פסק-דין בתיק א 22378/04

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
22378-04
26.9.2005
בפני :
מנחם רניאל

- נגד -
:
שטרית אלדר
עו"ד עמרן שרונה
:
כלל חברה לביטוח
עו"ד מיכלין
פסק-דין

התובע זכאי מהנתבעת לתגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח שאירע ביום 12.9.03. המחלוקת בין הצדדים היא על שומת הנזק. מאחר שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ואין בתביעה חשיבות ציבורית או מיוחדת, הרי לפי תקנה 214טז ינומק פסק הדין בתמצית.

חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת אינה מקובלת עלי. כאמור בה, היא כפופה לאישורו של שמאי מטעם הנתבעת, מר בני מזור. ודוק, לא התשלום כפוף לאישורו, אלא השומה כפופה לאישורו, וניתן בשומה מקום לאישורו בכתב. בנסיבות אלה, אני דוחה את דבריו של השמאי כאילו הוא שמאי חוץ. מדובר בשמאי בית, הכפוף להוראות הנתבעת ופועל לפי אישורה, ועל כן, לפי בג"ץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקח על הביטוח, פ"ד נה(3) 625, מדובר בשמאי הנגוע בניגוד אינטרסים. ניגוד האינטרסים בולט כאשר רואים שהשמאי, מר שניידרמן, שהוציא שומה על הנזק שנגרם, לא הוציא תחילה שומה גם על ירידת הערך, למרות שלא היה ספק שנגרמה ירידת ערך, בטענה שלא התבקש לכך. אני דוחה הסבר זה. הוא התבקש לשום את הנזק ולא חלקים מהנזק. רק משום שהוא למעשה שמאי בית, השמיט חלק נכבד מהנזק שהיה ידוע לו, והוסיף אותו רק לאחר שהיה צריך להתמודד עם שומה של שמאי אחר מטעם התובע. זאת ועוד, בניגוד לדין, הפחית השמאי מערך הרכב את סכום המע"מ, למרות שמדובר ברכב פרטי שאינו מקזז מע"מ, והפחית את הפיצוי בסכום המע"מ בטענה שלא הוצגו חשבוניות, שהרי הרכב נמכר ולא תוקן. עוד אעסוק בשאלה זו, אבל כדי להמחיש כמה היתה מוטית שומתו של השמאי, מסתבר שהשמאי הפחית מע"מ גם מירידת הערך, שבה בודאי אין להציג חשבוניות. זאת ועוד, השומה נעשתה בצורה כללית ובלתי מפורטת ולא נימקה את נימוקי השומה, מלבד אמירות כלליות.

כך, נפלה מחלוקת בין השמאים בין היתר בשאלה כמה מוקדי נזק נמצאו בשלדה. מלבד מקום הפגיעה שעליו דיבר השמאי מטעם הנתבעת, מצא השמאי מטעם התובע, מר גורביץ, שנגרם עיוות נוסף בשלדה, שאותו צילם. השמאי מטעם הנתבעת לא התייחס כלל לנושא זה. הוא לא אמר שבדק את הנושא ומצא שאין עיוות, אלא לא אמר כלום. בנסיבות אלה אני מעדיף את שומתו של השמאי גורביץ על שומת שניידרמן.

שומת גורביץ אינה נקייה מפגמים. גם היא מוטית לטובת התובע, אם כי ההטיה מובנת מאליה ואין מר גורביץ מתיימר לטעון שהוא שמאי אובייקטיבי אלא הוא בא מטעם התובע. מחקירתו עולה, שדבריו כאילו אין הבדל רב בין החלפת שלדה, שעלותה 16,000 ש"ח לבין יישור שלדה שעלותו 5,000 ש"ח, אינם יכולים לעמוד. אני דוחה את הסבריו כאילו 16,000 ש"ח אינם 16,000 אלא כ- 15,000 ש"ח שכן אלו עבודות שממילא צריך היה לעשותן, בעוד ש- 5,000 אינם 5,000 אלא יותר, שכן יש צורך בבדיקה מטלורגית בעלות של כ- 2,500 ש"ח. גם פערים אלה אינם מצדיקים את הדיעה כי עלויות יישור השלדה קרובות לעלות שלדה משומשת. נראה לי כי גישת החלפת השלדה, היקרה יותר נגרמה כדי להביא את הנזק לרמות גבוהות יותר מן הנדרש. גם לגבי ירידת הערך, לא נימק השמאי גורביץ את קביעתו מלבד אמירות כלליות שלא פירט כמה הן משפיעות על ירידת הערך שקבע, ולא התייחס כלל להמלצות ועדת גבאי. על כן, לא אאמץ את שומת גורביץ במלואה.

כאמור, השמאי מטעם הנתבעת הפחית שלא כדין את סכומי המע"מ, מטעמים שהאחרון בהם הוא שלא הוצגו קבלות. לפי ע"א 1772/99 זלוצין נ' דיור לעולה, יש לחשב את הנזקים כולל מע"מ, גם אם עוד לא תוקנו שכן כאשר יתוקנו יתוקנו בצירוף מע"מ, וגם אם ימכר הנכס, הקונה יפחית סכומים הכוללים מע"מ. על כן, פעלה נתבעת בענין זה שלא כדין, והפחיתה, אף לשיטתה, 3,700 ש"ח בירידת הערך, ועוד 7,744 ש"ח בסכום הנזקים.  לא היתה הצדקה כלשהיא בדין להפחתה זו, ועל כן, בגין סך 11,444 ש"ח יש לחייב את הנתבעת בריבית כפולה מהריבית לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח. 

לפיכך, על פי אומדנה בין שתי השומות, אני קובע את סכום הנזק לסך 65,000 ש"ח ואת סכום ירידת הערך לשיעור של 11% דהיינו 16,280 ש"ח., ובסה"כ 81,200 ש"ח. התובע מכר את רכבו השווה 148,000 ש"ח בסך 70,000 ש"ח, אף שהשמאי מטעמו קבע את ערכו ללא תיקון ל- 75,000 ש"ח. אין הנתבעת חייבת לשלם את ההפרש אלא את  שומת הנזק בלבד. הנתבעת  שילמה 53,684 ש"ח והיא זכאית לנכות השתתפות עצמית של 1,900 ש"ח ועל כן היתרה היא 25,616 ש"ח, בתוספת שכ"ט השמאי בסך 3,187 ש"ח. 

אני מקבל איפוא את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע 28,803 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה מיום 21.9.03 עד לתשלום המלא בפועל ובתוספת ריבית של 4% על סך של 17,359 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה כאמור ובתוספת ריבית של 8% על סך של 11,444 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה כאמור. כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע אגרות המשפט ועוד שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח ומע"מ עליו.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים

ניתן היום כ"ב באלול, תשס"ה (26 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.

מנחם רניאל, שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>