פסק-דין בתיק א 2200/02

1.         תמצית העובדות

1.1        התובעת, חברה העוסקת בבנייה ופיתוח, התקשרה ביום 19.10.93 בהסכם עם הנתבעת חברה העוסקת בהנדסה ושירותים, במסגרתו התחייבה לבצע על פי הזמנת הנתבעת עבודות פיתוח שטח בפרויקט בניית בית ספר בישוב רכסים.

1.2        על אף היקף העבודה והסכומים בהם דובר, לא ראו הצדדים להעלות את ההסכמות ביניהם על הכתב, בצורה סדורה. כל שנערך היה רישום בכתב יד של עיקרי הדברים, רישום שאינו חתום ואשר נעדר התייחסות לנושאים מהותיים, כגון דרך חישוב התמורה (להלן: "הסיכום הראשון"). בסיכום הנ"ל נאמר כי המחיר ייקבע על פי טופס כתב הכמויות, אלא שלא סוכם כיצד יחושבו אותן הכמויות, ומי מבין כל המעורבים בפרויקט - המזמין, חברת הפיקוח מטעמו, הקבלן הראשי (הנתבעת) או הקבלן המבצע (התובעת) יערוך את חישוב הכמויות ומי יאשרו. מועד סיום העבודה נקבע ליום 13.10.93 לכל המאוחר. כאן המקום לציין כי מטעם מזמין העבודה נשכרו שירותיה של חברת פיקוח בשם "קידן".

בשלב מאוחר יותר, קבעו הצדדים כי על אף הסיכום המוקדם ביניהם, הרי שהחומרים כגון חול, מלט, מצעים, אבנים משתלבות וכד' יסופקו על ידי הנתבעת, ועלותם תנוכה מן התמורה שתגיע לתובעת בגין עבודתה. עוד סוכם כי עבודות הגרנוליט יבוצעו על ידי קבלן אחר והתמורה בגינם תופחת אף היא מחשבון התובעת.

ביום 19.10.93 חתמו הצדדים על מסמך שכותרתו "תוספת ושינויים להזמנת העבודה" (להלן: "הסיכום השני") ובו נדחה מועד סיום העבודה ליום 22.10.93 תוך שנקבע כי עבודות התיקון שיידרשו יושלמו לכל המאוחר עד ליום 24.10.93. עוד הוסכם כי "הכמויות שיאושרו תהיינה זהות לכמויות שיאשר הפיקוח קידן לחב' מיטל".

1.3        עם סיום העבודה, הגישה התובעת לנתבעת חשבון (ת/1 נספח ב' להלן: "החשבון"), שנערך על סמך נתוני הכמויות שנמסרו לה מעם מהנדס הנתבעת, מר ישראל סלע, ואשר הסתכם בסך 63,598 ש"ח. משלא שילמה הנתבעת את מלוא התמורה, הגישה התובעת תביעה במסגרת ת.א 10416/94 בבית משפט השלום בחיפה.

1.4        התביעה הנ"ל נמחקה על פי החלטת בית המשפט מיום 5/10/97 מחמת כך שהתובעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית. ביום 21.1.02 הגישה התובעת את התביעה העומדת בפניי, בגין אותה עילה.

            לטענתה, לאחר הגשת התביעה הראשונה ולאחר שהנתבעת הגישה חשבון סופי מטעמה למזמינת העבודה, המועצה המקומית רכסים, התברר לה כי נתוני הכמויות שנמסרו לה מאת המהנדס היו שגויים, וכי יתרת החוב גדולה בהרבה ומסתכמת בסך של 127,838 ש"ח. מכאן סכום התביעה בתיק דנא. יצוין כי הנתבעת שילמה עד כה לתובעת סך של 29,763 ש"ח על חשבון העבודה.

עם הגשת התביעה, טענה הנתבעת לדחייתה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין מפאת שיהוי בהגשתה. בהחלטתי מיום 25/1/05 קבעתי כי דין הבקשה להידחות.

2.         טענות הצדדים

2.1        טענתה העיקרית של התובעת הינה כי מאחר ומלוא עבודות הפיתוח בפרויקט בוצעו על ידה באופן מקצועי ועל הצד הטוב ביותר, הרי שהיא זכאית לתמורה בהתאם לחישוב הכמויות הסופי שהגישה הנתבעת למועצה המקומית בגין עבודות הפיתוח, ואשר עמד ע"ס 127,612 ש"ח ( ת/1 נספח ג').

2.2        לטענתה, החשבון שהגישה לנתבעת בסיום העבודה, הנמוך משמעותית מהחשבון לו היא טוענת כעת (ת/1 נספח ד'), היה זמני בלבד והתבסס על נתונים שגויים שהוצגו בפניה על ידי מהנדס הנתבעת. נתונים אלו היו מוטעים בכוונה במטרה לשלשל חלק מן התמורה המגיעה לתובעת, לכיסה של הנתבעת ולהתעשר בכך על חשבונה.

2.3        הנתבעת מצדה הכחישה כי מגיע לתובעת סכום כלשהו, תוך שהעלתה טענות שעניינן טיב העבודה, פיגור בלוחות הזמנים ועבודה שהתנהלה בעצלתיים. להוכחת טענותיה אלו הציגה הנתבעת מסמכים שנרשמו בזמן אמת ומתייחסים להתקדמות העבודה. כך למשל בפרוטוקול המסירה הסופית של העבודה (נספח ב' של נ/2) נרשם כי: "יש לנקות דחוף פסולת בנייה ולהשלים עבודות פיתוח - לא מתקבלת העבודה", וכך גם דו"ח עבודות הפיתוח , אשר נערך בסוף שנת 93' על ידי מר אבי יוחנן, מנהל העבודה (נספח א' לתצהירו נ/3).

לפיכך, טוענת הנתבעת כי סך התמורה המגיעה לתובעת מסתכם לכל היותר בסך של 40,704 ש"ח, לפי חשבון שערכה לדבריה כבר בסיום העבודה (נספח א' ל-נ/2).

2.4        באשר להפרש בין החשבון שהגישה התובעת לחשבון הסופי שהוגש למועצה, טוענת הנתבעת כי זה נעוץ בעובדה שחלק מהעבודות שהיו באחריות התובעת, לא בוצעו על ידה. לכן נאלצה הנתבעת להשלימן על חשבונה ואף שכרה לצורך כך קבלנים אחדים. מכאן הפער בין הכמויות עבורן מגיע לתובעת תשלום כלשהו, ביחס לכלל הכמויות שאושרו על ידי המועצה. העידו על כך מטעם הנתבעת המהנדס ישראל סלע בתצהירו (נ/2, סעיף 5) ומר אבי יוחנן (נ/5 ס' 5).

3.         התמורה המגיעה לפני הפחתות

3.1        סוגיית התמורה נותרה עמומה בסיכום הראשון, מבלי שנקבע מנגנון לגבי אופן אישור הכמויות לצורך עריכת החשבון. אפשר והצדדים סיכמו נקודה זו ביניהם בעל פה, אך הדברים אינם מוצאים ביטויים בכתובים. כל שנקבע הוא כי בתמורה לעבודה תקבל התובעת תשלום ותנפיק כנגדו חשבונית מס וכי התשלום ייעשה כפי שנרשם בטופס כתב הכמויות.

3.2        דווקא מסמך התוספות והשינויים שנחתם בין הצדדים ביום 19.10.93 (הסיכום השני) מאיר מעט יותר נקודה זו, בקבעו כי הכמויות שיאושרו לתובעת יהיו זהות לאותן כמויות שיאושרו לנתבעת ע"י  קידן - הפיקוח מטעם המזמין.