פסק-דין בתיק א 21302/05

הרקע

1.      לפני תביעת שיבוב שהגישה כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן - כלל או התובעת), אשר ביטחה את חברת " סומסום הפקות בע"מ" (להלן - סומסום), שהפיקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה את הסרט "החופש הגדול" (להלן - הסרט). לקראת אמצע שנת 2002 פנתה סומסום ל נתבעת, " זוג הפקות בע"מ" (להלן - זוג), שהינה חברה שעוסקת, בין היתר, במתן שירותי עריכת סרטים ללקוחותיה, בבקשה לשכור מ"זוג" חדר עריכה וציוד עריכה, לרבות מחשב, על מנת שסומסום תוכל לערוך בעצמה את הסרט. הבעלים של סומסום הם מר יואב רועה, וגב' דקלה ברקאי. הבעלים של זוג הם מר גיל רועה, אחיו של יואב רועה, ומר נמרוד שנית. סומסום ביקשה לערוך את הסרט באמצעות תוכנת עריכה בשם "Final Cut" (להלן - התוכנה), שהיתה אותה עת חדשנית בארץ, ככל שמדובר בעריכת סרטי פילם (במובחן מסרטי וידאו).

2.      למרות שההסכמות בין סומסום לזוג לא עוגנו בכתב, אלא היו כולן בעל-פה, אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

התחייבויות זוג היו כדלקמן: זוג תרכוש את התוכנה, ותעמיד אותה לרשות סומסום, במשרדי זוג, החל מחודש אוגוסט 2002 ועד להשלמת הסרט. זוג תדאג לאספקת תמיכה טכנית על ידי החברה שסיפקה לסומסום את התוכנה, בכל הקשור לתפעול התוכנה. זוג תעמיד לרשות סומסום חדר במשרדיה, בו ימוקם המחשב עם התוכנה. לסומסום תהיה עדיפות בהזמנת משמרות לחדר העריכה, על המחשב עם התוכנה שבו, לצורך העבודה על הסרט, על בסיס מקום פנוי. זוג תפריש לטובת הסרט כונני זכרון נפרדים, לשימוש סומסום בלבד. זוג התחייבה לבטח את המחשב, כחלק מהציוד שלה.

סומסום, מצדה, התחייבה לשלם תשלום חודשי עבור שכירת חדר העריכה, לדאוג למכשיר DAT לדגימות סאונד, לבטח את חומר הגלם (את הסרט עצמו בכל שלבי עריכתו) ולבצע גיבויים שוטפים של הפרויקט מדי יום.

אין מחלוקת גם, שלסומסום הייתה גישה חופשית למשרדי זוג, שהתבטאה בהחזקת מפתח למשרדים, ידיעה של קוד האזעקה והיעדר חובה לתאם מראש זמני הגעה למשרדים או כניסה למקום.

3.      ביום 20.09.03 פרצו גנבים למשרדי זוג בתל אביב, מבעד לחלון, וגנבו מספר מחשבים השייכים לזוג, וביניהם המחשב אשר שימש לעריכת הסרט. מאחר שהחומר הערוך של הסרט אוכסן על ידי סומסום בדיסק הקשיח שבאחד המחשבים שנגנב, נוצר צורך לשחזר את החומר ולשם כך, הוזמן על ידי סומסום טכנאי (שאינו עובד של זוג), על מנת לבצע פעולות לשחזור הסרט, על פי הוראות של חברת "ידע מערכות", יבואנית התוכנה. הטכנאי הוזמן על ידי זוג. הטכנאי לא הצליח לשחזר את החומר באופן שיהיה תיאום בין הקול לבין התמונה, ולפיכך הוזמן טכנאי מחברה אחרת - "רז מערכות מידע". בסופו של דבר, הצליחה חברה זו לשחזר את החומר כנדרש.

4.      עניינה של תביעה זו - העלויות בהן נשאה המבטחת של סומסום, התובעת, לצורך שחזור החומר בעקבות הגניבה.

טענות התובעת

5.      לטענת כלל, על זוג לפצותה בגין ההוצאות שהוציאה, כמפורט בכתב התביעה, המסתכמות בכ-100,000 ש"ח, וזאת בשל מספר עילות:

1.         זוג הינה שומרת שכר באשר לחומר הערוך של הסרט שנגנב, מכוח הוראות חוק השומרים התשכ"ז-1967 (להלן - חוק השומרים), על פי סעיפים 1(ג), 2, 5 ו-7 לחוק, ועל כן אחראית באחריות מוחלטת לאובדן הנכס.

2.         זוג הינה שומרת שכר גם מכוח חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן - חוק חוזה קבלנות), ובתור שכזו חייבת בגין כל נזק שנגרם עקב מחדליה, אשר גרמו לכך שהפריצה התאפשרה.

3.         זוג התרשלה בשמירה על החומר שנגנב, ובשל כך אחראית בנזיקין כלפי התובעת.

6.      לטענת התובעת, סומסום שכרה מזוג שירותי עריכה ובכלל זה שימוש במחשב לעריכה, ושילמה לה עבור שירות זה תמורה מלאה. לכן, משנגנב המחשב ועליו החומר הערוך, זוג חבה כלפי סומסום באחריות של שומרת שכר, בעלת אחריות מוגברת, לאור העובדה שהיתה לה חזקה מלאה ושליטה מלאה בנכס שנגנב.

7.      לחילופין, גם אם יקבע שמדובר בשומרת שכר, כשמטרת השמירה על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, הנתבעת לא הוכיחה שלא התרשלה: המחשב היה בבעלותה ובחזקתה של זוג, היא ידעה שהתוכנה ששימשה לעריכה היא תוכנה חדשנית (במובן של שימוש לסרטים שצולמו בפילם), למשרדי זוג היו מספר נסיונות פריצה בעבר ועל כן היתה צריכה לצפות שמאן דהוא ינסה לגנוב את המחשב עם התוכנה, והיה עליה להפעיל אמצעי זהירות מוגברים, בהתאם.

8.      בנוסף, סומסום שכרה מזוג שירותי עריכה, ומשכך, מדובר בחוזה למתן שירות, כשזוג היא הקבלן. הסרט הערוך היה בידי זוג כשנגנב ולכן זוג, הקבלן, אחראית כלפי סומסום לנזק, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו.

טענות הנתבעת

9.      לטענת זוג, לא היו בינה לבין סומסום יחסים של שמירה לפי חוק השומרים, זוג לא הייתה קבלן כמשמעותו ב חוק חוזה קבלנות, לזוג לא הייתה כל אחריות לחומר שנגנב או לשמירתו, ולחילופין - האחריות הייתה משותפת שלה ושל סומסום. החומר הערוך של הסרט אוכסן על ידי סומסום, מתוך בחירתה, בדיסק הקשיח של המחשב שנמצא במשרדי זוג. המחשב עצמו שייך לזוג, והחומר הערוך של הסרט נותר בתוך משרדי זוג. זוג לא קיבלה מעולם תמורה בעד הותרת החומר הערוך במשרדה, ולא הייתה כל מטרה של שמירה בעת השארת החומר במשרדי זוג. זוג נקטה בכל האמצעים הסבירים למניעת הגניבה: המשרד קשור עם חברת אבטחה, יש אזעקה שמחוברת למוקד, קיימות דלת רב בריח ונעילת סורג במעלית הכניסה למשרד. לפיכך זוג גם לא התרשלה, לפי פקודת הנזיקין.

10.    בנוסף, טענה הנתבעת, שהתובעת שילמה למבוטחתה כמתנדבת, שכן פוליסת הביטוח שצורפה לתביעה, ושעליה מסתמכת התובעת, איננה חלה במועד הגניבה (הפוליסה שצורפה חלה בין 21.7.02 ועד 31.3.03, והגניבה ארעה ביום 20.9.03).

11.    לחילופין, טוענת זוג, אם יגיע בית המשפט למסקנה כי היתה עליה אחריות כלשהי, הרי שעל אחריות זו, שהיא במסגרת עבודתה של זוג (אם כך ייקבע בית המשפט, בניגוד לדעתה של זוג), חלה פוליסת הביטוח שערכה זוג אצל הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ (להלן - הפניקס). לפיכך, נשלחה הודעת צד ג לפניקס.

טענות צד ג