פסק-דין בתיק א 21615/05

מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

בפניי תביעה שעניינה מחלוקת מרובת פנים בין רוכש דירה לקבלן, בהתייחס לדירת מגורים שרכשה התובעת מן הנתבעת ברחוב אקסודוס 12/51 (להלן: " הדירה"), בפרויקט מגורים - (פרויקט המרינה), שהקימה הנתבעת באשדוד (להלן: " הפרויקט"). בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב הנתבעת לשלם לה סכום של 159,602 ש"ח, המהווה לטענתה את נזקיה בגין תיקון ליקויי בניה, השבת תשלומים בייתר, הוצאות ונזק בלתי ממוני, כפי שיתואר להלן.

1.         עיקר טענות התובעת

(א)       התובעת התקשרה ביום 26.8.01 עם הנתבעת, בהסכם לרכישת דירה בפרויקט שהקימה הנתבעת (להלן: " ההסכם"), בעקבות פרסום בעיתון (להלן: " המודעה"), לפיו הציעה הנתבעת דירות למכירה בפרויקט בתנאי תשלום מיוחדים ונוחים: תשלום 10% במעמד חתימת החוזה, ותשלום יתרת התמורה ללא ריבית וללא הצמדה, בעת הכניסה לדירה.

(ב)       לטענת התובעת, היא הונעה להתקשר בהסכם עם הנתבעת בהיות הנתבעת חברה הקשורה לחברת "אשדר", אשר התובעת הכירה כחברה גדולה וידועה, המשקפת אמינות ואיכות בניה גבוהה. כמו גם, תנאי התשלום המיוחדים והמקלים.

(ג)        לטענת התובעת, במעמד חתימת ההסכם, נכחו שני ילדיה, וגב' רחלי איטח מטעם הנתבעת, אשר אמרה לה במפורש כי היא תחויב בתשלום ריבית אך ורק במידה ותאחר בתשלום 10% הראשוניים. עוד הוסכם, חרף האמור במודעה, כי מחיר הדירה יהיה צמוד למדד הבניה.

התובעת טוענת כי על אף האמור לעיל ובניגוד למוסכם, התברר לה כי היא מחויבת בתשלומי ריבית בסכומים גבוהים ביותר בהם התקשתה לעמוד (להלן: "תשלומי ייתר"). התובעת מוסיפה וטוענת כי בהיותה אישה דתיה, היא כפופה לאיסור בדבר תשלום ריבית.

התובעת טוענת כי כל פניותיה, מאמציה, ומחאותיה בפני הנתבעת ונציגיה לביטול חיובה בתשלומי הייתר, עלו בתוהו.

(ד)       החזקה בדירה נמסרה לתובעת בחודש אוגוסט 2003, ולגרסתה, עם קבלת הדירה נתגלו בה ליקויים ופגמים רבים ובכללם ליקויי ריצוף, פגמים במשקופי דלתות, ליקויי אלומיניום, ליקויי איטום, חיפוי חוץ לקוי, וכיו"ב.

התובעת טוענת כי לאחר קבלת הדירה, פנתה אל הקבלן המבצע מטעם חברת אשטרום, אליו הופנתה על ידי מר יורי מטעם הנתבעת, במטרה להביא לידי תיקון הליקויים על ידי הנתבעת, או מי מטעמה. משלא זכתה לכל מענה הולם וראוי לפניותיה הרבות, פנתה אל הנתבעת במכתב ביום 25.11.03, ובו פרטה את כל הליקויים שהתגלו בדירה.

לדברי התובעת, התייצב בביתה ללא כל התראה או תיאום מראש, עובד מטעם הנתבעת לביצוע התיקונים בדירה, אך מאחר שלא נעשה כל תיאום עמה למועד זה, נאלצה לשלח אותו ולבקשו כי ישוב במועד אחר, לאחר תיאום מראש. לטענת התובעת, מאז לא חזרה הנתבעת לשלוח עובדים לתיקון הליקויים בדירתה.

(ה)       התובעת טוענת כי הליקוי העיקרי בדירה הוא הריצוף.

לגרסת התובעת, משלא שעתה הנתבעת לפניותיה הרבות בדבר תיקון הליקויים בדירה, פנתה אל המהנדס אלכס הלפרט על מנת שיחווה דעתו המקצועית בגין מצב הדירה וליקויי הבניה הקיימים בה.  בחוות דעתו מיום 10.12.03, סקר אינג' הלפרט את הליקויים ואמד את עלות תיקונם בסך של 76,160 ש"ח, אשר מתוכם תועדו פגמים קשים במשטחי הריצוף בכל הדירה, המחייבים החלפתם בעלות כוללת של 26,750 ש"ח. התובעת טוענת כי המציאה עותק מחוות הדעת לנתבעת ביום 29.2.04, תוך שהיא משאירה לה את שיקול הדעת אילו תיקונים בדעתה לבצע בדירה, מתוך אלו המפורטים בחוות הדעת מטעמה.

התובעת טוענת כי הנתבעת לא הגיבה על דרישתה, וכי בנסיבות העניין איבדה הנתבעת את זכותה לתקן את הליקויים בעין.

(ו)        משכלו כל הקיצים מבחינתה, הגישה התובעת תביעתה לבית המשפט ביום 24.3.05, במסגרתה היא עותרת לקבלת פיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו לה ולהשבת כספים אשר נאלצה לשלם, שלא כדין, ובניגוד להוראות ההסכם.

(ז)        התובעת מייחסת לנתבעת הפרת הסכם וביצוע מרושל של עבודות הבניה. על יסוד טענותיה עתרה התובעת לחייב הנתבעת בתשלום הסכומים כדלקמן: