פסק-דין בתיק א 22860/02

1.         התובעים עותרים למתן צו קבוע, לפיו ימנעו הנתבעים לממש את המשכנתא הרובצת על דירת מגוריהם.

עובדות מוסכמות :

2.         התובעים, שהינם בני זוג, רכשו דירת מגורים הידועה כגוש 11554, חלקה 43/9 ברחוב דרך עכו 118, קרית ביאליק (להלן: "הדירה").

3.         לצורך מימון רכישת הדירה נטלו התובעים מנתבע מס' 1 (להלן: "הבנק") שתי הלוואות, ולהבטחת פרעונן הם משכנו את זכויותיהם בדירה ( שתי ההלוואות תיקראנה להלן, ביחד, "ההלוואות"). להלן פרטי  ההלוואות ומשכון הדירה בגינן:

א.         הלוואה מס' 135/693/05/979/19 על סך של 49,000 ש"ח מיום 19.10.88 (להלן: "ההלוואה הראשונה"). לצורך הבטחת פרעונה חתמו התובעים על שטר משכון מיום 4.3.90, לפיו הם שעבדו זכויותיהם בדירה לטובת הבנק.

ב.         הלוואה מס' 10600/325/401/70 על סך של 74,000 ש"ח מיום 1.8.95 (להלן: "ההלוואה השנייה". לצורך הבטחת פרעונה חתמו התובעים על שטר משכון מיום 1.8.95, לפיו שעבדו זכויותיהם בדירה לטובת הבנק.

4.         בהתאם להסכמי ההלוואה התחייבו התובעים לסלק את התשלומים השוטפים בגין שתי ההלוואות בכל ה-1 לחודש באמצעות הוראת קבע עליה חתמו (להלן: "הוראת הקבע").

5.         ההלוואות לא נפרעו כסדרן והוראת הקבע עליה חתמו התובעים לא כובדה במספר הזדמנויות. בכל פעם שבה לא כובדה הוראת הקבע לסילוק ההלוואות, חוייבו התובעים בעמלת החזר הוראת קבע וכן בעמלת מתן הודעה בדבר החזר הוראת הקבע.

6.         בגין חוב הפיגורים אשר נוצר בשתי ההלוואות, הגיש הבנק נגד התובעים שתי תביעות בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בחיפה.  התובעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן מפני התביעה הראשונה, אולם, בקשתם נדחתה ובהתאם לכך ניתן נגדם פסק דין על מלוא סכום התביעה. באשר לתביעה השנייה, התובעים לא הגישו בקשה למתן רשות להתגונן וניתן נגדם פסק דין על מלוא סכום התביעה.

7.         הואיל והתובעים לא סילקו את חוב הפיגורים בגין ההלוואות, פתח נגדם הבנק תיק הוצל"פ מס' 1-02-26179-02 בלשכת ההוצל"פ בחיפה למימוש שטרי המשכנתא על הדירה (להלן: "תיק ההוצל"פ"). יצויין כי תיק ההוצל"פ נפתח בגין יתרת חוב פיגורים בסך של 14,698.23 ליום 31.7.02 ובמסגרתו מינה ראש ההוצל"פ נתבע מס' 2 ככונס נכסים על דירת התובעים.

טענות הצדדים בתמצית:

8.         לטענת התובעים, החזר הוראת הקבע היה בעקבות הגבלת חשבון הבנק של חברה שהיתה בבעלותם. על אף זאת,  התובעים הקפידו על פרעון החוב השוטף של ההלוואות, בסך של 1,000 ש"ח - 1,100 ש"ח לחודש, אף כי הדבר נעשה באמצעות הפקדה לחשבון הבנק במקום הוראת הקבע ובסביבות ה-10 לכל חודש במקום ה-1 לחודש. התובעים פנו מספר פעמים לבנק בדרישה לשינוי מועד פרעון החוב השוטף בגין ההלוואות, אולם פניותיהם לא נענו. יחד עם זאת,  הבנק הסכים בהתנהגותו או מכללא לדרך הפרעון בה בחרו התובעים והדבר מהווה ביצוע בקירוב  של חוזה ההלוואה. בנסיבות העניין, כך לטענת התובעים, חיובם על-ידי הבנק בריבית חריגה עבור התקופה מה-1 לחודש ועד למועד הפרעון בפועל, כמו גם חיובם בעמלת החזר הוראת קבע ומתן הודעה על אותו החזר, לא היתה כדין.

לעניין חוב הפיגורים בגינו נפתח תיק ההוצל"פ, טענו התובעים כי הוא מורכב מריבית חריגה ועמלות בהם חוייבו שלא כדין, כאמור לעיל.

9.         לטענת הנתבעים, התובעים הפרו התחייבותם בהתאם להסכמי ההלוואה ולא עמדו בפרעון השוטף של ההלוואות.  הנתבעים מפנים להסכמי ההלוואות, לפיהם התחייבו התובעים לסלק את החוב באמצעות הוראת קבע ובכל ה-1 לחודש, כאשר איחור ולו של יום אחד במועד התשלום מהווה הפרה של ההסכם ומטיל על התובעים ריבית ועמלות פיגורים. הנתבעים טוענים עוד כי לא היתה כל הסכמה מצד הבנק לסטייה מדרך פרעון החוב השוטף של ההלוואות. הנתבעים מפנים לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, לפיו, במועדים הרלוונטיים לא ניתן היה לשנות מועד הפרעון המוסכם וטוענים כי מששונה החוק והדבר התאפשר, התובעים לא פנו לבנק בבקשה לעניין זה. הנתבעים מדגישים את העובדה כי התובעים לא הגישו חוות דעת חשבונאית לתמיכה בטענותיהם אף כי אין הם בעלי מקצוע בתחום.

ד י ו ן :

10.        בדיון אשר התקיים בתביעה הוגשו תצהירים של התובעת וכן של מר משה וולך מטעם הנתבעים (להלן: "נציג הבנק") ושני המצהירים נחקרו בפניי.

11.        בהתאם לכלל, לפיו, המוציא מחברו עליו הראיה, על התובעים מוטלת החובה להוכיח טענותיהם בתביעה, הן העובדתיות והן החשבונאיות. דומה כי במקרה דנן התובעים כשלו בשני אלה.

12.        בסעיף 1.13 לתצהיר עדותה הראשית טענה התובעת באומרה:

" כתוצאה ממצב זה (הגבלת חשבון החברה שבבעלות התובעים - ר.ח.) התבטלה הוראת הקבע של תשלום המשכנתא לבנק הנתבע. חרף ביטול ה"ק מפקידים התובעים התשלום במזומן וזאת בסביבות ה-10 לכל חודש קלנדרי לאחר קבלת שכר ולא החסירו" (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.).