פסק-דין בתיק א 21805/06

רקע

התובעת עוסקת בייעוץ ארגוני, הדרכה ופעילויות, והנתבעת עוסקת בהקמה ומכירה של דוכנים למוצרי מזון.

ביום  2.10.2005 נחתם בין הצדדים הסכם התקשרות להקמת דוכני מזון באירוע  אשר הופק על ידי התובעת.

טענות התובעת

התובעת הזמינה מהנתבעת דוכני מזון עבור אירוע פסטיבל סוכות, בתיאטרון היהלום שבמתחם הבורסה ברמת-גן, כאשר צפי משוער של מכירת כרטיסים ומזון היה ל- 3,000 איש והצדדים העריכו שההכנסה מדוכני האוכל תהיה בגובה של כ- 75,000 ש"ח, מהם תקבל התובעת 22%. החישוב התבסס על צפי מכירות אוכל במחיר של 50 ש"ח הוצאות לאדם כאשר לפחות  50% מהמשתתפים ירכשו מוצרי מזון.

ביום 19.10.2005, הוא יום תחילת האירוע, העמידה התובעת לרשות הנתבעת את כל התנאים הנדרשים להעמדת דוכני המזון, כולל חשמל לשימוש רציף, במתחם הפסטיבל.

לגרסתה, בעיצומו של היום הראשון לאירוע החליטה הנתבעת, על דעת עצמה וללא אישור התובעת, להפסיק את הפעלת הדוכנים, נטשה את מתחם האירוע  והותירה את האירוע והאנשים אשר רכשו כרטיסים לפסטיבל ללא דוכני מזון.

כתוצאה מכך נגרמו לתובעת נזקים, שכן עמלותיה נקבעו על בסיס מכירות יומי והנתבעת מנעה ממנה רווחים אלה ופגעה בשמה הטוב ובמוניטין.

לגרסת התובעת הנזק שנגרם לה הוא בסך 26,500 ש"ח המורכב מאובדן רווחים בסך 16,500 ש"ח    אשר היו צפויים ממכירת האוכל במשך שני ימי הפעילות ונזק למוניטין ואובדן הכנסות עתידיות בסך 10,000 ש"ח .

טענות הנתבעת

ביום 14.9.2005 פנתה אליה התובעת במטרה לקבל ממנה שירותי הסעדה לאירוע שיימשך יומיים בחג הסוכות ויתקיים בקרית עתידים בתל אביב והמיועד לאנשי היי - טק.

התובעת הציגה בפניה מצג לפיו באירוע ישתתפו כ- 2,500 אורחים בכל יום ובסה"כ 5,000 אורחים, אנשי היי - טק והצפי על פי הערכת התובעת היה, שכל אדם ירכוש מוצרי מזון בסך של כ-  60 ש"ח.

במהלך המשא ומתן בין הצדדים, הנתבעת הביעה דעתה בפני התובעת שהערכותיה לצפי המכירות אינן תואמות את המציאות.

הצדדים הסכימו ביניהם להיפגש במקום האירוע בקריית עתידים, כדי לבחון את מקום האירוע ורק עם הגעתו ואי המצאות נציג התובעת, הסתבר לו בשיחה טלפונית,שנציג הנתבעת ממתין במתחם הבורסה ברמת-גן ששם לטענתו, אמור להתקיים האירוע. רק אז הסתבר לנתבעת שמדובר באירוע אחר ושונה מזה שהתכוונה לו, דהיינו שמדובר בהקמת דוכני מזון ברחבה הממוקמת מול תיאטרון רמת-גן, שהיא חיצונית למבנה ותחזית מזג האוויר הייתה לימי גשם.

לגרסת הנתבעת ביום 19.10.2005, היום הראשון לפסטיבל, הגיעו  עובדיה בשעה 05.00 בבוקר לרחבת האירוע כדי להקים דוכנים והסתבר שלמרות תחזית מזג האוויר החורפי, התובעת לא דאגה לקירוי מתאים, או למקום חילופי מוגן לקיום האירוע, כאשר הגשם החל לרדת כבר בשעות הלילה. בנוסף, התובעת לא דאגה לכמות מספקת של נקודות חשמל, אלה  שהיו נרטבו נחשפו לגשם והפכו לבלתי שמישות.  

למרות זאת, עובדי הנתבעת הקימו את הדוכנים, פירקו את הציוד השמישו את נקודות החשמל והיו ערוכים למכירת מזון בדוכנים בשעה 10.00 בבוקר כמוסכם.

מזג האוויר החורפי, הרוחות העזות והגשם חשפו את הציוד לרטיבות ואף לא אחת מהאטרקציות שתוכננו להתבצע ברחבה, התקיימה בפועל. הקהל הגיע רק להצגה בתוך האולם ונמלט ממזג האוויר הסוער.

בהתייעצות עם התובעת הושארו הדוכנים בחוץ בתקווה לשיפור מזג האוויר, אך משלא קרה כן והנתבעת לא ביצעה שום מכירה של מוצרי מזון וסבלה מנזקים כבדים, היא עזבה את המקום.

הנתבעת הביאה עימה מלאי גדול של מזון וחומרי גלם למכירה, העסיקה עובדים רבים בהעמסת הציוד, הובלתו, פריקתו, הקמת דוכנים והחזרתם. היא הזמינה מלצרים בכמות לאלפי אנשים ולא ביצעה כל מכירה, עקב כישלון התובעת בהפקת האירוע כראוי.