פסק-דין בתיק א 217984/02

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים :

1.         התובעת, מפעילת מסעדה בגרנד קניון בחיפה הממוקמת בקומה השלישית של המרכז המסחרי (להלן: "המסעדה"), רכשה מהנתבעת, חברה לביטוח, פוליסת ביטוח לבתי עסק (להלן: "הפוליסה") מיום 1.7.00 עד ליום 30.6.01, אשר כללה ביטוח מבנה ונזקי מים.

2.         התובעת טוענת כי ביום 3.7.00 או בסמוך לכך החלה דליפת מים מתקרות בשטחי צד ג' המצויים מתחת למסעדה (להלן: "האירוע").

לטענת התובעת, מיד עם היוודע דבר הדליפה דיווחה על האירוע לנתבעת וזו שלחה למקום האירוע, ביום 12.7.00, את השמאי מר אליהו גנז (להלן: "שמאי הנתבעת") על מנת שיבדוק את נזקי הדליפה.

התובעת טוענת כי בעקבות האירוע נדרשה להחליף ולתקן חלקים בצנרת ולתקן את הריצוף במסעדה. לצורך כך, הזמינה התובעת בעלי מקצוע שונים, כאשר עבודתם כללה גם עבודות לשם איתור מקור הדליפה.

בתחילת חודש אוקטובר 2000 התברר לתובעת כי הבעיה לא נפתרה והנזילה חזרה על עצמה.

התובעת טוענת כי למן המועד בו נתגלתה הנזילה לראשונה ועד לחודש אוקטובר 2000, בוצעו על ידה עבודות שונות לאיתור מקור הדליפה.

בסופו של יום, התגלה מקור הדליפה - נקב בצינור הניקוז המונח מתחת לדלפק המזון.

עבור התיקונים שבוצעו במסעדה - לאיתור מקור הדליפה ותיקון נזקי הנזילה - ובהתאם לחוות דעת בעלי המקצוע, שילמה התובעת סך של 44,600 ש"ח בצירוף מע"מ.

טוענת התובעת כי על אף ששילמה את מלוא הסכומים לבעלי המקצוע ועל אף שהפוליסה מכסה את האירוע הנדון, שילמה הנתבעת לתובעת, בהסתמך על חוות דעת השמאי מטעמה,  סך של 13,026 ש"ח בלבד.

לטענת התובעת, אי תשלום מלוא הסכומים המפורטים בתביעה ע"י הנתבעת, מהווה

הפרה של חוזה הביטוח ועולה כדי חוסר תום לב.

3.         הנתבעת טוענת כי רק ביום 12.7.00, קרי 10 ימים לאחר גילוי הנזילה הנטענת, הואילה התובעת לדווח לנתבעת על האירוע הביטוחי. הנתבעת שלחה למקום האירוע, עוד באותו היום, את השמאי מר גנז לשם בדיקת המצב לאשורו. מיום זה ואילך, טוענת הנתבעת, כי לא דווח לה דבר ו/או תואם עימה כל תיקון ו/או עדכון לשם אישור עלויות התיקונים שנעשו.

הנתבעת טוענת כי ביום 7.10.00, שלושה חודשים לאחר הדיווח הראשוני, הוזעק למסעדה מר גנז מטעמה ושם נמסר לו כי אותר מקור הדליפה. במועד זה נחשפה הצנרת לראשונה מיום התקנתה.

טוענת הנתבעת בהסתמך על ממצאי השמאי מר גנז כי ניקוב הצנרת בוצע בעת הקמת המסעדה, כ- 11 חודשים עובר לאירוע, דהיינו עובר לתקופת הביטוח ועל כן, הפוליסה מחריגה את האירוע.

כן טוענת הנתבעת כי ממצאי השמאי מצביעים על כך שניקוב הצנרת נעשה באמצעות איזמל ו/או כלי אחר, ע"י האדם אשר ביטן את הצנרת, או לחלופין ראה אותו אדם את הניקוב וביטן אותו למרות זאת, באופן בלתי סביר.

בנסיבות האמורות טוענת הנתבעת כי התשלום ע"ס 13,026ש"ח ששולם לתובעת, נעשה מחמת טעות ו/או הטעיה ע"י התובעת ועל התובעת להשיבו לנתבעת. לצורך כך, הגישה הנתבעת כנגד התובעת כתב תביעה שכנגד להשבת הכספים האמורים ( להלן: "כתב התביעה שכנגד")

לחלופין טענה הנתבעת כי התובעת חתמה על כתב קבלה וויתור, לפיו הסכימה לקבל את הסך של 13,026 ש"ח, לפנים משורת הדין, לסילוק מלא וסופי של כל תביעותיה בנוגע לאירוע נשוא התביעה.

טענה זו נזנחה ע"י הנתבעת בסיכומיה ועל כן אין אני נדרשת לה.