פסק-דין בתיק א 22119/05

התיק הנ"ל אותר לאחרונה לאחר מאמצים מרובים אל מול המזכירות והובא ללשכת הח"מ זמן קצר לפני מועד כתיבתו של פסק דין זה. הצדדים בתיק הגישו סיכומים בכתב לאחר דיון שהתקיים במעמד באי כוחם והמצהירים מטעמם, במסגרת תביעה שטרית שהגישה קדיר בע"מ (להלן: " קדיר") נגד רוני הפקות נמרון שירותי במה בע"מ (להלן: " רוני הפקות") בגין שני שיקים: (1) שיק מספר 12526 על סך 35,000 ש"ח מיום 22/6/04; ו- (2) שיק מספר 13705 על סך 11,500 ש"ח מיום 28/6/04; ובמסגרת תביעה שכנגד בסך של 19,312 ש"ח שהגישה רוני הפקות נגד קדיר.

הגב' שירה כץ, אשר הצהירה כי היא משמשת כמנהלת הפקה ברוני הפקות, ומר אוריה צנגן, אשר הצהיר כי הוא מועסק על-ידי רוני הפקות כמפיק בפועל, הגישו תצהירים בתמיכה לכתב ההתנגדות. הגב' כץ ומר צנגן טענו בתצהיריהם כי ביום 14/6/04 התקשרה רוני הפקות בהסכם עם קדיר לשכירת קרוואן והובלתו יחד עם גנראטור ומיכל מים שנשכרו מחברה אחרת לאתר צילומים באזור נגוהות, שם תכננה רוני הפקות לצלם פרק של התוכנית "בולדוזר" (להלן: " ההסכם"). עוד נטען כי רוני הפקות הפקידה בידי קדיר, לבקשתה, שיק ביטחון בסך של
35,000 ש"ח להבטחת שלמות הקרוואן והשבתו בתום תקופת השכירות וכן שילמה לקדיר סך של 11,500 ש"ח תמורת שכירת הקרוואן והעברת הציוד. הגב' כץ הצהירה כי ביום 23/6/04 הודיעה למנהלה של קדיר, מר יוסי רייכבך,  על שינוי אתר הצילומים לנווה ארז, הסבירה לו מה המיקום המדויק של האתר וכן הבהירה לו מספר פעמים כי המקום, כמו גם אזור נגוהות בו תוכננו להתבצע הצילומים במקור, נמצא בשטחים. בהמשך נטען כי בעת שצוות התוכנית היה בדרכו לאתר הצילומים, התקשר מר רייכבך אל מר צנגן ודרש לראשונה אישור בכתב לכך שכל פעילות שיבצע במהלך יום העבודה היא "חוקית" לחלוטין, וכי ישולם לו פיצוי כספי אם ייעצר בדרך או שתעוכב המשאית. בהמשך טען מר צנגן כי משהודיע למר רייכבך כי אין בכוונתה של רוני הפקות לספק את האישורים שדרש, סירבה קדיר לבצע את ההובלה, ורוני הפקות נאלצה לבטל את יום הצילומים. לבסוף נטען שכתוצאה מהביטול, ספגה רוני הפקות נזקים כספיים רבים, כמפורט בתצהירו של מר צנגן.

במהלך הדיון בהתנגדות לביצוע השיקים הסכים בא כוחה של קדיר ליתן לרוני הפקות רשות להתגונן בגין השיק הראשון נשוא התובענה, על-סך 35,000 ש"ח. בהחלטה שניתנה על-ידי בית משפט זה לאחר הדיון, ניתנה לרוני הפקות רשות להתגונן גם בגין השיק השני על-סך 11,500 ש"ח, ונקבע כי הנקודה המרכזית הטעונה בירור במסגרת דיון ההוכחות הינה מתי נודע לה לראשונה כי אתר הצילומים אמור היה להיות בשטחים.

מר יוסי רייכבך הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם קדיר וטען כי בתחילת חודש יוני 2004 התקשרו הצדדים בהסכם לשכירת קרוואן, וסוכם שהקרוואן יוצב באזור הסמוך לגדר היישוב שקף, אשר נמצא בתוך הקו הירוק. עוד טען כי מספר ימים לפני תאריך שינוע הקרוואן הודיעה לו הגב' כץ על החלפת אתר הצילומים לאתר אחר ליד מעלה אדומים, אולם הבהירה לו כי גם לצורך ההגעה לאתר זה לא יהיה צורך לעבור מחסום של הצבא. בהמשך נטען כי בבוקר השינוע, לאחר שכל המעורבים נפגשו בכפר טרומן, העמיסו את הקרוואן והציוד ויצאו לכיוון ירושלים, הסתבר כי רוני הפקות מתכוונת לרדת לכיוון מעלה אדומים בכביש מספר 1. לטענתו של מר רייכבך, משנודע לו על המסלול המתוכנן הודיע מייד כי אין בכוונתו לנסוע דרך כביש 1 ולעבור במחסום "אל עזים", ובשלב זה התנהל במשך שעות מו"מ בינו לבין מר צנגן, עורך הדין מטעם רוני הפקות והנהג מחברת י"א גואטה בע"מ שנשכר על-ידי קדיר. לבסוף נטען כי הואיל ורוני הפקות סירבה להמציא אישור בכתב לכך שהפעילות שמתבצעת היא חוקית וכן התחייבות לכיסוי כל נזק שייגרם לקדיר ולחברת גואטה הנ"ל, נאלצה דיר לחזור לכפר טרומן ולפרוק את הקרוואן והציוד.  

מר מוטי גואטה, הנהג שנכר על-ידי קדיר, הגיש אף הוא תצהיר בתמיכה לטענותיו של מר רייכבך והוסיף, בין היתר, כי חייב את קדיר עבור עבודתו בסך של 5,000 ש"ח + מע"מ, אשר טרם שולמו לו נכון למועד כתיבת התצהיר.   

לאחר שהוגשו התצהירים הנ"ל, הגישה רוני הפקות ברשות בית המשפט תביעה שכנגד, בה נטען כי כתוצאה מהפרת ההסכם על-ידי קדיר, נגרמו לה נזקים בסך של 19,312 ש"ח. קדיר הגישה כתב תשובה לתביעה שכנגד וטענה שרוני הפקות היא שהפרה את הסכם השכירות ו/או סיכלה אותו באופן מודע כאשר בחרה לפעול בניגוד לחוק, ושבכל הנוגע לזכותה של רוני הפקות לתבוע מכוח ההסכם - הסכם זה הינו בטל מכוח סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: " חוק החוזים") כיוון שמדובר בחוזה פסול. לטענתה של קדיר, האתר המיועד עליו הסכימו הצדדים בעת כריתת ההסכם היה הישוב "שקף" אשר נמצא בתחום הקו הירוק, וכן הובהר וסוכם מראש כי לא יהיה מעבר ושינוע של הקרוואן אל מעבר לתחומי הקו הירוק בניגוד לחוק וללא אישור הרשויות. בהמשך נטען כי רק יום לפני מועד ביצוע ההסכם ביקשה נציגתה של רוני הפקות  לשנות את יעד אתר הצילומים ליישוב נווה ארז שמעבר לקו הירוק, וטענה כי יש בידה את כל האישורים הנדרשים להצבת הקרוואן במקום. לטענתה של קדיר, רק כאשר הגיעו הרכבים בסמוך לפני מחסום צה"ל במורד הגבעה הצרפתית, התברר כי בניגוד להבטחתה של רוני הפקות, אין בידיה את האישורים הנדרשים למעבר המחסום, ובכך סיכלה והפרה את ההסכם.

בהמשך הגישו מן צנגן והגב' כץ תצהירי עדות ראשית מטעם רוני הפקות, בהם חזרו על הטענות שהועלו בתצהירים שהוגשו בתמיכה לכתב ההתנגדות ובכתב התביעה שכנגד.

במהלך הדיון נחקרו המצהירים על תצהיריהם ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

דיון

לאחר עיון בתצהירים, צפייה בקלטות הוידאו שהוצגו בפני ושמיעת עדויות הצדדים, הנני קובע כי מר רייכבך ידע או לכל הפחות חשד שרוני הפקות מתכוונת להוציא את הקרוואן אל מחוץ לקו הירוק. כך למשל, טען מר רייכבך בסעיף 1 לתצהירו לגבי אתר הצילומים המקורי:

"הוסבר לי כי שקף נמצאת בהר חברון סמוך לקו הירוק ליד המושב נגוהות. הובהר לי כי קיים שער בגדר בתוך המושב (שקף) שדרכו ניכנס לשטח למרחק של יעלה על מאות מטרים בודדים".

במהלך הדיון התברר שמר רייכבך עדכן גם את נהג המשאית, מר מוטי גואטה, על הכוונה לעבור את הגדר (חקירתו של מר גואטה בעמוד 12 לפרוטוקול).

אף לגבי אתר הצילומים החלופי, לא נטען כי מי מטעם רוני הפקות נשאל במפורש האם האתר נמצא בתחומי הקו הירוק. תחילה טען מר רייכבך שכלל לא נאמר לו היכן נמצא אתר הצילומים החדש (סעיף 7 לתצהיר). לעומת זאת, בכתב התשובה נטען כי נציגי רוני הפקות דיווחו לקדיר על הכוונה להעביר את אתר הצילומים לנווה ארז וקדיר אף ידעה שמדובר באזור שמעבר לקו הירוק (סעיף 6 לכתב התשובה). במהלך חקירתו הציג מר רייכבך גרסה נוספת וטען כי " הודיעו שמשנים את יעד הנסיעה, אמרו משהו נווה ארז, לא ידעתי איפה זה אבל חזרתי והדגשתי לא עוברים מחסום" (עמוד 10 פסקה אחרונה לפרוטוקול).

מחקירתו של מר רייכבך עולה בבירור שלא הביע כל התנגדות לצאת אל מחוץ לתחומי הקו הירוק. כך העיד בעמוד 11 פסקה 4 לפרוטוקול:

"אם נכנסים לשטחים ויורדים לצדי הכביש, אין לי בעיה עם זה ... אם נוסעים על כביש סלול,  יורדים לצדי הדרך, עולים 100 מטר, לא עוברים מחסום - אף אחד לא יבוא אלי בטענות".

יתר על כן, מקלטת הוידאו שהוגשה לבית המשפט עולה כי מר רייכבך היה מודע לכך שיעשה שימוש בקרוואן לשם הקמת התנחלות לצורך תוכנית הטלוויזיה, ואף קיים תיעוד של דברי רייכבך לפני תחילת הנסיעה לכיוון האתר, לפיהם אין זה מעניינו האם יעשה שימוש בקרוואן מעבר לקו הירוק, שכן רוני הפקות היא שנושאת באחריות למה שיתרחש במהלך הצילומים.    

על-אף שנאמר למר רייכבך היכן יהיה אתר הצילומים, לא דרש מרוני הפקות מראש ובאופן מפורש כתב שיפוי ואישורים על כך שפעולותיה חוקיות, אלא רק ביום הצילומים עצמו. אמנם קדיר הייתה רשאית לסרב להמשך ביצוע העסקה בהיותה בלתי חוקית, אולם משנמנעה לדרוש את האישורים המבוקשים מבעוד מועד, כאשר ידעה כי ישנה כוונה לעשות שימוש בקרוואן מעבר לקו הירוק, הרי היא מנועה מלתבוע תמורה בגין העסקה ועל-כן דינה של תביעתה להידחות.    

יחד עם זאת, לגבי התביעה שכנגד שהינה חוזית להבדיל מתביעתה השטרית של קדיר, והיות שאין חולק כי העסקה המתוכננת היתה בלתי חוקית, הנני קובע כי רוני הפקות לא הרימה את הנטל המוטל עליה על מנת להוכיח שפעלה בתום לב והציגה בפני קדיר מצג אמיתי ונכון לגבי חוקיות העסקה ומידת הסיכון הכרוכה בה.