פסק-דין בתיק א 21744/04

לפני תביעה לתשלום סך 12,040 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מת.ד. שארעה ביום 26.1.04 ברחוב הנדיב בעכו.

הנהגות העידו, ב"כ הצדדים סיכמו והסמיכוני לדון על דרך סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

מדובר בגרסה מול גרסה כאשר בתמצית טוענת התובעת כי היא נסעה ישר חלפה על פני מכולת שבדרך, שמולה במפרץ חניה חנתה משאית ולפניה הנתבעת 3, תוך כדי כך יצאה הנתבעת 3 ממפרץ החניה במהירות ופגעה עם החלק הקדמי השמאלי של רכבה לחלק הקדמי ימני של רכב התובעת.

מנגד טוענת הנתבעת 3 כי בעת התאונה היתה בעמידה מוחלטת וכי התובעת היא זו שסטתה לכיוונה ופגעה בה.

בחרתי להעדיף את גרסת התובעת וזאת מכמה טעמים:

התובעת סיפרה בעדותה כי הנתבעת 3 שוחחה עם סוכנת הביטוח שלה, מנגד שללה הנתבעת מכל וכל את האפשרות שהתובעת שמעה את השיחה, היא הגדילה לספר כי לאחר התאונה לא הוחלפה שום מילה עם התובעת, התובעת ישבה ברכבה המרוחק ואילו הנתבעת נותרה ישובה ברכבה.

טענות אלו אינן הגיוניות כלל ועיקר, לא הגיוני ששתי נהגות המעורבות בתאונה לא יחליפו ביניהן מילה במשך זמן ממושך, לא הגיוני כי התובעת ניחנה בכושר ניבוי והצליחה לנחש שמכל האנשים בעולם שוחחה הנתבעת דווקא עם סוכנת הביטוח שלה (סוכנת ולא סוכן, מידת הפירוט והדיוק מעלה תמיהות) ולכן יש לקבל דווקא את טענות התובעת בענין זה.

זאת ועוד, בתחילת עדותה סיפרה הנתבעת כי היא מגיעה למכולת מידי בוקר, ואז מעידה:

"חניתי חניה מוחלטת ולא הספקתי לצאת מהרכב והיא נכנסה בי בצד השמאלי שלי".

עפ"י נוסח גרסה זו, ארעה התאונה לאחר שהתובעת השלימה את חנייתה ולפני שהספיקה לצאת לרכב לצורך הקניות.

זה אולי גם מסביר את עדותה בענין העד שעובד במכולת:

"היה אדם שראה ואחרי זה שנכנסתי הוא אמר שראה הכל".

מה פירוש "אחרי זה שנכנסתי", האם היתה הנתבעת בדרך לקניות ולא לאחר סיומם, האם ניסתה התובעת ליצור רושם כאילו רק הגיעה ורק אח"כ אולי בהיסח הדעת שינתה את גרסתה? לנתבעת הפתרונים.

זאת ועוד, הנתבעת טענה כי לא הביאה את אותו עד לעדות משום שאינו דובר עברית אך אם היא הבינה אותו לכשאמר לה שראה הכל, היה ניתן להבינו גם בבית המשפט ואפילו בסיוע מתורגמן.

אומנם מדובר בעד שאינו בשליטת הנתבעים אך ניתן היה להזמינו באמצעות הזמנת עד וההמנעות מהבאתו גם אם אינה גורעת, הרי שהיא בוודאי שאינה מבססת את הגרסה הבעייתית ממילא.

הנתבעת העידה שהיא התכוננה לנסיעה, חגרה חגורת בטיחות, שמה את הטלפון הסוללרי והסבירות שהיא החלה לנסוע גבוהה יותר מאשר הסבירות שהתובעת ביקשה להכנס למפרץ החניה, שכן התובעת לא העידה ולו ברמז שהיה ברצונה להכנס למפרץ החניה, היא לא נשאלה בענין זה דבר ואין בפני אפילו בדל ראיה שלתובעת היה מה לחפש באותו מפרץ חניה שם חנתה הנתבעת.

ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו שגרסת התובעת בכתב התביעה חסרה וכי ממראה הפגיעות ברכבים ניתן ללמוד דווקא על סטייה של התובעת לכיוון הנתבעת.

אינני מקבל הסבר זה שכן למרות שלכאורה הוגש תצהיר מפרט התומך בכתב ההגנה, הרי שמדובר בעיקר בטפל ופחות בעיקר.

אין בתצהיר התייחסות למועד אירוע התאונה, קרי האם ארעה לפני הקניות או לאחריהן.