פסק-דין בתיק א 2293/04

1.         התובע, שהינו יליד 1947, עורך דין במקצועו, מחזיק ובעלים של משרד עורכי דין בבאר שבע מאז 1976, עותר במסגרת כתב תביעתו (המתוקן), בין היתר, כי תינתן הצהרה לפיה הוא מבוטח אצל הנתבעת, בביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

            לדברי התובע, לא חל עליו התנאי הקבוע בפוליסה - על פיו בעת תשלום תגמולי ביטוח בגין אחד ממקרי הביטוח, פג תוקף הפוליסה - הואיל ולשיטתו הוא לא ידע על קיומו של התנאי מאחר והפוליסה לא נמסרה לו.

            במהלך חקירתו החוזרת אישר התובע, וציין: " לא התעמקתי בשאלת הפרטים של הכיסוי, אהבל, מה אני אעשה" (עמ' 22 לפרוטוקול משורה 29).

העובדות

2.        א.          בשנת 1989 רכש התובע מאיתן חברה לביטוח בע"מ (להלן: " איתן") [אשר נרכשה מאוחר יותר ע"י הנתבעת], תוכנית ביטוח עבור עורכי דין בשם " איתנית", מס' פוליסה 10040, אשר כללה "כתב כיסוי מס' 58" (להלן: " הפוליסה המקורית").

                        הפוליסה המקורית כללה כיסוי בגין מוות או מחלה קשה, היינו עם קרות אחד ממקרי הביטוח ( מוות או מחלה קשה) ותשלום סכום הביטוח - יפוג תוקף הפוליסה [ראה סעיף 10 ה' לתנאים הכללים של הפוליסה, אשר סומנו כנספח א' לתצהירה של הגב' כהן. כתב הכיסוי סומן באות ז' לתצהירה של הגב' כהן].

                        התובע קיבל לידיו את מסמכי הפוליסה המקורית, בסמוך לאחר הפקתם (ראה הודאת התובע בסעיף א' 2 לסיכומיו).

           ב.          כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1992, הציעה איתן לחברי לשכת עורכי הדין, וביניהם לתובע, לרכוש ממנה פוליסה איתנית מורחבת , הכוללת גם פיצוי למקרה של אובדן כושר עבודה (לרבות הכיסויים הקודמים בגין מוות ומחלה קשה).

                        המידע על התוכנית החדשה, הופץ לתובע וליתר עורכי הדין, באמצעות חוזר הכולל 4 עמודים מתקפלים היוצרים מעין חוברת (ראה נספח ד' לתצהירו של מר אורן) [להלן: " החוזר"]. העמוד הראשון של החוזר כלל מידע על התוכנית, העמוד השני עסק בפרטים הדרושים לצורך חיוב חשבון (תשלום דמי הביטוח), העמוד השלישי כולל פרטים אודות המבוטח, הצהרת בריאות וטופס ויתור על סודיות רפואית והעמוד הרביעי מתייחס לבן/בת זוג של המבוטח.

                        בעמוד הראשון של החוזר, בדף העוסק במידע על התוכנית נרשם, בין היתר, כי: "הביטוח מסתיים בכל מקרה בגיל 65...או עם קבלת סכום בטוח בקרות הראשון מבין האירועים המכוסים" (ההדגשה שלי ע.ר.).

           ג.           התובע מילא את הפרטים המבוקשים בעמודים השני והשלישי של החוזר      [פרטים לחיוב חשבון, הצעת הביטוח, פירטי המבוטח, הצהרת בריאות וטופס ויתור על סודיות רפואית]; הפריד את העמודים מיתר עמודי החוזר ושלחם לחברת איתן.

           ד.          ב- 13 לספטמבר 1992, אישרה איתן חברה לביטוח את קבלת העמודים 2 ו- 3 לחוזר וציינה במכתב שנשלח לתובע, כי הפוליסה שמספרה 10047 (להלן: " הפוליסה המורחבת"), תיכנס לתוקף ביום 1.9.1992 וכי בעקבות כניסת הפוליסה המורחבת לתוקף בוטל כיסוי מס' 58 שניתן לתובע במסגרת הפוליסה המקורית שמספרה 10040 (ראה המכתב - נספח י' לתצהירה של הגב' כהן).

                        עוד צוין במכתב, כי כתבי הכיסוי (החדשים) ישלחו בהקדם האפשרי.

           ה.          כתב הכיסוי לפי הפוליסה המורחבת הופק והודפס במשרדי המבטחת ביום 22.9.1992 (ראה כתב כיסוי - נספח יא' לתצהירה של הגב' כהן, התנאים כלליים - נספח ב' לתצהירה של הגב' כהן ונספח מס' 1 המכונה " שלב" והמתייחס לאובדן כושר עבודה - נספח ג' לתצהירה של הגב' כהן ).

                        אחת המחלוקת העיקריות, אשר תזכה להתייחסות בהמשך, מתמקדת בשאלה האם הנתבעת שלחה לתובע את מסמכי הפוליסה המורחבת [ביניהם נספחים ב', ג' ו- יא' הנ"ל] ואולם אין מחלוקת, כי הפוליסה המורחבת כוללת הוראות ותנאים שונים, בין היתר כדלקמן:

                        (1)        בסעיף 10 לתנאים הכלליים ( נספח ב' לתצהירה של הגב' כהן), נקבע:

                                    "א.       ...סכום הביטוח ישולם פעם אחת בלבד, בקרות מקרה הביטוח לראשונה ולאחר אישור התביעה ע"י החברה...".        

                                    "ה.      עם תשלום סכום הביטוח לפי כתב הכיסוי יפוג תוקפו לחלוטין והחברה תהיה פטורה מכל התחייבות לפיו".

                         (2)       בסעיף 12 לנספח מס' 1 המכונה " שלב" והמתייחס לאובדן כושר עבודה (ראה נספח ג' לתצהירה של הגב' כהן ), נקבע: