פסק-דין בתיק א 223807/02

מבוא

1.         תביעה זו עניינה עתירת התובע להצהיר על ביטול הודעת ביטול פוליסה, עליה חתם ביום 20.3.02 (להלן:"הודעת הביטול") ופסיקת תגמולי ביטוח, בגין אבדן כושר עבודה.

2.         התובע, אלפונסו חסון (להלן:"התובע"), יליד 1957, עסק במכירת חומרי בנין ואינסטלציה והיה אחד ממנהליו של עסק שנקרא "איציק וצורי" (להלן:"העסק" או "החברה").

3.         התובע בוטח, החל משנת 1991, בפוליסת ביטוח מס' 349887000 מסוג "מניב", שהוצאה  על ידי הנתבעת, הדר חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הנתבעת").

הפוליסה נערכה באמצעות סוכן הביטוח רפי ארביב (להלן:"סוכן הביטוח" או "הסוכן").

4.         ביולי 1997, לקה התובע באוטם חריף בשריר הלב ולאחריו עבר צנתור.

5.         באותה עת, הוצאה על ידי הנתבעת, פוליסה משופרת למנהלים ובעלי שכר גבוה - "עוגן זהב".

על פי פניית סוכן הביטוח, מיום 8.8.95, הסכימה הנתבעת "לשדרג" את פוליסת הביטוח של התובע ולהמירה לפוליסת "עוגן זהב מורחב" וזאת חרף העובדה שהתובע לקה בליבו, זמן קצר קודם לכן. בפוליסה המשופרת, נכללו הנספחים הבאים:

נספח 808 - "תנאים כלליים לביטוח סיעודי ואובדן כושר עבודה".

נספח 806 - "הרחבה לאובדן כושר", על פיה זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח, בגין אבדן כושר עבודה חלקי, היה ונשלל ממנו, בשיעור של 25% ומעלה, הכושר לעסוק במקצועו או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעה וכן נבצר ממנו, באופן חלקי לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להכשרתו וניסיונו וכתוצאה מכך קטנה הכנסתו בלמעלה מ-25% (הפוליסה ונספחיה, צורפו כנספח ב' לתצהיר לאה נווה, נ/19, להלן:"הפוליסה" ו- "נספח 806").

6.         בדצמבר 1997, עבר התובע, אוטם נוסף ובאפריל 1998, עבר ניתוח מעקפים.

7.         לטענת התובע, עקב מצבו הרפואי וצמצום היקף עבודתו, סברו שותפיו לעסק שאין הוא תורם כבעבר, עד אשר, בשנת 2000, הופסקה עבודתו בעסק. התובע ציין כי עקב ההתדרדרות במצבו הכלכלי, נאלץ למכור את ביתו ולעבור להתגורר בשכירות ולא יכול היה, להמשיך ולשלם את פרמיות הביטוח. לטענת התובע, סוכן הביטוח אמר לו כי הזכאות לתגמולי ביטוח, בגין אבדן כושר עבודה, מותנית בנכות של 75% ומעלה ולפיכך, עקב חסר יכולתו לעמוד בתשלום הפרמיות, ביקש לבטל את הפוליסה (למעט ביטוח ריסק), כאמור בהודעת הביטול.

8.         התובע עותר לביטול הודעת הביטול מחמת טעות והטעיה שכן לטענתו, הפוליסה לא נמסרה לו והוא לא ידע על הזכאות לקבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה חלקי, החל מ- 25% ומעלה. יתרה מכך, התובע טוען כי הסוכן הטעה אותו בכך שאמר לו כי אינו זכאי לתגמולי ביטוח כיוון שנכותו אינה עולה על 75% וכי למעשה, בעת ביטול הפוליסה, היה זכאי לתגמולי ביטוח, בגין אובדן כושר עבודה חלקי, אך הדבר לא הובא לידיעתו, על ידי סוכן הביטוח.   

9.         הנתבעת טוענת כי הודעת הביטול, שרירה וקיימת ולפיכך דין התביעה להדחות.

נסיבות עריכת הביטוח וביטול הפוליסה - העדויות

10.        התובע העיד על יחסי החברות הקרובים ששררו בינו לבין סוכן הביטוח אשר שימש לו גם כיועץ בענייני ניהול העסק.  התובע ציין בתצהירו ( ת/2) כי לא קיבל את פוליסות הביטוח שנערכו לו ואלה נותרו בידי הסוכן וכי כשפנה לסוכן, לאחר התקף הלב בו לקה, הודיע לו הסוכן כי אינו זכאי לתגמולי ביטוח שכן הביטוח מותנה בנכות של 75% ומעלה וכי אין טעם בתביעה שכן אין מדובר בתאונת עבודה. עוד ציין התובע כי לאחר ניתוח המעקפים ולאחר שהוכר כנכה בשיעור של 65% על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת נכות כללית, שב ופנה לסוכן, אך זה חזר והבהיר לו כי יהא זכאי לתגמולי ביטוח רק בשל נכות העולה על 75% ו/או אם מדובר בתאונת עבודה.

כשנשאל התובע, באשר לדרישה לתשלום תגמולי ביטוח, עליה השיבה הנתבעת, במכתב מיום 25.5.98 ( נ/12) וכן מכתב נוסף, מיום 26.1.99, (נספח ה' לתצהיר לאה נווה, נ/19) וביקשה המצאת מסמכים נוספים, לצורך השלמת הטיפול בתביעה, השיב כי "... גם לא המצאתי אישור מהמל"ל. בהמלצת סוכן הביטוח, נאמר לי שלא צריך להגיש ואין טעם להגיש כי אין לי 75% נכות ואני לא נכה מתאונה, הוא אמר לי אל תגיש, חבל על הכסף וחבל על הזמן" (עמ' 9 לפרוטוקול).

11.        אשר לנסיבות שהובילו לביטול הפוליסה, העיד התובע כי לאחר שהופסקה עבודתו בעסק, המשיך, על פי עצת סוכן הביטוח, לשלם את הפרמיה מכיסו, אך עקב ההתדרדרות במצבו הכלכלי, לא יכול היה עוד לשאת בנטל תשלום הפרמיה ופנה לסוכן לשם ביטול הפוליסה, וכדבריו: "אחרי שפוטרתי באוקטובר 2000 הוא המליץ לי להמשיך ולשלם את הפוליסה, בגלל שלא עבדתי ולא קיבלתי שכר משום מקום, למרות הנכות שלי, הגעתי למצב שלא היה לי איך לשלם ופניתי אליו בשנת 2002 וביקשתי שאני רוצה לבטל את הפוליסה כי אין לי כסף לשלם וגם אז הוא לא אמר לי שמגיע לי מהביטוח ושאני צריך לתבוע אותם והוא ביטל לי את שתי הפוליסות שהיו לי בהדר" (עמ' 10 לפרוטוקול).

התובע אישר את חתימתו על הודעת הביטול מיום 20.3.02 בה נאמר: "אבקש לבטל את ביטוח הבריאות. וביטוח אובדן כושר עבודה. וביטוח חיים למעט ביטוח ריזק (כך במקור - ב.ט.) שמשועבד לבנק אדנים. הביטול מיום 31.12.01 כפי שהודענו לסוכן הביטוח ובהמשך למכתבכם מיום 5.3.02" התובע העיד כי הודעת הביטול נכתבה בכתב ידו, אצל סוכן הביטוח וכי למרות שההודעה נחתמה, לכאורה, על ידו ועל ידי אישתו, הרי אשתו לא נכחה במקום ולא חתמה על הודעת הביטול, וכדבריו: "אני הייתי והסוכן אמר לי תחתום בשם אישתך" (עמ' 10 לפרוטוקול).

12.        כן העיד מטעם התובע, מר חנן דוידוביץ (להלן: "דוידוביץ") אשר עבד בעסק, בין השנים 2001-1994, כחשב. דוידוביץ, ציין אף הוא בתצהירו ( ת/1), כי סוכן הביטוח, שימש כיועץ של החברה וכי "כל הפוליסות לרבות הפוליסה האישית שלי היו בידי סוכן הביטוח ולא היו עותקים בידי העובדים והחברה" (סעיף 4 לתצהיר, ת/1). דוידוביץ הוסיף וציין כי לא היה ידוע לו וכי הסוכן לא ציין מעולם כי התובע זכאי לפיצוי בגין נכות העולה על 25%.

בחקירתו הנגדית, הכחיש דוידוביץ את גירסת הסוכן בדבר מסירת הפוליסות וחזר על עדותו כי הפוליסות לא נמסרו, לא לו ולא לחברה (עמ' 5-4 לפרוטוקול).