פסק-דין בתיק א 21192/05

1.       זו בקשה לסלק על הסף את התובענה מחמת חוסר סמכות עניינית.

          לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה, בכתב התביעה ובנוסחו של כתב התביעה המתוקן אני קובעת כי בית משפט השלום נעדר הסמכות העניינית לדון בתובענה ועל כן היא נדחית.

          אבאר טעמי.

2.       בתיק העקרי, הגיש המשיב, גמלאי של צה"ל, תביעה כספית בסך 1,159,500 ש"ח בטענה לזכאות רטרואקטיבית להפרשי גימלה בגין תוספת אקדמית.

3.       עוד בטרם הוגש כתב הגנה,  באו הצדדים במגע ביניהם,  ולתובע שולם לאחר הגשתו של כתב  התביעה סך של 779,651 ש"ח ברוטו בגין התקופה אפריל 1973- מאי 1997, זאת לאחר שפג קודם עבור 7 שנים אחרונות שולם לתובע סמוך לפני הגשת התביעה המקורית.

4.       לטענת התובע נמנע ממנו תשלום ריבית על הסכום שלא שולם במועדו בסך של 1,765,789 ש"ח, זאת בנוסף על טענתו כי הוא שומר לעצמו הזכות לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף כל סכום בגין ריבית או הפרשים אם יסתבר לו כי קיים.

5.       לטענת התובע הואיל ואין חולק בין הצדדים לגבי עצם הזכות לקבלת הגימלה- מכאן שהתובענה היא כספית גרידא הנופלת בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום;  לשיטתו של התובע עסקינן בתביעה לזכות לקבלת ריבית אשר בית משפט השלום מוסמך לדון בה על פי חוק פסיקת ריבית תשכ"א 1961.

          כך גם טוען התובע כי אם יסתבר כי החסירו תשלום גימלה לחודש אחד- התובענה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום שאין המחלוקת עוסקת בשאלת הזכות אלא בתביעה כספית אשר התשתית העובדתית לה איננה שנוייה במחלוקת.

6.       כאמור- אינני מקבלת הטענה ואבאר.

7.       גמלתו של התובע משולמת לו מתוקף חוק שירות הקבע  בצבא הגנה לישראל(גמלאות) (נוסח משולב), תשמ"ה - 1985. (להלן: חוק הגמלאות).

8.       על פי הוראות סעיפים 47 ו- 50 לחוק הגמלאות, שעור הגימלה ובאיזו מידה תנתן נקבע ע"י הממונה על הגימלאות.

          וזו לשונו של ס' 47:

                   "(א) התובע גימלה יגיש תביעה לממונה.

          (ב) הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגימלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע,  ויציין את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 48".

          וזו לשונו של ס' 50:

" הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין אף אם כבר ניתנה בה החלטה סופית לפי סעיף 48 או 49, אם נוכח כי ההחלטה הושגה על ידי עבירה פלילית  או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו לפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה ; לענין ערעור יהיה דין ההחלטה כדין כל החלטה אחרת, אולם ההחלטה החדשה לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת ערעור עליה לפי סעיף 48, ואם הוגש ערעור- עד שועדת הערעור תורה לבצעה, בין בהחלטה הסופית ובין בהחלטת ביניים".

9.       לאחר ששולמו לתובע באופן רטרואקטיבי הפרשי גימלה בגין תוספת אקדמאית, נותרה טענתו של התובע בדבר אופן חישוב שיעור ההפרשים, בין בשאלת הריבית ובין בשאלת חישובם, כאשר התובע חולק על החישוב שנקבע.

10.     תרופתו של התובע היא בהגשת ערעור לועדת הערעורים ולהעלות בפניה את טענותיו לעניין  אופן החישוב, לרבות נושא הריבית החלה ושיעורה.

11.     זאת למדים אנו מהוראותיו הברורות של סעיף 48 לחוק הגמלאות שלשונו: