פסק-דין בתיק א 218599/02

מבוא

1.         התובעת, גב' פרומה נקדימון (להלן:"התובעת"), ילידת 1910, מתגוררת בדירה מס' 9 בבניין מגורים שברח' זבוטינסקי 54 ברמת -גן (להלן:"הדירה").

עניינה של תביעה זו, נזקי שריפה שארעה בדירת התובעת, ביום  6/4/02 ואשר על פי הנטען, פרצה ממכשיר טלויזיה, מסוג "אלביט" (להלן:"הטלויזיה").

2.         הנתבעת, פל טלויזיות וידאו (1985) בע"מ (להלן:"הנתבעת"), הינה חברה המפעילה מעבדת שירות לתיקון מכשירי טלויזיה ווידאו ומשמשת, בין היתר, כמעבדה המרכזית לתיקון טלויזיות "אלביט" (להלן:"המעבדה").

3.         ביום 29/3/02, הודיע בנה של התובעת, מר דרור נקדימון (להלן:"דרור"), לנתבעת, על תקלה במכשיר הטלויזיה.  טכנאי מטעם הנתבעת, ביקר בדירת התובעת ולקח את פנים הטלויזיה (ה"שאסי") לתיקון במעבדה. ביום 4/4/02, הוחזר החלק לאחר תיקונו והורכב, בדירת התובעת, במכשיר הטלויזיה.

4.         לטענת התובעת, האש שפרצה מהטלויזיה, יומיים לאחר החזרתה מתיקון, נובעת מתיקון לקוי ו/או רשלני שבוצע בה על ידי הנתבעת ולפיכך אחראית הנתבעת, לנזקי השריפה האמורה.

5.         הנתבעת, מכחישה את אחריותה לשריפה וטוענת כי  הטלויזיה, תוקנה  באופן מקצועי, על ידי טכנאים שהינם בעלי מקצוע מיומנים וכי אין קשר סיבתי בין תיקון הטלויזיה לשריפה שהתרחשה יומיים לאחר מכן.

6.         הנתבעת, הגישה הודעת צד ג' כנגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הפניקס"), אשר ביטחה את הנתבעת בפוליסת ביטוח מסוג  "אלומה לבית העסק 9/00 פוליסת חבילה מורחבת לבית העסק" (להלן:"הפוליסה") , בטענה כי אחריותה לנזק הנטען, אם תקבע כזו, מכוסה או צריכה להיות מכוסה, בנסיבות העניין, על פי הפוליסה.

7.         הפניקס, מכחישה כיסוי ביטוחי וטוענת כי הפוליסה, אינה כוללת כיסוי לחבות המוצר ו/או אחריות מקצועית.

8.         בהיות התובעת, קשישה בשנות התשעים לחייה, מכח הסכמת הצדדים ועל פי החלטת  כב' השופט אליגון, מיום 8/7/03, נגבתה עדותה של התובעת, בביתה ותועדה על ידי מתמחת השופט, בפרוטוקול מיום 16/7/03.

כן העידו מטעם התובעת, מר מוטי חדד (להלן:"חדד"), קצין כיבוי אש בתחנת רמת גן שטיפל בכיבוי השריפה, מר  פרויז יוספי (להלן:"יוספי"), אשר אימו מתגוררת בדירה שמתחת לדירת התובעת ובעת ביקורו במקום, הוזעק לדירת התובעת, מיד לאחר פרוץ השריפה, בניה של התובעת; דרור ומנחם נקדימון, השמאי, איש אברהם וכן חוקר השריפות, חן גרציאני רפאל (להלן:"גרציאני").

9.         מטעם הנתבעת העידו; המומחה מר עלי מעוז (להלן:"מעוז"), מהנדס אשר סלוצקי (להלן:"סלוצקי"), חוקר השריפות אלי היינה  (להלן:"היינה"), מנהל הנתבעת, מר מרדכי לבנת  (להלן:"לבנת") וכן עובדי הנתבעת; עמי סולטן (להלן:"סולטן"), אשר שימש כמנהל מחלקת "אלביט" אצל הנתבעת, פלייב דימיטרי הטכנאי אשר נענה לקריאת השרות, ביקר בדירת התובעת ולקח את פנים הטלויזיה- השאסי- לתיקון במעבדה, טייטלמן אלכסנדר (להלן:"טייטלמן"), אשר ביצע את התיקון במעבדה וחנניה חנן אטיאס (להלן:"אטיאס"), אשר עבד כטכנאי אצל הנתבעת והוא אשר, על פי הנטען, החזיר, ביום 4/4/02  את  השאסי של הטלויזיה, לדירת התובעת והרכיב  אותו בטלויזיה.

מקור פריצת האש

10.        התובעת, נשאלה בחקירתה הנגדית, האם לפני פרוץ  השריפה היו רעשים או עלה ריח מהטלויזיה והשיבה: "לא הרגשתי שום דבר. ראיתי שפרצה אש וברחתי מהבית" (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 16.7.03). כן נשאלה התובעת אם הטלויזיה נפלה והשיבה: "לא. זה בער. אני ברחתי מהבית. ירדו שכנים ואח"כ ראיתי שבא מכבי אש...".

העד יוספי, מאשר בעדותו את עדות התובעת כי האש פרצה מהטלויזיה, בציינו כי למשמע צעקות התובעת, עלתה אימו לדירתה והוא בעקבותיה וכשנכנס לדירה: "ראיתי שמקור האש היא הטלויזיה שבערה. על הטלויזיה לא היה מונח שום דבר. רצתי מהר לדירת אימי, הבאתי שמיכה ושמתי אותה על הטלויזיה בכדי להחניק את האש" (סעיף 3 לתצהיר, ת/2). בחקירתו הנגדית, הוסיף יוספי והעיד: "כשאתה שואל אותי אם ראיתי אש מכמה מוקדים אני משיב שראיתי אש ממוקד אחד מהטלויזיה בלבד." (עמ' 15 לפרוטוקול ישיבת 8/3/04).

קצין הכיבוי, חדד, אשר השתתף בכיבוי השריפה, העיד: "כשאני חדרתי לדירה היה עשן מאוד סמיך ובחלק של הסלון, היה קשה מאוד בהתחלה לזהות מה בער, רק אחרי שהתפוגג הפיח והעשן זיהינו שמדובר במקלט טלויזיה שבער. מצאנו כי הטלויזיה היתה מוקד האש. גם לאחר כיבוי השריפה לא נמצא כל מוקד אחר שגרם לשריפה של המקלט" (עמ' 6 לפרוטוקול ישיבת 8/3/04). בנוסף, ראוי להפנות לדו"ח הארוע, ת/1, שנערך על ידי כוחות הכיבוי, בזמן אמת, ושם נרשם, בשעה 18:29: "חדרנו לדירה מדובר בטלויזיה שבערה הדירה אפופת עשן בשליטה" ובהמשך, בשעה 19:19, נרשם: "ק' מוטי מדווח: ...בערה טלויזיה שהיתה מונחת בפינה השמאלית בכניסה לסלון לכוון מזרח יש חשד סביר כי מדובר בקצר חשמלי..". באישור על שריפה, ת/1, מצויין: "בחקירת הארוע התברר כי מוקד השריפה אכן היה במכשיר הטלויזיה, והוא נבע כנראה עקב כשל חשמלי, וזאת מאחר ובנקודת המוקד לא נמצאו סימנים או סיבות אחרות להתפתחות השריפה". בעדותו, בחקירה נגדית, חזר חדד וציין: "אנחנו לא מצאנו שום מכשיר חשמלי או מוקד  אחר שהיה בקירבת הטלויזיה וגרם לבעירה" (עמ' 9 לפרוטוקול).

על בסיס עדויות וראיות אלה, ראיתי לקבוע כי השריפה נגרמה כתוצאה מאש שפרצה ממכשיר הטלויזיה.

נטל הראיה  

11.        התובעת טוענת לתחולת סעיפים 39 ו- 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") הדנים  בהעברת נטל הראיה.

12.        סעיף 39 לפקודת הנזיקין, קובע:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המטלטלין שמהם יצאה האש- על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה".