פסק-דין בתיק א 222419/02

1.    התובעת, בעלת רשת חנויות למכירת מוצרי הלבשה לגברים, הגישה נגד הנתבעת, כתב תביעה על סך 17,598 ש"ח. בכתב התביעה נטען כדלהלן:

א.    בין הצדדים נכרת הסכם לפיו, הנתבעת התחייבה לכבד עסקאות שיבוצעו בין התובעת לבין לקוחותיה, כמשמעות "לקוח" בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו - 1986 (להלן - ההסכם, החוק, בהתאמה).

ב.    התובעת פעלה על פי ההסכם וקיבלה גם אישורים אלקטרוניים לעסקאות שבצעה באמצעות מכשיר אלקטרוני, שהנתבעת הציבה בעסקה של התובעת לצורך זה.

ג.     בעשרה מקרים המפורטים בנספח א' לכתב התביעה, הנתבעת, תוך הפרת ההסכם, התכחשה לחובתה לכבד את התחייבות הלקוחות על פי כרטיסי האשראי בטענה, שהכרטיסים שעל פיהם הלקוחות קנו את המוצרים מהתובעת נגנבו. לטענת הנתבעת, אין עליה חובה לכבד את התחייבות הלקוחות, עקב העדר זהות בין החתימה על מסמך העסקה המחייב, השובר, לבין דוגמת החתימה המצויה אצל הנתבעת.

הנתבעת חייבה את התובעת בסכומים המפורטים בנספח א' לכתב התביעה.

ד.    בכל העסקאות נשוא כתב התביעה, נעשתה בדיקה והשוואה בין חתימת כל לקוח לבין החתימה על גבי כרטיס האשראי והחתימות נמצאו זהות.

ה.    הנתבעת חייבת לכבד התחייבויות הלקוחות, הן מכח ההסכם שבין הצדדים והן מכח דיני הנזיקין, שכן לא דאגה למנוע אפשרות של ניצול לרעה של כרטיסי האשראי וזאת עקב מחדליה. לא דאגה להחתים את הלקוחות על כרטיסי האשראי מיד עם קבלתם על ידי הלקוחות, כדי למנוע אפשרות זיוף חתימות; לא נקטה בצעדים המתחייבים על מנת למנוע אפשרות של שינוי חתימה על גבי כרטיסי האשראי והפס המגנטי על כרטיסי האשראי. עוד טוענת התובעת, שאמצעי הבדיקה של השוואת החתימות שווה כקליפת השום, שכן - או שהחתימה גלויה לעין או שאין חתימה על הכרטיס שנגנב. במקרה הראשון, הגנב יכול לחתום בחתימה דומה על שובר העסקה ובמקרה השני, הגנב יכול לחתום את אותה חתימה הן על כרטיס האשראי והן על השובר. כן נטענות בסעיף 6  לכתב התביעה טענות נוספות באשר לזיוף כרטיסי אשראי.

ו.     סכום הקרן של הסכומים בהם חוייבה התובעת שלא כדין הוא 15,453 ש"ח ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, מגיע לסך של 17,598 ש"ח.

2.    הנתבעת, תאגיד עזר בנקאי, הגישה כתב הגנה מפורט ולהלן תמציתו:

א.    ביום 10.2.00 הצטרפה התובעת לתכנית כרטיסי האשראי הנסלקים על ידי הנתבעת, על פי הסכם הצטרפות בית עסק. על פי ההסכם, התחייבה התובעת להשתתף בתכנית כרטיסי האשראי על פי התנאים המפורטים בהסכם על נספחיו ובהוראות התפעול שנמסרו לתובעת ובהן הסבר מקיף באשר לאופן ביצוע עסקאות בכרטיס אשראי.

ב.    בסעיף 2.ג. להסכם ההצטרפות נאמר במפורש, שעל המוכר לבדוק את התאמת החתימה של המחזיק בכרטיס לדוגמת החתימה אשר בכרטיס, ובחוברת הוראות התפעול ישנו פרק שלם לצורך הסבר על ביצוע עסקאות בקופה ממוחשבת ומתואר סדר הפעולות לביצוע עסקה.

ג.     על פי סעיף 7 להסכם ההצטרפות, הבנק רשאי לסרב לשלם שובר, אם החתימה על פני השובר אינה מתאימה לחתימה על גבי הכרטיס או אם הכרטיס אינו נושא את חתימת הלקוח ובכל מקרה בו בוצעה עסקה שלא על פי ההסכם.

ד.    התובעת לא ערכה השוואת חתימות בין החתימה על שובר העסקה לבין החתימה המוצגת על גבי כרטיס האשראי, במעמד ביצוע עשרת העסקאות נשוא התביעה.

ה.    בעקבות התכחשותם של מחזיקי כרטיסי האשראי לביצוען של העסקאות עם התובעת, בדקה התובעת את שוברי העסקאות וגילתה, כי כל העסקאות בוצעו שלא על ידי מחזיקי הכרטיס, כאשר החתימות המופיעות על גבי השוברים אינן דומות כלל לחתימות המצויות בגב כרטיסי האשראי.

אשר על כן, זיכתה הנתבעת את חשבונם של מחזיקי הכרטיסים בסכומי העסקאות ובמקביל חייבת את התובעת, בהתאמה, לפי זכותה החוזית לעשות כן.

ו.     לאחר קבלת כתב התביעה, עשתה הנתבעת ביקורת בחנויות התובעת בנוגע להשוואת חתימות והתברר, כי התובעת אינה מקפידה על השוואת החתימות.

ז.    מתן אישור לעסקה אלקטרונית יש בו אך כדי לאשר, כי מחזיק הכרטיס רשאי לבצע את העסקה מבחינת מסגרת האשראי שלו וכי בעת מתן האישור לא מדווח הכרטיס כחסום. אין באישור זה כדי לגרוע מחובותיה הנוספות של התובעת, בהתאם להסכם או כדי לשנות את תנאי ההסכם.

ח.    כאשר התובעת טוענת, כי היא זכאית לתמורה כספית בגין העסקאות אותן הפקידה אצל הנתבעת, על כתפיה מוטל הנטל להוכיח, כי העסקאות בוצעו בהתאם להוראות ההסכם והוראות התפעול. הנתבעת התחייבה לכבד עסקאות אך לפי תנאי ההסכם ותוך התחייבות התובעת לפעול על פי ההנחיות המפורטות בהוראות התפעול, שנמסרו לתובעת במעמד חתימת ההסכם.