פסק-דין בתיק א 21310/05

1.         הליך שראשיתו בהתנגדות לביצוע שטר.  שלושת השיקים נשוא התביעה נמשכו על ידי הנתבעת,  על סך כולל של  51,590 ש"ח. 

בהחלטה אשר ניתנה ע"י כב' הרשמת ספרא-ברנע  בבקשת הרשות להתגונן, ולאחר שהנתבעת נחקרה על תצהירה, אושרה הסכמת הצדדים לקבלת התנגדות הנתבעת לביצוע השטר.   התצהיר התומך בבקשה הרשות להתגונן משמש ככתב הגנה מטעם הנתבעת.

2.         שלושת השיקים הוגשו במקורם וסומנו ת/2, ת/3 ו- ת/4. זמני פירעונם בהתאמה, 15.02.04, 20.03.04 ו- 28.02.04 (להלן: "השטרות").

בהתאם להחלטתי מיום 17.10.06, נהפך סדר הבאת הראיות, כך שהנתבעת  פתחה בהבאת ראיותיה. שני בעלי הדין לא העידו עדים נוספים מטעמם, ומטעם כל בעל דין הוגש אך תצהירו שלו, ומסמכים נלווים. 

3.         טענות הנתבעת:

3.1        הנתבעת הנה בעלת עסק לשירותי קייטרינג הנקרא "איילת כרמים קייטרינג".

3.2          על רקע העיסוק בתחום ההארחה, נוצרה היכרות בין הנתבעת לבין חברת אטרקציה

אתגרית אשר ניהלה בתקופה הרלוונטית אתר אירועים ומסעדה בשם "היפודרום", (להלן: "החברה").   ככל שהיה ידוע לנתבעת,  מר גבי אבוטבול הנו בעל המניות ומנהל החברה, (להלן: "גבי").

3.3         בין הנתבעת לבין גבי נערך הסכם הלוואה בעל-פה בשלהי 2004 על-פיו אמור היה גבי להעניק לנתבעת הלוואה בסך 30,000 ש"ח, תמורתה תמסור הנתבעת לגבי שני שיקים בסכום מצטבר של קצת מעל 30,000 ש"ח (קרן + ריבית ההלוואה). אם כי בסופו של יום עמדה ההלוואה הנ"ל בפועל על סך של 23,000 ש"ח.

בתמורה להלוואה הנ"ל, מסרה הנתבעת לגבי שני שיקים, ת/2 ו-ת/3, בסך נומינלי של 30,350 ש"ח. ש"ח.  במעמד ההסכם קיבלה הנתבעת על חשבון ההלוואה  סך של 23,000 ש"ח.  כנגד, מסרה הנתבעת לגבי שני השיקים הנ"ל, כאשר לבקשתו של גבי שם הנפרע נשאר ריק בשני השטרות.  גבי הבטיח לנתבעת שהוא מפקיד השיקים לחשבונו האישי בבנק. 

3.4          בעקבות אירוע משותף לה ולחברה שבבעלות גבי (הנתבעת והחברה היו אמורות לחלוק ברווחי אותו אירוע בחלקים שווים), העבירה הנתבעת לידיו של גבי את השיק השלישי, ת/4, על סך 21,240 ש"ח, כאשר הפעם רשמה היא שמו של גבי כנפרע בשיק. זאת מאחר ומלוא תמורת האירוע, שולמה לידי הנתבעת. לפיכך שיקף סכום השיק את מחצית התמורה.  צורפו חשבונית של החברה, חשבוניות שהוציאה הנתבעת למזמיני האירוע על סך מצטבר של 42480 ש"ח, ותדפיס הנהלת חשבונות ביחס לתשלומים שהתקבלו.

3.5          ביום 17.02.04 פנה גבי לנתבעת והודיע לה כי שלושת השטרות נשוא התביעה נגנבו ממשרדי החברה. בעקבות זאת, פנתה הנתבעת יחד עם גבי לתחנת המשטרה שם הגישו השניים במשותף תלונה על גניבת השטרות, ובמעמד זה חתם גבי על אישור בשם החברה, בו הוא מאשר ביטול שלושת השיקים אשר נגנבו תוך ציון מספרם (הוגשו אותו אישור והודעות הנתבעת וגבי במשטרה. לגבי עדות גבי במשטרה - הוסכם שאין ביכולתה להוות ראיה לאמיתות תוכנה אלא רק לעצם מסירת הדברים). 

3.6        הנתבעת טוענת כי בעקבות ביטול השטרות מסרה  לידי גבי שיקים חדשים המכסים מלוא החזר ההלוואה, כדלקמן: 

א.         שיק מס' 918 על סך 14750 ש"ח ניתן תחת שיק ת/2 שבוטל. השיק נפרע ב 1.4.04 וצורף דף חשבון לראיה.

ב.         שיק מס' 917 על סך 8600 ניתן תחת שיק ת/3 ע"ס 15,600. ההפרש בין השיקים הוא בשיעור 7000 ש"ח, שכן בפועל סכום ההלוואה שניתן על ידי גבי נותר 23,000 ש"ח - ולא 30,000 ש"ח כפי שסוכם בתחילה. לפיכך במעמד ביטול השיקים ומסירת שיקים חדשים נתנו לגבי שיקים התואמים את סכום ההלוואה בפועל על סך 23000 ש"ח (בתוספת כמה מאות ש"ח , "מחיר" ההלוואה). שיק 917 נפרע אף הוא בתחילת מאי 2005 וצורף דף חשבון לראיה.

3.7        ביחס לשיק ת/4 על סך 21240 ש"ח, שנמסר כתמורת  החברה באירוע שהופק כמיזם משותף, יחד עם הנתבעת:

הנתבעת טוענת כי מסרה בידי גבי שיק חדש על אותו סכום חלף ת/4 שבוטל. מדובר בשיק מס' 915 שמועד פרעונו הנקוב ביום 1.3.04. אולם התברר לה כי לא יתרת חשבונה לא תאפשר פירעון השיק. אז פנתה לגבי וגלתה שהיסב את השיק לצד שלישי בשם נועם מחברת גינון כלשהי. הנתבעת נפגשה עם אותו נועם וסוכם כי תשלם לו את סכום השיק בתשלומים ובתמורה ישיב לה את השיק ת/4. הנתבעת מפרטת 4 תשלומים לאותו נועם, בסכומים שונים העולים כדי 21240 ש"ח: שני תשלומים במזומן (צורפו אישורים בכתב המתיימרים להיות של אותו נועם), תשלום אחד בשיק מחשבון בעלה של הנתבעת (צורף דף חשבון) ותשלום אחד על דרך העברה בנקאית מחשבון הנתבעת (צורף דף חשבון). לאחר סילוק ארבעת התשלומים השיב נועם את שיק 915 לידיה והיא קרעה אותו.