פסק-דין בתיק א 21424/05

1.       מדובר בתביעה לביצוע שטר על סך 26,320 ש"ח. הנתבע הגיש התנגדות, בצירוף תצהיר תומך. לפיכך נשמע התיק בסדר דין מקוצר בפני כב' הרשם ברגר (כתוארו אז). הנתבע נחקר על תצהירו ב 19.12.05, ובאותו מועד ניתנה החלטה הנותנת רשות להתגונן באופן חלקי ובסייגים שאפרט להלן, כאשר התצהיר משמש כתב הגנה. התובענה עברה אפוא למסלול של סדר דין מהיר. 

2. אקדים ואומר כי גרסת הנתבע חזרה על עצמה בדיון בפני כב' הרשם ובפני.

3. התובע הנו עו"ד אליו פנה הנתבע לשם מימוש זכויותיו ממעביד, שהנו מפעל שפורק. בנסיבות, מדובר על תביעה מהמוסד לביטוח לאומי. עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת.

4. הנתבע טוען כי בין הצדדים סוכם על שכ"ט בשיעור 12% מכל סכום שיגבה התובע עבור הנתבע. טענה זו שנויה במחלוקת כאשר התובע טוען לסיכום בדבר 30% ומע"מ, ומציג לראיה הסכם שכ"ט שהוגש, ואשר הנתבע לא כופר בחתימתו עליו. בדיון בבקשת הרשות להתגונן עומת הנתבע עם ההסכם, וטענתו היתה כי חתם על 2,3 דפים ריקים, עליהם הודפס ההסכם בדיעבד, כאשר תוכן ההסכם שהודפס  היה שונה בתכלית ממה שסוכם. על טענה זו חזר בפני. הסברו היה כי ביקש לחסוך לעצמו נסיעה נוספת למשרד הנתבע, ולכן חתם על דפים ריקים שהסכם שכר הטרחה היה אמור להיות מודפס עליהם בדיעבד. לטענתו נכחו אמו וסבתו במעמד החתימה על הדפים החלקים ויכולות הן להעיד על האמור. אלא שהנתבע לא העיד מי מהן ואף לא טרח להגיש תצהיר נוסף מטעמו שלו, למעט תצהיר לאקוני שנוגע לזהות החותם על השטר (תצהיר אותו הוריתי להוציא מתיק בית המשפט מסיבות שתבוארנה להלן).

גרסת הנתבע כמובן תמוהה לגופה. כידוע, מוחזק אדם החותם על מסמך כמי שקרא והבין תוכן המסמך עליו חתם. החזקה אמנם ניתנת לסתירה אלא   שקשה עוד יותר לקבל גרסה לפיה מסכם אדם על שכ"ט בשיעור פלוני, וחותם על החלק, על דף נייר ריק, על מנת שבשלב מאוחר יותר ידפיס עליו עורך דינו את הסכם שכר הטרחה כולו, ועוד לא דורש שיישלח אליו העתק מודפס (שאחרת לא ניתן להבין הכיצד לא התייחס הנתבע לנושא הסכם שכר הטרחה החתום ולו ברמז, בתצהירו התומך בהתנגדות; והרי טען בו ששכר הטרחה סוכם בשיעור 12%. ניתן לצפות שבתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר או בבקשת רשות להתגונן יפרוס הנתבע את מלוא הטענות התומכות בגרסתו, שהרי מדובר בהליך שבסופו ייקבע האם תינתן לו בכלל הרשות להתגונן, והאם באופן חלקי או מלא).

ההסבר שנתן הנתבע כאילו נועדה התנהלות זו של "חתימה על החלק" לחסוך לו נסיעה נוספת למשרד עורך דינו אינה מסתברת. מי שמציב גרסה מעין זו, שאינה מציבה מודל התנהלות מקובל של אדם מן הישוב, ראוי שיתמוך אותה כדבעי בכל עדות זמינה. ממילא כידוע, אי העדת עדים רלבנטים, או הגשת מסמכים רלבנטים, פועלת לרעת גרסתו של הצד שחדל מהגשת הראיות הזמינות התומכות בעמדתו. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לאי העדת אמו או סבתו של הנתבע עצמו. בנסיבות אלה לא נותר אלא לדחות את הטענה.

5.   להלן גרסת הנתבע בתצהירו המשמש ככתב הגנה לגבי נושא החתימה על השטר, ונסיבות החתימה. אצטט להלן הסעיפים הרלבנטים מחמת החשיבות, תוך אזכור מספרי הסעיפים:

"6.       להבטחת חיוביו נתבקש המבקש להפקיד שטר חוב חתום  לפקודת עו"ד מובאריכי [המשיב] וכך עשה.

7.         למותר לציין כי סכום התקבול המגיע ו/או היקף הגביה המיועדת לא היה ידוע ומכאן נחתם שטר החוב ואיננו נושא כל ערך כספי אם ובכלל.

16.        למותר לציין כי מעולם לא חתמתי על סכום כזה (הכוונה לסכום שמולא בשטר - י.פ.) , לא סיכמתי על עמלה כזו, ושטר זה נחזה להיות מזויף ודינו כשטר פגום עקב היותו  'משופץ' ע"י עו"ד מובאריכי.

19.                    אשר על כן ומכורח העובדות שדלעיל ומן העובדה כי השטר לא "שורטט" כדין על ידי בסכום הנקוב ו/או בכלל והשטר נחזה להיות מזוייף, מתבקש כבוד ראש ההוצל"פ לקבל את עילות ההתנגדות ולהעביר את הדיון בהתנגדות אל בית המשפט המוסמך אשר הינו בית משפט שלום שבחיפה לו הסמכות המקומית לדון בהתנגדות גופא."

הקורא תצהירו של הנתבע ברצף, מקבל הרושם הברור כי הטענה הנה שהשטר נשוא התביעה אכן נחתם ע"י הנתבע על החלק להבטחת חיוב שכר הטרחה, אלא שמולא בדיעבד ע"י התובע בסכום מופרז, העולה באופן ניכר על שכר הטרחה המוסכם.  טענת הזיוף אינה נזכרת בתצהיר בקונטקסט של זיוף חתימת הנתבע  על השטר, אלא בקונטקסט של מלוי סכום מופרז שלא כדין,  אליו מתייחס הנתבע בלשונו כאל "זיוף" או "שפוץ".   הנתבע לא טען בשום מקום בהתנגדות שהגיש או בתצהיר התומך בה כי חתימתו על השטר זוייפה.

6.         רק במסגרת חקירתו בפני כב' הרשם העלה הנתבע לראשונה גרסה לפיה קיימים שני שטרות חוב. זה עליו חתם, על החלק, לטובת הנתבע, להבטחת חיוב שכר הטרחה בסכום עתידי לא ידוע, והשטר נשוא התביעה. השטר נשוא התביעה, כך לדבריו, לא זו בלבד שמולא על סכום העולה על שכר הטרחה המוסכם, אלא שהחתימה המתנוססת עליו כלל אינה חתימתו. טענת ב"כ הנתבע בסכומיו כי טענה זו אכן לא הוארה דיה בתצהיר המשמש ככתב הגנה הנה בבחינת לשון המעטה: לטעמי כלל לא נטענה, ואך במועד הדיון בפני כב' הרשם, ביקש הנתבע לצקת תוכן לביטוי "זיוף".

7.         ההחלטה בהתנגדות: ההחלטה נתנה כזכור ע"י כב'  הרשם ב 19.2.05. בתחילת ההחלטה (עמ' 8) אוזכרו טענות הנתבע, ובין היתר הטענה כי החתימה על השטר נשוא התביעה נחזית להיות מזויפת, כלומר השטר כלל לא נמסר לו לתובע. החשוב לענייננו בשלב זה הנה הקביעה בעמוד 11 להחלטה. בעמוד זה  צוין שמן המקובץ עולה שבגרסאות המבקש נבעו בקיעים, וניתן לומר שגרסתו קרסה. ובהמשך נאמר -

"יחד עם זאת מצאתי לנכון לקבוע כי ההתנגדות תדחה בחלקה וכנגד החלק הנותר תינתן למבקש רשות להתגונן כנגד ביצוע הפקדה ו/או הותרת העיקולים על כנם ואפרט:

שטר החוב ניתן להבטחת התחייבויות המבקש לתשלום שכר טרחה למשיב בגין הטיפול המשפטי בתביעת החוב כנגד המעביד ו/או המל"ל".

7.1        בהמשך החלטתו מפרט כב' הרשם שהיה על התובע להפחית מסכום השטר שמולא על ידו סך של 1500 ש"ח ומע"מ בגין הטיפול מול חברת בזק, שכן השטר לא נועד להבטיח חיוב שכר טרחה זה. עוד פורט כי טענת המבקש שחתם על החלק גם על הסכם שכר הטרחה אשר מולא בדיעבד מעלה שאלות של מהימנות, כאשר לאור טענה זו, ולאור הטענה בדבר שכר טרחה מוסכם בשיעור 12% בלבד (כמו גם הטענה כי שולם סכום חלקי במזומן בסך 2380 ש"ח, אף שהטענה לא מגובה במסמכים) ניתנה רשות להתגונן על כל סכום שמעל 6000 ש"ח (לאור הודאת המבקש בשכר טרחה מוסכם בסך 12%, ותוך דחיית טענת הנתבע שאף שכ"ט מוסכם זה אינו מגיע, לאור העובדה שטיפל לבדו בתביעה מול המל"ל, כאשר התובע זנח הטיפול בעניינו).

7.2        החלטת הרשם קבעה אכן שהתצהיר ישמש כתב הגנה. ואולם אין לפרשה בדיעבד ככוללת מה שאין בה, בניסיון לערוך מקצה שפורים דיוני, כפי שנעשה במקרה שבפני. הרשות להתגונן ניתנה לגבי גובה הסכום שמולא בשטר (למעט סך של  6,000 ש"ח), לאור הטענות בדבר שכר טרחה מוסכם בשיעור 12% במקום 30%, לאור הצורך להפחית 1500 ש"ח ומע"מ  ולאור טענת תשלום חלקי במזומן בסך 2380 ש"ח ללא קבלה. הא ותו לא.