פסק-דין בתיק א 216213/02

א)        מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1)                עניינה של תובענה זו היא במחלוקת באשר לקביעת הסכומים המגיעים לתובע לטענתו, מכח הסכם שנחתם ביום 13/11/94 בינו ובין הנתבעת (להלן: "הסכם הפינוי") ואשר בגדרו התחייב התובע לפנות נכס מקרקעין בכפר שלם בו החזיק (להלן: "הנכס") וזאת כנגד פיצוי כספי ע"פ ההוראות שבהסכם הפינוי.

2)                התובע טוען בכתב תביעתו כי פינה את הנכס עוד ביום 17/11/94, וכי לטעמו, ובהסתמך על חלופות הפיצוי שנקבעו בהסכם הפינוי, הוא זכאי לפיצוי כספי המשולם לרווק מעל גיל 27 בסכום של 107,000 דולר וכן לתוספות כדלקמן: הגדלה בשיעור של 25% בהתאם לקריטריונים (סך 31,750 דולר), סכום נוסף בסך 30,000 דולר בגין מענק והלוואה וכן סך 28,600 דולר בגין החזר תשלום דמי שכירות.

3)         התובע טוען גם לזכותו לפסיקת ריבית דולרית בשיעור שנתי של 11% על סכום דמי הפינוי, שלא שולמו לו וזאת החל מיום 17/11/96 ועד למועד הגשת התביעה והעמיד את תביעתו על סך 1,056,755 ש"ח.

4)         מנגד הכחישה הנתבעת את טענות התובע וכפרה בזכותו לקבל ממנה סכומים כלשהם, עם זאת בסעיף 26 לכתב הגנתה טענה הנתבעת:     

"... ב"כ חלמיש (היא הנתבעת - מ.ב.ח.)אכן פנה ביום 2/1/02 אל ב"כ התובע ובין השאר ציין במכתבו כי "דמי הפינוי להם זכאי התובע ע"פ החוזה הם 107,718 דולר, בניכוי סך של 12,760 דולר שכבר שולם לתובע על חשבון דמי הפינוי".

5)         הנתבעת הוסיפה וטענה כי אין התובע זכאי לתוספות שנתבעו על ידו, באשר אלו מתבססים על קריטריונים מאוחרים לחתימת הסכם הפינוי, וכן כפרה בזכותו לגבות ממנה את סכום ההלוואה והמענק על סך 30,000 דולר. עוד כפרה הנתבעת בזכאותו של התובע לתשלום ו/או החזר של דמי שכירות.

6)         אשר לטענתו של התובע לזקיפת ריבית דולרית על דמי הפינוי טענה הנתבעת כי אין התובע זכאי להם, באשר סירב לקבל את דמי הפינוי שהוצאו לו, ולחלופין מלאה זכותו לתשלום ריבית (אם בכלל) רק מיום 7/2/02.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב)        המחלוקת

            - סכום דמי הפינוי  להם זכאי התובע, לרבות התוספות שנתבעו על ידו.

            - סוגיית החזר שכר הדירה.

            - זכאות התובע לזקיפת ריבית ושיעורה.

ג)         דיון וממצאים

1)         פסק דין חלקי

1.1       ביום 16/6/03 ניתן על ידי כב' השופטת ר. ניב פסק דין חלקי לפיו חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 94,958 דולר בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד. על פסק הדין החלקי לא הוגש ערעור ובקשת הנתבעת להבהרת פסק הדין נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 26/2/04, אשר אף עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

1.2.      הנובע מכאן הוא כי התובע זכאי למיצער, מיום 16/6/03, לסכום שנפסק לזכותו במסגרת פסה"ד החלקי.

2)         ההוראות הרלבנטיות של ההסכם

2.1       ליבת המחלוקת שבין בעלי הדין מתמקדת בפרשנות שיש לייחס לסעיף 4 של הסכם הפינוי, מפאת חשיבותן של הוראות הסעיף הנ"ל אעתיקם הנה כלשונן:

            "... התמורה

בתמורה למילוי מלוא התחייבויותיו על פי חוזה זה ובכפוף לנכונות הצהרותיו דלעיל, תיתן חלמיש לדייר תמורה כדלקמן: