פסק-דין בתיק א 215845/02

1. לפניי תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

2. התובע יליד 30.9.37, נפגע בתאונת דרכים מיום 15.11.01, על ידי רכב בהיותו הולך רגל.

3. נתבעת 1 היא מבטחת הרכב, נתבעת 2 היא הנהגת ברכב בזמן האירוע. בסיכומיהן מודות הנתבעות בקיום הכיסוי הביטוחי ואינן חולקות על חבותן. המחלוקת הנה סביב גובה הנזק.

4. מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, ד"ר נחום הלפרין, בדק את התובע ביום 9.7.03 וכן ביום 6.8.03,  וקבע כי נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% בגין הגבלה בתנועות מפרק ירך ימין, על פי סעיף 48 (1) ו' לתקנות המל"ל. בחוות דעתו ציין המומחה בפרק "דיון ומסקנות":

 ..."אובחן שבר של בסיס צוואר הפמור  הימני. בנוסף לכך נמצאה גם רגישות מתונה בניסיון הנעה של כתף ימין... ד"ר שרוני אליהו מתלונן על כאבים בברך וירך ימין ועל קושי שהתגבר בהליכה. בבדיקה קיימת הגבלה ניכרת בתנועות מפרק הירך הימני, קיים קיצור אמיתי ומדומה של 1 ס"מ בלבד, ההחזרים הגידים מעט ערים בימין ואין החזרים פתולוגים".

5. בית המשפט מינה גם מומחה  בתחום הנוירולוגי, פרופ' אבינועם רכס, אשר נתבקש להעריך את מצבו של התובע עקב אירוע מוחי ממנו סבל התובע בשנת 1992, וכן להעריך את תוחלת חייו. בפרק "סיכום" בחוות הדעת נכתב:

"התובע היה מעורב בתאונת דרכים בתאריך 26.11.01 בה לא נגרם לו כל נזק נוירולוגי... מאז שחלה באירוע מוחי (18.11.92) הוא סובל מנזק נוירולוגי קשה וקבוע...והוא לכשעצמו מקנה לתובע נכות צמיתה של 100% (מאה). לתאונת הדרכים, נשואת תביעה זו לא הייתה כאמור כל השפעה מחמירה שהיא על מצבו הנוירולוגי".

6. באשר לקביעת תוחלת החיים של התובע לאור עברו הרפואי ולאחר תאונת הדרכים נשואת התביעה, ציין המומחה כי:

"לפיכך ככל שאני יודע אין עדות לקיצור תוחלת החיים לאנשים הסובלים מהמיפלגיה. לאור קביעה זו יש לקבוע את תוחלת חייו של התובע על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה עבור גבר, קרי עד גיל 80. "

7. ראשי הנזק :

כאב וסבל :

יחושב לפי נכות משוקללת של 20%  כקביעת המומחה ובתוספת 67 ימי האשפוז בניכוי גיל,סך של 47,326 ש"ח .

עזרה וסיעוד :

נראה כי המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לפרק זה.

יש לזכור כי, מדובר בתובע המתגורר בגפו, אשר סבל מנכות כללית של 100% ומבעיות תפקודיות כתשע שנים עובר לתאונה וללא כל קשר אליה, וכן סבל מנזקים נוירולוגים קשים.

לטענת התובע, למרות מגבלותיו הרפואיות עובר לתאונה, הצליח לתפקד באופן עצמאי כאשר לאחריה נזקק לטיפול וסיעוד. השאלה היא אם כן, האם הוחמר מצבו של התובע ואם כן, מה מספר שעות הסיעוד שיש להוסיף לתובע עקב התאונה.

בעדותו של התובע בבית המשפט אישר התובע כי עובר לתאונה סבל מקשיים בהנעת רגל ימין ונזקק לעזרה בהליכה (עמ' 11 ש' 11-12) וכן כי גם עובר לתאונה נעזר בקב.

מעדותו של התובע בחקירתו הנגדית עולה כי גם עובר לתאונה תפקד באופן חלקי. 

טוען ב"כ התובע כי לגבי עזרה וסיעוד לעבר, ובמהלך 10 שבועות האשפוז בבתי החולים "לניאדו" ו"בית לוינשטיין", סעדו את התובע ילדיו ויש לפצותם לדידו בסך של 16,444 ש"ח.