פסק-דין בתיק א 22066/05

1.         התובע הוא קבלן עבודות עפר. הנתבעת 1, א.מ. פייג ובניו (1974) בע"מ ( להלן: "פייג") היא חברה העוסקת בעבודות קבלנות בתחום הבניה והתשתית. הנתבע 2, מישל יפרח ( להלן: "מישל") הוא בעל השליטה ומנהלה של פייג.

2.         פייג הוזמנה לבצע עבודות בתחום נמל תל אביב עבור חברת נאות דור בע"מ ( להלן: "נאות דור"). ביום 17.5.2004 הזמינה נאות דור מהתובע ביצוע של עבודות שונות במתחם הנמל. במקביל הוזמן התובע לבצע את העבודות גם על ידי פייג.

3.         התובע דרש ערבויות לתשלום שכרו. הוא קיבל ערבויות שונות מנאות דור, שאינן נוגעות לעניננו.

4.         ביום 26.10.2004 דרש התובע וגם קיבל ערבות אישית של מישל. מי שבא בדברים עם מישל היה אורן בדירי, בנו של התובע ( להלן: "אורן").

5.         בנוסח המודפס של כתב הערבות נרשם כי מישל:

            " ערב אישית לחשבונות ולחשבוניות ולשקים של אמ פייג ובניו בע"מ, וכמו כן ערב אישית לתשלומים הנ"ל."

            מכאן עולה כוונה שמישל יערוב הן לחשבונות שיישלחו לפייג והן לשיקים שתמשוך פייג.

6.         אין חולק כי עובר לחתימתו על כתב הערבות, מישל מחק את המילים " לחשבונות ולחשבוניות" וכן את המילים " וכמו כן ערב אישית לתשלומים הנ"ל."

            על כן, על פי הנוסח המתוקן של כתב הערבות, מישל:

" ערב אישית לשקים של אמ פייג ובניו בע"מ."

תיקון זה מלמד כי מישל הסכים אמנם לערוב לפרעונם של שיקים שתמשוך פייג, אך לא הסכים לערוב לחובותיה שאינם מגובים בשיקים.

7.         אין גם חולק כי אורן, אשר החתים את מישל על כתב הערבות, הוסיף לאחר מכן את המילים:

" כמו כן ערב לחשבונות הנ"ל".

לפיכך, לפי הנוסח הסופי של כתב הערבות, מישל:

" ערב אישית לשקים של אמ פייג ובניו בע"מ, כמו כן ערב לחשבונות הנ"ל".

מכאן, שלכאורה מישל חזר בו מסרובו לערוב לחובותיה של פייג, וערבותו המתוקנת מתייחסת הן לחובות המגובים בשיקים והן לחובות שאינם מגובים בשיקים.

8.         אורן טוען כי התוספת בכתב ידו " כמו כן ערב לחשבונות הנ"ל" נרשמה בנוכחותו ובהסכמתו המלאה של מישל. לעומתו, טוען מישל כי מדובר בתוספת שנעשתה בדיעבד, שלא בידיעתו ולא בהסכמתו, המהווה מעשה זיוף. לשיטתו של מישל, בשל מעשה הזיוף יש להפקיע את ערבותו כולה, ולא רק את הקטע הנגוע בזיוף.

9.         אין חולק כי פייג מסרה לתובע שלושה שיקים בסכום כולל של 59,000 ש"ח, ואלה חוללו באי פרעון בחודשים ינואר-פברואר 2005 בשל הגבלת חשבון הבנק שלה.

10.        השאלות העיקריות הטעונות הכרעה הן מהו גובה החוב של פייג כלפי התובע, והאם התוספת שהוסיף אורן בכתב ידו על גבי כתב הערבות היא אכן מעשה זיוף.