פסק-דין בתיק א 21433/05

1.         התובעת, רכב יפו, עוסקת בסחר במכוניות ומחזיקה מגרש בו מצויות מכוניות למכירה. התובעת הגישה תובענה על סך 241,167 ש"ח נגד הדר חברה לביטוח בע"מ בגין נזק שנגרם למספר מכוניות במגרש בהסתמך על פוליסת ביטוח.

2.         הצדדים חלוקים הן בנושאים הקשורים לעובדות המקרה והן באשר לנושאים דיוניים, ובעיקר לסוגיה של הרחבת חזית אסורה.

3.         מבחינת הנזק, הוסכם כי סכום הנזק יועמד על סך של 184,471 ש"ח בהתאם לקביעת השמאי מטעם התובעת (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 10.9.07).

העובדות והטענות שבכתב התביעה

4.         בעובדות כתב התביעה נטען כי בלילה שבין 9.3.03 - 10.3.03, בסביבות השעה 03:00 פרצה שריפה במגרש המכוניות שכתוצאה ממנה נגרמו נזקים לארבע מכוניות. נטען כי במועדים הרלוונטיים ביטחה הנתבעת את התובעת בפוליסה לבית עסק מסוג "רב ביטוח". נטען כי התובעת פנתה לנתבעת בדרישה לפצותה עבור הנזקים אולם הנתבעת דחתה את הדרישה. באשר לעילה המשפטית, נטען כי הנתבעת מחויבת לפצות את התובעת בגין נזקיה המפורטים מכוח התחייבותה לפי פוליסת הביטוח. כתב התביעה לא פירט מעבר לכך.

כתב ההגנה

5.         בכתב הגנתה העלתה הנתבעת מספר הגנות, ביניהן כי מדובר בהצתה בזדון, עובדה שהיתה ידועה לתובעת אשר נמנעה מלהזכירה בכתב התביעה. נטען במפורש כי הוסכם עם המבוטח במסמך בכתב שהפוליסה לא תכסה נזקי זדון. נטען בנוסף כי הנתבעת אינה אישיות משפטית וכי למעשה עסקה של התובעת הינו שותפות בין שני בעלי העסק, בני יהודה וחיים צדוק. הנתבעת הודתה בעצם קיום הפוליסה. במסגרת כתב ההגנה הוכחשו הנזקים שנטענו. נטען כי המבוטח חתם על מסמך מיום 4.9.02 אשר מאשר העדר הכיסוי במקרה של פעולות זדון וכי החתימה האמורה מהווה חלק בלתי נפרד מדו"ח הסוקר אליו כפופה הפוליסה. נטען בנוסף כי התובעת הפרה את חובת הגילוי ולא גילתה סיכונים מיוחדים הקשורים לפעילות העסק ונטענו טענות נוספות בקשר להעדר מיגון.

לא הוגש כתב תשובה, הסתיים שלב קדם המשפט והצדדים הגישו את תצהיריהם.

גירסאות הצדדים בתצהיריהם

6.         מטעם התובעת נמסר תצהיר על ידי היתם אבו רומי. המצהיר ניהל את מגרש המכוניות בתקופה הרלוונטית. בתצהירו הוא תיאר שפרצה שריפה באותו לילה. הוא לא ציין את מקור השריפה. הוא אישר כי קודם לכן, ביום 4.9.02, הוא ערך סיור עם הסוקר מטעם חברת הביטוח ללא נוכחות אדם אחר. לטענתו, הסוקר הודיע לו על תיקונים שיש לערוך במגרש ורשם את ההנחיות והחתים אותו על מסמך. כאשר עיין במסמך שצורף על ידי הנתבעת לכתב ההגנה הוא הכחיש שהפיסקה השלישית בה נכתב "מוצהר ומוסכם כי הכיסוי הביטוחי אינו כולל נזקי זדון, נזקי פריצה ונזק גניבת רכבים" הופיעה במסמך עליו חתם.

7.         הוגש תצהיר על ידי חיים צדוק שהוא הבעלים של התובעת. הוא הבהיר כי מספר העוסק המורשה של התובעת הוא מספר תעודת הזהות שלו. הוא הביע ספקות באשר לאותנטיות המסמך שהוצג על ידי הנתבעת ומכל מקום אישר שלא הוא חתם עליו. לטענתו, רק הוא מוסמך לחייב את הנתבעת בחתימתו ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר במסמכים מהסוג האמור. הוא הצהיר כי הוא עוסק בעסקי הרכב כ-20 שנה וכי בשנת 2000 שכר את המגרש ברחוב יפו 141 ממר יהודה בני, הבעלים, והיה זכאי להפעיל את המקום תחת השם "רכב יפו".

8.         הוגשה חוות דעת שנערכה על ידי מר אלי היינה, מומחה לחקירת שריפות. על פי חוות דעתו, מוקד האש מצביע כי השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה בזדון כאשר אדם אחד או יותר השליך בקבוקי תבערה מהכביש אל עבר המגרש. הוגש גם תצהיר של חוקר מטעם חברת הביטוח שגבה הודעות מצדוק ובני.

החקירות בבית המשפט

9.         אבו רומי אישר שעבד במקום מעל לחמש שנים. הוא המשיך לעמוד על גרסתו. בחקירתו אישר צדוק כי אבו רומי רשאי לחתום על המסמך (עמ' 7 לפרוטוקול).

10.        המומחה היינה נחקר ולא מצאתי כי היתה בחקירתו הקצרה כדי לסתור את מסקנתו (עמ' 13). גם העדה גלית כהן מטעם חברת הביטוח שמסרה תצהיר נחקרה. נחקרו גם אריאל צור שמילא את דוח הסוקר מטעם הנתבעת ואביעד גביע, החוקר מטעם חברת הביטוח.

דיון

11.        אין מקום לדחיית התביעה מפאת הרחבת חזית אסורה, למרות שהתנהלות התובעת בעניין לוקה. התובעת לא פירטה בכתב התביעה דבר אודות הסתייגויות בפוליסה, אולם ממילא מדובר בטענת הגנה. היה מקום להגיש כתב תשובה לצורך הצבת הגרסה החלופית של התובעת, כי נחתם מסמך שלא כלל את ההסתייגות האמורה, או כי החותם לא היה מוסמך לחתום עליו, אולם כיוון שככלל רואים דבר שלא מודים בו בכתב טענות כמוכחש (א' גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד'שב' (סיגא, 2005) 77) אין צורך לקבוע באופן גורף כי כל טענות התובעת בעניין המסמך מהוות הרחבת חזית אסורה.

12.        לגופו של עניין, לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים, הנני מעדיף את הגרסה העובדתית של הנתבעת על פני זו של התובעת. הנתבעת טענה כל העת כי הסוקר מטעמה ביקר במקום והחתים את נציג התובעת על נספח להסכם הביטוח. גרסתה היתה עקבית ולא השתנתה במהלך ההליך. לעומת זאת, טענו אנשי התובעת תחילה כי מדובר במסמך מזוייף ולאחר מכן, כאשר כבר היה ברור כי אבו רומי חתם על הנספח, שינו את עמדתם וטענו כי הוא לא הבין או לא היה מוסמך לחתום. אבו רומי ניהל את כל ההיבטים של העסק במגרש. בניגוד לרושם שניסה ליצור, נראה לי כי הבין היטב במה מדובר.  אין כל סיבה שלא להחזיק אותו כשלוח בעל סמכות אל מול חברת הביטוח (ע"א 4588/96 ישראל חרמץ נ' זלמן מרגוליס (נבו) בעמ' 12). יתר על כן, מדובר בהחרגה שהובאה לידיעתה המפורשת של התובעת, באמצעות נציגה המוסמך, ועל כן לא תישמע טענה שההחרגה לא גולתה לה.

13.        התוצאה היא כי הנני קובע כי התובעת חתמה בידיעה מלאה על הנספח לחוזה, לרבות הסייג שהפוליסה אינה מכסה נזק שנגרם בזדון. במצב זה המקרה אינו מכוסה במסגרת הפוליסה והתביעה נדחית. התובעת תשלם סך של 10% מסכום הנזק המוסכם, בתוספת מע"מ כדין כשכ"ט עו"ד לנתבעת.

זכות ערעור תוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים .

ניתן היום כ' באייר, תשס"ח (25 במאי 2008) בהעדר הצדדים.