פסק-דין בתיק א 223724/02

בפניי תביעה לסילוק ידם של הנתבעים מנכס הידוע כחלקה 26 בגוש 6550, אשר בבעלות התובעת, (להלן: "החלקה").

מטעם התובעת העידו בפניי: מר ולדימיר לוין, הגב' שושני-ג'ינו והשמאית הגב' אולפינר-שלף.

מטעם הנתבעים העידו בפניי: הנתבע מס' 1, והשמאי מר הראל, התובע וויתר על חקירתו של הנתבע מס' 3.

לאחר שניסיונות ביהמ"ש זה, (שני המותבים), לא צלחו והצדדים לא הגיעו להסדר פשרה, קבעתי מועד להגשת סיכומי באי כוח הצדדים בכתב, ופסק דיני זה ניתן לאחר הגשת הסיכומים.

טענות התובעת:

התובעת טוענת כי היא בעלים של החלקה.

החלקה הינה מקרקעין מוסדרים שנרשמו על שמה עוד בשנת 1986.

התובעת טוענת כי ייעוד השטח הינו "שטח ציבורי פתוח", בהתאם לתוכנית מתאר 210א'.

התובעת טוענת כי לאחר שהושלמו הליכי ההפקעה ורישום החלקה על שמה הסתבר לה בשנת 1987 כי הנתבעים עושים שימוש בנכס ללא הסכמתה וללא רשותה.

עוד טוענת התובעת כי הנתבעים בנו בנכס ללא היתר מבנים שונים והם עושים שימוש בנכס לצורך מגורים, גידול סוסים והחסנה ללא היתר ומבלי לשלם דמי שימוש.

לפיכך, עותרת התובעת להורות על פינויים של הנתבעים.

עוד עותרת להורות על פיצול סעדים על מנת לאפשר לה להגיש תביעה לתשלום דמי שימוש.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי עילת התביעה כנגדם התיישנה, באשר הם מחזיקים בנכס מעל שלושים שנה.

עוד נטען כי הם עושים שימוש בנכס כדין וברשות הבעלים.

הנתבעים טוענים כי הם מחזיקים בנכס  קודם שנרשם על שם התובעת, ומשכך, כתנאי לתפיסת החזקה על ידי התובעת היה על התובעת להודיע לנתבעים על תפיסת החזקה, על פי הוראות סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות, משלא נעשה כן, יש לדחות את התביעה על סף.

הנתבעים טוענים כי הם בעלי רשות בלתי הדירה, ו/או דיירים מוגנים בנכס.

עוד נטען כי הנתבעים מחזיקים בנכס מאז 1971, כאשר החלקה, בזמנו, הייתה שטח בוצי, והנתבעים נדרשו לבצע עבודות שונות על מנת לסלק את המפגע שהיה קיים, לפיכך, ניתנה להם רשות להחזיק בנכס.

לפיכך, עותרים הנתבעים כי ביהמ"ש יידחה את התביעה ולחילופין יקבע כי יש להתנות את פינויים בתשלום פינויים אשר ישקפו את השקעותיהם בנכס.