פסק-דין בתיק א 21172/01

  התובע יליד 16/6/72 נפגע בשתי תאונות המהוות תאונות דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים  התשל"ה 1975 . הראשונה ביום 10/3/95 כאשר נסע בתוך רכב נהוג בידי אשתו התנגשה ברכב אחר, התובע נפגע , פגיעה ממשית, ושהיא נושא פסק דין זה .

 התובע נפגע בתאונה שניה ביום 20/10/98 , הפעם הוא בעצמו רכב על אופנוע , החליק ונפגע .  האופנוע עליו רכב התובע היה מבוטח אצל הנתבעת מספר 2 הדר חברה לביטוח בע"מ , ותביעה זו סולקה ואינה נושא לעניננו .

  התאונה השניה , הנה דרושה גם לצורך דיון בתביעה בגין התאונה הראשונה , וכבר אציין כי התובע שהיה נכה בשיערו של 30% מימי הצבא, ואשר בתאונה הראשונה נשוא תיק זה  נבדק ע"י מומחים רפואיים אשר קבעו לו נכות בתחום הנוירולוגי בשיערו של 20% ובתחום הפסיכיאטרי בשיעור של 20% , בתחום האורטופדי  בשיערו של 10% ובתחום אף אוזן וגרון בשיערו של 5% , כאשר היה בתהליך שיקום והחלמה ותוצאות התאונה הראשונה עדיין  בדרגת חומרה יחסית גבוהה , ובא כוחו יטען לעתיד לבוא( בסיכומיו) כי הוא נפגע פגיעה קוגניטיבית קשה מאד, רכב על אופנוע , שלוש שנים אחרי התאונה הראשונה , והיה מעורב בתאונה .

מכל מקום כאמור התביעה בגין התאונה השניה סולקה . התאונה הראשונה היא נושא הדיון בפסק דין זה .

  התאונה בה נפגע התובע הנה כאמור תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד. אין מתעוררת שאלה של אחריות , ואין טענה כי הרכב בו נסע התובע ונפגע לא היה מבוטח אצל הנתבעת 1 ו-3 , על כן הדיון בפסק הדין יתמקד רק בשאלת הנזק.

   על פי החומר הרפואי שבתיק, אכן התובע נפגע פגיעה לא קלה , במקומות שונים בגוף, והיה בתהליך של טיפול והחלמה ממושכים . אין מחלוקת בין הצדדים ( על פי הסיכומים שהוגשו על ידם ) כי התובע היה מאושפז בבית החולים ובמוסד לטיפול רפואי למשך כ 97 ימים ( 10 ימים בבית חולים הדסה ו  87 ימים בבית לונשטיין ) .

  התובע הגיש ביחד עם התביעה בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בהתאם להוראות תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים( מומחים ) 1986 , ובית המשפט מינה בסופו של דבר ארבעה רופאים , כדלקמן =

1-     פרופ' אבנר אליצור בתחום הפסיכיאטרי - קבע לתובע נכות פסיכיאטרית בשעור של 20%

2-     פרופ' מנחם שדה בתחום הנוירולוגיה, קבע לתובע נכות נוירולוגית בשיעור של 20%

3-     פרופ' קרוננברג בתחום אף אוזן וגרון , קבע נכות בשיערו של  5%

4-     וד"ר גטלני בתחום האורטופדיה , קבע לתובע נכות בתחום זה בשיערו של 10% .

 לאחר קבלת חוות הדעת , נוצר הצורך לכמת את כל הנכויות ולשקללן , וברקע עניין זה עמדו שתי שאלות-

א-    לתובע נכות קודמת מימי שירותו בצה"ל בתחום האורטופדי בשיעור של 30%

ב-     קמה מחלוקת מלומדים בין שני באי כוח בעלי הדין, בשאלה אם הנכויות אותן קבעו המומחים בתחום הנוירולוגי ובתחום הפסיכיאטרי , חופפות הן או מצטברות ( בטרם שקלול)

 לבסוף הסכימו באי כוח בעלי הדין , כי נכותו המשוקללת של התובע  בכל התחומים בלי להתחשב בעברו והמחלוקת הנ"ל , הנה בשיעור של 26% ( ראה עמוד 18-19 מפרוטוקול ישיבת יום 10/7/2005 ) הנכות בשיערו של 26% הנה נכות " נטו" מהתאונה

 נוכח הסמכה זו פטור בית המשפט מניתוח ממצאי חוות הדעת מטעם  הרופאים השונים, ונשארת  שאלה ההשפעה התפקודית של הנכות על כושרו של התובע לעבד ולהשתכר למחייתו. זאת כמובן על רקע נתוניו האישיים הכלליים, נכותו הקודמת, ויתר העובדות והנסיבות שהוכחו במהלך הבאת הראיות.

   השאלה המרכזית שיש לדון ולהכריע בה בתיק זה הנה , כושר ההשתכרות וגובה השכר אליו יכול היה התובע להגיע אילולא התאונה , זאת בשים לב למגבלותיו הרפואיות של התובע טרם תאונה, תוצאות התאונה , נסיבותיו האישיות של התובע ועוד.

   התעסקות התובע טרם התאונה .

 התובע נולד 16/6/72 , גויס לצה"ל בגיל 18 קרי בשנת  1990 ,. לטענתו היה קצין מצטיין בצבא . סיים את השירות ועבר ללמוד בבית ספר לטכנולוגיה "מכון לב " בירושלים. . טוען הוא כי תכנן ללמוד משפטים, ואף נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן .