בסך 800 ש"ח וחוב לועד הבית - עליהם  "וויתר מר קרן וזאת כפיצוי על עוגמת הנפש והסבל שעברנו בתקופת השכירות" (כדבריה בסעיף 15 לתצהירה).
16. אשר על כן, הוכחו קיומם של חובות בסך 12,824 ש"ח, נכון לחודש אוגוסט 2004, סכום שהינו למעלה מ-13,000 ש"ח נכון להיום.
17. מהמקובץ עולה כי השוכרת הפרה את החוזה, כי נגרמו למשכיר נזקים והפסדים בסך של למעלה מ-10,000 ש"ח הנקובים בשטר הביטחון, ולכן - בדין הגיש המשכיר את שטר הביטחון לביצוע.
18. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 10,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק וכן החזר אגרת בהמ"ש ששולמה (לרבות הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד בו שולמה האגרה ועד היום).